לא בכדי סיסמת הבחירות המובילה של הליכוד היא "נתניהו – ימין חזק, גנץ – שמאל חלש". זה נשמע מצוין בנאומים ונראה מעולה בשלטי חוצות. כל בוחר יודע שחזק זה טוב ליהודים וכל בוחרת מבינה שחלש זה טוב לערבים. ובקיצור, "זה ביבי או טיבי". הסב-טקסט הוא כמובן שנתניהו שומר עלינו מהאויב האיראני ומגן עלינו מהטרור הפלסטיני. נתניהו אימץ את גישתו של החכם באדם – "אשרי אדם מפחד תמיד". מי שהיה זקוק להוכחות טריות שנתניהו צודק, קיבל אותן בירי הרקטות על גוש דן, בהדלפה על הפריצה של האיראנים לנייד של בני גנץ ובפיגוע סמוך לאריאל.
אין בנמצא נתונים על הקשר בין מדיניות החוץ והביטחון של ממשלת נתניהו לאובדן חיי אדם בפיגועי טרור. אין דרך לאמת את הטענה שאלמלא פעלתנותו של נתניהו, איראן הייתה מצליחה לפתח פצצת אטום ומשגרת אותה לתל אביב. וכשהחיים בסכנה, מי רוצה להתעסק ברמת החיים? כמו שנתניהו אמר ב-2015, בתגובה לביקורת נוקבת של מבקר המדינה על טיפול הממשלה במשבר הדיור: "מדברים על יוקר המחיה, אך אני לא שוכח גם את עניין החיים עצמם".
