ישראל פולס

רכבל פוליטי או פתרון תחבורתי? ירושלים העתיקה חצויה סביב מיזם שאפתני

p
המחבר
בקצרה
התכנית להקמת רכבל בירושלים העתיקה ממשיכה לצבור תאוצה וגם מתנגדים. ארכיאולוגים, בני העדה הקראית וחברי ארגונים טוענים כי הפרויקט יפגע בצביונה של העיר. מנגד, ברשות לפיתוח ירושלים תומכים בהתלהבות וסבורים שמספר התיירים יעלה.

בעוד כשנתיים, אם לא יהיו עיכובים משמעותיים, העיר העתיקה בירושלים תתחדש ברכבל עילי שיוביל כ-3,000 נוסעים בשעה מהעיר החדשה היישר לאגן הקדוש. לפני כעשרה חודשים [מאי 2018], לרגל "יום ירושלים", אישרה הממשלה 200 מיליון שקלים לביצוע הפרויקט, ולפני כחודש [פברואר 2019] היא הופקדה בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל).

לפי התוואי המתוכנן, הרכבל ייצא ממתחם תחנת הרכבת הראשונה בירושלים ומשם הוא צפוי לרחף במהירות של 21 קמ"ש מעל גיא בן הינום ולעצור בהר ציון. מהר ציון ייסע הרכבל למתחם קדם הצמוד לשער האשפות. בסך הכל שלוש תחנות עצירה לאורך כ-1,400 מטרים. בהמשך יוארך מסלול הרכבל לשלוחות נוספות כגון בריכת השילוח, הר הזיתים וגת שמנים.

לתכנית הרכבל יש לא מעט מתנגדים. בספטמבר האחרון [2018] פורסם בהארץ כי אדריכלים בכירים סבורים שהפרויקט יפגע בקו הנוף של העיר העתיקה. חודש אחר כך פורסמה בהארץ מודעה עליה חתמו סופרים, אמנים וארכאולוגים תחת המסר "ירושלים איננה דיסנילנד". החותמים טענו במודעה כי "התוכנית תשנה לחלוטין את קו הרקיע, את הנוף ואת צביונו של המרחב ההיסטורי והקדוש סביב העיר העתיקה. הרכבל יהיה נטע זר בעיר העתיקה ויפגע קשות בגיא בן הינום".

לטענת ארגוני שמאל, סיבות פוליטיות עומדות מאחורי המיזם, כמו רצון לחזק את עמותת הימין אלע"ד הפועלת בירושלים. בימים אלו בונה העמותה את "מתחם קדם" - מתחם ארכיאולוגי צמוד לחומות בו יוקם מרכז המבקרים של "עיר דוד". אחת מתחנות הרכבל אמורה להיבנות על גג המבנה. "עיר דוד רואה בחיוב את כל היוזמות שמטרתן לפתח ולהפוך את ירושלים העתיקה לנגישה יותר למיליוני המבקרים מכל הדתות והרקעים", מסרה העמותה לאל-מוניטור.

בינתיים התכנית חוטפת אש גם מכיוונים בלתי צפויים. בחודש שעבר [15 פברואר] פורסם כי העדה הקראית מתנגדת אף היא לתכנית, מאחר שהרכבל אמור לחלוף מעל בית הקברות העתיק של העדה ומחשש לחילול ולטומאת המת. "יש לנו בעיה עם זה שקרוניות יתעופפו מעל בית הקברות העתיק", אומר לאל-מוניטור שלמה גבר, מנכ"ל היהדות הקראית העולמית. גבר משוכנע שהרל"י (הרשות לפיתוח ירושלים) מתנכלת להם רק בגלל שהם עדה קטנה וחסרת כוח פוליטי. "היו להם תכניות להעביר את הקו מעל בית קברות סמבוסקי, הקתולי והפרוטסטנטי, אבל הם נטפלו דווקא אלינו. אין לנו לובי פוליטי והכי קל להתעמר בנו". גבר מבטיח כי המאבק עדיין בתחילתו. "אנחנו מתכוונים לעתור לבג"ץ ושוקלים לארגן הפגנה גדולה, אם יהיה בכך צורך".

בתחילת השבוע נחתה צרה נוספת על התכנית. משרד התחבורה הודיע [4 במארס] כי הוא לא מכיר ברכבל לכותל כפרויקט תחבורתי ורואה בו מיזם תיירותי. הפרסום מערער את הטענה של הרל"י כי מדובר בפרויקט שמניעיו הם תחבורתיים. ענר עוזרי, הממונה על פיתוח אגן העיר העתיקה בהרל"י, טוען בשיחה עם אל-מוניטור כי מדובר בעניין טכני בלבד. "הפרויקט הזה קם מתוך רצון לפתור את בעיית הנגישות ועומסי התחבורה לעיר העתיקה לתושבים ותיירים. עם הקמת הרכבל ניתן יהיה להגיע לעיר העתיקה תוך ארבע דקות וחצי", הוא מסביר. "אגן העיר העתיקה בירושלים הוא ייחודי בכך שיש בו שילוב של אזורי מגורים עם אתרי תיירות, ואת עומסי התנועה וקשיי הנגישות מרגישים התושבים והתיירים כאחד. עם הקמת הרכבל, התיירים, המבקרים והתושבים יזכו לתשתית תחבורתית נאותה וזמינה אשר תתממשק למערכות הסעת ההמונים הקיימות - הרכבת הקלה והרכבת המהירה, במחיר זהה לכרטיס בתחבורה ציבורית".

אחד הקולות הדומיננטיים ביותר המתנגדים לפרויקט הוא ארגון "עמק שווה". "אין עוד תקדים לעיר היסטורית בת אלפי שנים שיש בה רכבל", אומר לאל-מוניטור הארכיאולוג יוני מזרחי, מנכ"ל הארגון. "זה פרויקט פוליטי שמקדם הימין. עצם העובדה שהפרויקט הוגדר כפרויקט לאומי והוא מדלג על כל ועדות התכנון מעורר שאלות קשות".

תומך נלהב בתכנית הוא ארנון סגל, פעיל למען הר הבית ותושב העיר העתיקה, שחווה לטענתו מצוקת תחבורה חריפה. "המתנגדים לתכנית מסווים שנאת ציונות תחת נימוקים פסבדו-מקצועיים", תוקף סגל בשיחה עם אל-מוניטור. "את העיר העתיקה לא צריך לסגור, צריך לפתוח אותה ולהנגיש אותה לכולם".

לפי הערכות מומחים, ההשלכה המיידית של הפרויקט תהיה הוצאת התיירים מהרחובות (בעיר העתיקה), מה שיפגע בבעלי חנויות לאורך הנתיב לאגן הקדוש שנהנים כעת ממבקרים רבים. "מאה אחוז מהפרנסה שלי מבוססת על תיירים", אומר לאל-מוניטור מוחמד פאתח' (63), בעל חנות למזכרות בשוק הנוצרי בעיר העתיקה. "אם יהיה רכבל, התיירים ידלגו מעלינו והחנויות יהיו ריקות". חברו רמי, שעובד במאפייה, מסכים לדברים ואומר: "אני גר ברובע המוסלמי, כשאני רוצה לצאת מהעיר לוקח לי חצי שעה לפחות. אבל אני לא אשתמש לעולם ברכבל. זה של הימין הקיצוני".

בהרל"י דוחים את כל הטענות. בנוגע לטענות על שיקולים פוליטיים הם מבהירים: "אנחנו גוף ציבורי ולא פוליטי, כל ענייננו הוא קידום ירושלים". על התנגדות הקראים הם אומרים: "פנינו אליהם מיוזמתנו, אבל הם ניתקו מגע ובחרו להידבר דרך התקשורת. זו התנהלות מוזרה". על טענות הסוחרים הם משיבים: "המיזם רק יעלה את כמות התיירים, ומי שרוצה לחוות ברגליו את העיר לא ישתמש בכל מקרה ברכבל".

כמו כל דבר בירושלים, הכל חשדני ונפיץ מאוד. העיר, שגם כך יושבת על חבית חומר נפץ, תתמודד בקרוב עם פרויקט שמהותו לא ברורה לגמרי. האם בעוד שנתיים ירושלים, שהופכת עם השנים לאלימה ומסוכנת יותר, תמשיך להיות יעד תיירותי מבוקש שהרכבל יהיה בה כה נחוץ? השאלה הזו נשארת לעת עתה פתוחה.

 

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: ירושלים

מרדכי גולדמן, עיתונאי חרדי, משמש בשנים האחרונות כפרשן המדיני והצבאי של היומון החרדי 'המבשר'. גולדמן הוא בוגר ישיבות חרדיות ומסלול הוראה בהלכה, וכן בוגר מסלול התנדבות לשירות אזרחי-לאומי. במקביל, למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. הוא מרצה בפני תלמידי ישיבות על התהליך המדיני ועל צה"ל, ומייעץ לחברות וארגונים בנוגע לציבור החרדי.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept