ישראל פולס

למה א-סיסי משקם את המורשת המפוארת של יהדות מצרים?

p
המחבר
בקצרה
נשיא מצרים החל בשיקום בתי כנסת ואתרי מורשת יהודיים בארצו והוא מוכן גם לבנות חדשים. הוא רואה בכך פוטנציאל תיירותי ותדמיתי עבור ארצו ומפתח לקידום יחסיה עם ארה"ב. ואיך זה קשור ליחסו כלפי ישראל? בינתיים זה לא

ב-26 במארס, ימלאו 40 שנה להסכם השלום בין ישראל למצרים. בקהיר ובירושלים לא צפויות חגיגות מיוחדות לציון האירוע ההיסטורי, אולם בארה"ב מתוכננת חגיגה. בקרוב יעניק הקונגרס מדליית זהב, העיטור הנשיאותי הגבוה ביותר, לאלמנתו של הנשיא המנוח אנואר סאדאת – המנהיג המצרי הראשון שהכיר בישראל וחתם על מדשאות הבית הלבן על הסכם השלום עם ראש הממשלה מנחם בגין.

בסוף החודש שעבר ביקרה במצרים משלחת של אנשי עסקים ועסקנים ישראלים ואמריקאים, שנפגשה עם הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי כדי להזמין אותו לטקס הענקת המדליה שיתקיים ככל הנראה בספטמבר הקרוב. במהלך המפגש, הנשיא המצרי הפתיע את הנוכחים ואמר כי הוא מעוניין לחדש את חיי הקהילה היהודית במצרים וכי הממשלה בראשותו מוכנה לבנות בתי כנסת ומוסדות קהילתיים אחרים. הנשיא גם הצהיר באותו מפגש על כוונתו לממן את שיקום בתי הקברות היהודיים במדינה שסובלים מהזנחה מתמשכת.

"הנשיא היה מאוד ידידותי, והפגין פתיחות יוצאת דופן למשלחת", אומר לאל-מוניטור עזרא פרידלנדר מי שעמל בשלוש השנים האחרונות לקדם בקונגרס את הצעת החוק למתן מדליית זהב לסאדאת ועמד בראש המשלחת. "במהלך המפגש העלינו את נושא בית הקברות העתיק ברובע בסאטין, שהוזנח מאוד בשנים האחרונות, והצענו לממן את השיקום. אבל א-סיסי מיד היסה אותנו ואמר: 'זו אחריות שלנו! אנחנו נעשה את זה'".

בית העלמין היהודי הגדול ביותר במצרים מתוארך למאה התשיעית. במהלך שנים של הזנחה פושעים עקרו את מצבות השיש ומכרו אותן. בקהילה היהודית במצרים הופתעו לראות שכבר יום לאחר ההצהרה של א-סיסי במפגש עם המשלחת, דחפורים הופיעו במקום והחלו במלאכת הניקוי. הקהילה היהודית המצומקת במדינה פרסמה הודעה נרגשת: "הממשלה המצרית החלה לנקות ולסלק את שכונות העוני מן החלק המזרחי של בית הקברות בסאטין. מצרים מגנה על מורשתה היהודית. אלפי נשמות ישנות בשלום החל מהלילה. תודה לכל מי שתרם להישג זה".

ארגונים יהודים ברחבי העולם בירכו על המהלך, ביניהם הוועדה היהודית האמריקנית (AJC), שקראה זה מכבר לטפל באתר המוזנח. לפי הרב אנדרו בייקר, ממנהלי הארגון, "המחויבות של מצרים לשימור אתרים יהודיים היא בעלת חשיבות מכרעת".

ההחלטה לשקם את בית הקברות מתווספת לשלל החלטות של שלטון א-סיסי לשקם את המורשת יהודית במדינה. כך למשל לפני שלושה חודשים הקצתה הממשלה בקהיר 71 מיליון דולר לשיקום בתי כנסת ואתרי מורשת יהודיים. שנה קודם לכן התקבלה החלטה לשקם את בית הכנסת אליהו הנביא באלכסנדריה שנבנה ב-1848.

לדברי רות וסרמן-לנדה, דיפלומטית לשעבר (2006-2003) בשגרירות ישראל בקהיר, א-סיסי רואה בשיקום אתרי המורשת אינטרס מצרי. "א-סיסי רואה בשיקום האתרים היהודיים פוטנציאל להגדלת התיירות למדינה", היא אומרת לאל-מוניטור. "בנוסף, הוא משתמש בזה כדי להראות את פניה היפות של מצרים בזירה הבינלאומית ואת יחסה החיובי למיעוטים".

גם הסופרת המשוררת והמחזאית עדה אהרוני (85), ילידת מצרים וחוקרת תולדות יהודי מצרים, משוכנעת שהמניע המרכזי של א-סיסי הוא עידוד התיירות. "למצרים יש אוצרות תיירות יהודיים משמעותיים מאוד", היא אומרת לאל-מוניטור. "הקהילה היהודית במדינה הייתה מהמפוארות בעולם, והיא הותירה אחריה לא רק מבנים מונומנטליים אלא גם סיפור יוצא דופן. צריך לזכור שבעבר ענף התיירות שגשג מאוד במצרים, ורבים מקשרים את התקופות ההן עם תקופות הפריחה במדינה".

מי שהשתתפה גם היא במפגש עם א-סיסי היא האמנית צילי צ'רני, אלמנתו של איש העסקים ליאון צ'רני שסייע מאחורי הקלעים בגיבוש הסכם השלום עם מצרים. צ'רני פעילה כיום למען הטמעת ערכי שלום בקרב נערים ישראלים לפלסטיניים. "התרשמתי שא-סיסי מעוניין מאוד לשקם את המורשת המפוארת היהודית במצרים", היא אומרת לאל-מוניטור. "אין לי ספק שזהו פתח מצוין לשיפור היחסים בין העמים. א-סיסי רוצה לקדם את היחסים, הוא רק מחכה לזמן המתאים".

האינטרסים של הנשיא המצרי לא מטרידים את פרידלנדר. "אנחנו כארגון יהודי רוצים לשפר את האינטרסים היהודיים במצרים, א-סיסי מצדו זקוק להכרה בינלאומית בהנהגה שלו ולשיפור היחסים עם וושינגטון. זה בסדר גמור. אנחנו עושים משהו טוב. המנהיגות של א-סיסי חיובית מאוד לאזור הטעון הזה ואנחנו גאים לתמוך בה".

פרידלנדר, שהולך בלבוש אורתודוקסי, טוען שמצרים בטוחה ליהודים. "אני הסתובבתי בקהיר עם אשתי, לבוש בכיפה וציצית - ואף אחד לא אמר לי דבר. אנשים אמרו לי 'שלום', 'ברוכים הבאים', והרגשנו מאוד בטוחים. אני חושב שגם ישראלים יכולים להרגיש כאן מצוין", הוא אומר. "ההחלטה לשקם בתי כנסת ובתי קברות מלמדת שהממשל הנוכחי פותח את שעריו ואת לבו ליהודים".

למרות שהנורמליזציה עדיין רחוקה, וסרמן-לנדה מזהה שינוי משמעותי לטובה. "בניגוד לממשלים קודמים, כמו מובארק למשל, שלטון א-סיסי אינו מלבה שנאה לישראל. מובארק נהנה מהיחסים האסטרטגיים עם ישראל, אבל השתמש בה כדי לנקז זעם ציבורי ברחוב. א-סיסי לא משתמש בשיטות הללו", היא מסבירה.

עם זאת, כל המרואיינים מודים שהנושא הפלסטיני הוא זה שחוסם התקדמות לנורמליזציה. "הנושא הפלסטיני ממלכד את הנשיא המצרי. כל התקרבות שלו לישראל נתקלת מיד בחשדנות, ולכן מדובר במלאכה מאוד עדינה", מסבירה וסרמן-לנדה. "שלום אמיתי יהיה לדעתי רק כשהנושא הפלסטיני ייפתר", מסכימה עדה אהרוני. "אבל בשכונה שלנו, העובדה שהם לא הורגים אותנו ואנחנו לא הורגים אותם זה כבר דבר גדול".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

מרדכי גולדמן, עיתונאי חרדי, משמש בשנים האחרונות כפרשן המדיני והצבאי של היומון החרדי 'המבשר'. גולדמן הוא בוגר ישיבות חרדיות ומסלול הוראה בהלכה, וכן בוגר מסלול התנדבות לשירות אזרחי-לאומי. במקביל, למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. הוא מרצה בפני תלמידי ישיבות על התהליך המדיני ועל צה"ל, ומייעץ לחברות וארגונים בנוגע לציבור החרדי.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept