ישראל פולס

האסטרטגיה החדשה של חמאס בגדה המערבית

p
המחבר
בקצרה
בניסיון לשמר את גחלת הג'יהאד נגד ישראל ולקראת הסדרה עתידית בעזה, במערכת הביטחון הישראלית מזהים בחודשים האחרונים מעורבות גוברת והולכת של חמאס בשיקום תשתיות מבצעיות בגדה המערבית.

בחודשים האחרונים מזהים במערכת הביטחון הישראלית מעורבות גוברת והולכת של חמאס בשיקום תשתיות מבצעיות בגדה המערבית לרבות החייאתם של תאים בשליטת הזרוע הצבאית המונהגת מעזה ובניית היררכיה פיקודית, כפי שהיו בימי האינתיפאדה השנייה [2005-2000]. ההערכה כי חזית הגדה המערבית מתחממת, הולכת ומתחזקת נוכח אירועי השבוע האחרון.

ביום שלישי השבוע [19 במארס] הרג צה"ל את המחבל עומר אבו לילא, שביצע יומיים לפני כן את הפיגוע באריאל בו נהרגו החייל סמ"ר גל קיידאן והרב אחיעד אטינגר. ביום רביעי בלילה [20 במארס] נהרגו שני צעירים פלסטינים מירי חיילים לאחר שהשליכו מטעני חבלה מתוך רכב לעבר כוח צה"ל סמוך לקבר יוסף. בתקרית נוספת בכניסה לכפר אל-חאדר סמוך לבית לחם נהרג צעיר פלסטיני מירי צה"ל. משפחת ההרוג טענה כי לא היה מעורב בשום פרובוקציה וכי נהרג בדם קר, אך בצה"ל טענו כי הצעיר יידה אבנים לעבר רכבים באזור וכי האירוע נבדק. עוד לפני התקרית הזו קראו הפלגים הפלסטינים ליום זעם בגדה ודרבנו את הצעירים הפלסטינים להפגין ולהתעמת עם חיילי צה"ל בנקודות החיכוך.

ע"פ נתונים שפרסם צה"ל לסיכום שנת 2018, באותה שנה היו פחות פיגועי טרור בגדה – 87 פיגועים לעומת 97 פיגועים ב-2017 ו-169 פיגועים ב-2016. כן נרשמה ירידה מסוימת במספר ההרוגים הישראלים כתוצאה מפיגועי טרור (16 ב-2018 לעומת 20 ב-2017 ו-17 ב-2016).

רוב הפיגועים הללו בוצעו ע"י התארגנות מקומית של צעירים, ללא הכוונה ארגונית צמודה, אם כי כמה מהמחבלים פעלו לאחר שהושפעו מעידוד מוראלי של הנהגות חמאס והג'יהאד האסלאמי.

ככלל, פיגועי השנים שעברו בוצעו ללא תמיכה, אימון, הדרכה ואספקת ציוד מצד הזרוע הצבאית של חמאס. למעשה, מאז תמה האינתיפאדה השנייה לא נערך שיקום מקיף של התשתית המבצעית של חמאס בגדה. מדי פעם, בתאריכי ציון מסוימים, קראה הנהגת חמאס לאינתיפאדה חדשה שתסחוף את כל ערי הגדה, אך ללא מעורבות פעילה של הזרוע הצבאית. הסיבות לכך הן מגוונות, ובראשן כנראה שיתוף הפעולה של צה"ל עם מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית בסיכול פיגועים. הרשות הפלסטינית רואה בחמאס אויב השואף להפיל את שלטונו של אבו מאזן, ולכן המאמץ מצדה בסיכול פיגועים הוא בעלת משמעות כפולה – הן כדי למנוע הסלמה מול ישראל בגדה, והן כדי למנוע מחמאס להתבסס בגדה מחשש לפגיעה ברשות.

במערכת הביטחון סבורים כי על אף קריאותיו הפומביות של חמאס, מעת לעת, לפתוח באינתיפאדה חדשה, הארגון לא באמת פעל לשיקום תשתית הזרוע הצבאית בגדה. החשש בחמאס הוא שרצף פיגועים המוניים בגדה תוך קבלת אחריות עליהם, יוביל לא רק למלחמה מול הרשות אלא יביא גם לתגובה חריפה של ישראל בעזה. הבחירה האסטרטגית הייתה שמירה על רף פיגועים מסוים שלא יעמיד בסכנה את עזה ואת ההנהגה הבכירה של חמאס.

בחודשים האחרונים משהו השתנה. באוקטובר 2018 חשף שב"כ תשתית חמאס בגדה שתכננה לבצע פיגועים. בפברואר 2019 נחשפה יחידה של חמאס ברצועה שניסתה לגייס פעילים בגדה לפעילות טרור נגד ישראל. במערכת הביטחון סבורים כי בחמאס מבינים שהצלת רצועת עזה והסדרה עם ישראל, מתי שלא תצא לפועל, יגבילו את פעולותיהם הצבאיות לשנים ארוכות. כבר עתה מופנית ביקורת כלפי חמאס על שזנח את הג'יהאד לטובת דולרים קטארים או למען שלטון מפוקפק. התנועה שהניפה את דגל הג'יהאד וממנו שאבה את כוחה וזכתה לתמיכה, תתקשה להסביר לציבור הפלסטיני את עצם קיומה היום, ובוודאי את התקפלותה. יבואו הפלסטינים ויגידו – אין צורך בחמאס המקיים הסדרה עם ישראל. כבר עדיף את שלטון הרשות שגם מבטיח פריחה כלכלית מסוימת.

העיתונאי דניאל סיריוטי מישראל היום דיווח השבוע [20 במארס], כי אחת ההצעות המצריות שהונחו על שולחן הדיונים במגעים האחרונים להסדרה היא פירוז כמעט מוחלט של רצועת עזה ובתמורה ישראל ומצרים יסירו את הסגר כליל ויוצאו לפועל פרויקטים לשיפור המצב ברצועה. לדיווח הזה אין אישור רשמי, וסביר שחמאס יסרב לקבל הצעה כה מרחיקת לכת שתיחשב בעינו כתבוסה. עם זאת ברור שכל הסדרה וכל הקלה בסגר לא ייצאו אל הפועל אם לא תהיה הפסקת פיגועים מוחלטת ועצירת הפגנות הגדר. לכן, מבחינת חמאס, נכון עכשיו לחזק את התשתית הארגונית המבצעית בגדה לקראת היום שאחרי. כשברשות ילעגו לחמאס על התקפלותו בעזה, הזרוע הצבאית תוכל להגן על התדמית הפגועה. אין דבר חשוב יותר להנהגת חמאס מאשר התדמית, שנשחקה לא מעט, שהיא מובילה את המאבק המזויין עם ישראל. בלעדיה, אין הצדקה לקיומו של חמאס ולא תהיה לו תקומה.  

ב-30 במארס יציינו בעזה שנה להפגנות הגדר. חמאס מתכנן לערוך עצרת גדולה שבה יוצגו הישגיו עד כה. אי אפשר לשלול מחמאס את ההישג של הפגנות הגדר, שזירזו את המגעים למציאת פתרון ארוך טווח לרצועה. בחמאס מתייחסים לאירועי הגדר כהתקוממות עממית לא אלימה, ומשווקים אותה לציבור הפלסטיני כמאבק עממי מול צבא שלא נרתע לירות ולהרוג מפגינים לא חמושים.

בגדה זה סיפור אחר לגמרי. מבחינת חמאס, אחרי שתושג הסדרה בעזה, שם בגדה תישמר גחלת הג'יהאד נגד ישראל. האם יהיה לחמאס מספיק כוח להתמודד מול הרשות הפלסטינית? ואיך תגיב ישראל לפיגועי חמאס בגדה כאשר תצא לדרך ההסדרה? כשמדובר בחמאס, יש להבין את השיקול המנחה את ראשי התנועה – הכל תלוי בעוצמה המופעלת ובשליטה בגובה הלהבות. בתנועה קוראים לזה "סבר" – סבלנות, איפוק, אבל לא ויתור ולא כניעה. לעולם. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept