קצת יותר משנה וחצי אחרי שכיכב בוועידת מדינות וישגראד [יולי 2017], יארח ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-19-18 בפברואר את פסגת מנהיגי הונגריה, צ'כיה, פולין וסלובקיה, בירושלים "המאוחדת-בירת-ישראל". אפילו אמצעי התקשורת העוינים ביותר (שלפי נתניהו הם כל העיתונאים, העורכים ורשתות הטלוויזיה שאינם תומכים בו ללא סייג), יאלצו לסקר את האירוע יוצא הדופן הזה. מי מהמתמודדים על ראשות הממשלה יכול להצטלם עם ארבעה מנהיגים אירופיים על רקע הכותל המערבי? כמה מהם מסוגלים לגייס קואליציה אוהדת כל כך לישראל אל מול מדינות האיחוד האירופי "השמאלניות", כלומר אלה שמתנגדות לכיבוש ותומכות בארגוני זכויות אדם? אז מה אם כמה מהם נגועים באנטישמיות והכחשת שואה? אין כתם שהנחת זר ב"יד ושם" לא מנקה.
יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, דור שני לשואה, היה הפוליטיקאי הבכיר היחיד שמתח ביקורת על אירוח הוועידה בישראל. הוא טען [28 בינואר] שראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי העביר חוק המבזה את זכר נספי השואה. פרופסור יהודה באואר, מבכירי חוקרי השואה בעולם והיועץ האקדמי של "יד ושם", אמר ב-2016 ל"הארץ" כי החוק הזה "קרוב מאוד להכחשת שואה.'' לפיד הזכיר לרעה גם את ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, שניהל אשתקד קמפיין בעל גוון אנטישמי. "זה אובדן של כל גאווה לאומית וגורם לנו נזק בזירה הבינלאומית", צייץ לפיד. הוא קרא לנתניהו "להתגבר על התאווה שלו לצילומי בחירות" ולבטל את אירוח הפסגה. עם זאת, זה המקום להזכיר שקולו של לפיד לא נשמע בעקבות פרסומים על מכירת נשק ישראלי למשטרים אפלים, המואשמים בפשעי מלחמה.
