הממשלה שתקום לאחר הבחירות תהיה בסבירות גבוהה ממשלת אחדות לאומית בין מפלגה פופוליסטית בעלת גוונים ליברליים לבין מפלגה ימנית בעלת גוונים גזעניים. עד לרגע האחרון יהיה קשה להעריך מי מהן תזכה בתמיכה מספקת כדי להבטיח לעצמה את ראשות הממשלה. הדבר תלוי ביצירת גוש של 61 מנדטים לפחות, שיתנגד להטלת ראשות הממשלה על ראש המחנה הנגדי. ייתכן גם תיקו שיוביל לרוטציה בין מנהיג כחול לבן בני גנץ לבין מנהיג הליכוד. יש להניח שזה לא יהיה בנימין נתניהו. גנץ הרי הבטיח שלא להשתתף בממשלה עם נתניהו, נוכח כוונת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתבי אישום נגדו.
אבני הדרך החשובות של מערכת הבחירות כבר מאחורינו: עיצוב המפה הפוליטית באמצעות הגשת רשימות המועמדים לכנסת והודעת היועץ המשפטי על הכוונה להעמיד את נתניהו לדין, בכפוף לשימוע. בזירה הפוליטית יתמודדו שתי רשימות גדולות. צפוי שמפלגתו של גנץ תהיה גדולה מעט מן הליכוד, וכי הבחירות יוכרעו על ידי המפלגות הקטנות שיעברו או לא יעברו את אחוז החסימה. שתי המפלגות הגדולות מתלבטות בין מאמץ נרחב לגייס כל קול אפשרי מהמחנה שלהן על מנת שלא לבזבז קולות על מפלגות קטנות, לבין מאמץ הפוך: להשלים עם אובדן מנדטים למפלגות הקטנות בגוש שלהן כדי להבטיח שיעברו את אחוז החסימה ויהוו שותפות בקואליציה הבאה.
