דילוג לתוכן העיקרי

טראמפ: הקול קול ידיד, הידיים ידי אויב

הדרך שבה אמריקה נסוגה מסוריה ומאפגניסטן גורמת נזק ישיר למעמדה האסטרטגי של ישראל. אבל כאשר טראמפ מעניק לנתניהו "סוכריות" בדמות פגיעה בפרטנר הפלסטיני היחיד שיש לנו, ומעביר באופן סמלי את השגרירות, אנחנו מוחים את היריקה בפרצוף ומברכים על הגשם
U.S. President Donald Trump speaks during a bilateral meeting with Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu on the sidelines of the 73rd session of the United Nations General Assembly at U.N. headquarters in New York, U.S., September 26, 2018. REUTERS/Carlos Barria - RC1926A26F60
קראו 

עם תום המחצית הראשונה לכהונתו של דונלד טראמפ, אפשר לקבוע כי מבחינת ישראל הוא ידיד במחוות ועוין במעשים. החלטתו להחזיר הביתה 7,000 חיילים אמריקאים מאפגניסטן ולהגיע להסכם עם הטליבאן, בניגוד גמור לעמדת מזכיר ההגנה שלו אז ג'ים מאטיס, היא דוגמה בוטה לפגיעה הגיאואסטרטגית שלו בישראל על ידי נטישת האזור.

קשה לתאר מישהו שמילותיו זולות יותר מאשר מי שאמור להיות מנהיג העולם החופשי, ואשר למחוותיו אין כל ערך בעיני עצמו כל עוד אינן כרוכות בהוצאה כספית. זה החל באותו מפגש רשמי ראשון (פברואר 2017) עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שבו נמנע מלדבר על מדינה פלסטינית ואמר שיתמוך בכל פתרון – מדינה אחת או שתי מדינות. זה נמשך בהתייחסות הממשל שלו בדו"חות רשמיים לשטחים הכבושים, בטענת נציגיו שההתנחלויות אינן מכשול לשלום, וכמובן – בהעברת (סמלית בלבד) השגרירות האמריקאית מתל אביב לירושלים המערבית.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.