ישראל פולס

כך שולט נתניהו בסדר היום של הבחירות: ממקד את האש במנדלבליט וגנץ

p
המחבר
בקצרה
נתניהו מנהל נגד מערכת המשפט קמפיין אגרסיבי שכמותו לא נראה כאן. את גנץ הוא מנסה לחסל פוליטית באמצעות הפצת שמועות עליו ועל רעייתו. ומה עם ראשי המפלגות האחרות? הם אינם מצליחים בינתיים לייצר סדר יום אלטרנטיבי.

לאיש משרי הליכוד לא היה מושג ביום שני אחר הצהריים [7 בינואר] מה מתכוון להודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו בשעה שמונה בערב. מהתקשורת הם למדו, כמו יתר אזרחי ישראל, על כך שנתניהו מתכוון לשאת "הצהרה דרמטית" כהגדרת הודעת הליכוד. בכירי הליכוד, מה שנקרא צמרת מפלגת השלטון, למעשה "הוטרלו" כמו מדינה שלמה, שנדרכה והוצפה בחרושת שמועות למשך שעות. זה נגמר באנטי קליימקס מפואר: הודעה חמורת סבר של נתניהו לאזרחי ישראל, על כך שבקשתו לקיים עימות עם עדי המדינה סורבה. "מה יש להם להסתיר?", שאל נתניהו.

האירוע התברר כהמשכה של מתקפה חזיתית נגד המערכת המשפטית שאותה מנהל ראש הממשלה, מאז שנודע לו שהכרעת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בתיקי חקירותיו (כנראה כוונה להגיש נגדו כתב אישום בגין שוחד בכפוף לשימוע) תינתן עוד לפני הבחירות באפריל הקרוב. הרי נתניהו הקדים את הבחירות כדי להימנע מכך, וכעת הוא מוצא את עצמו בתוך סחרור.

עד שזה יקרה, אם יקרה, נתניהו מתכוון להמשיך ולצרוב בתודעה הציבורית, בעיקר בקרב האלקטורט שלו, את המסר הפשוט והקליט: הוא נרדף על מנת להפיל שלטון ימין. או במילים אחרות: הוא נרדף מכיוון שאי אפשר להביסו בקלפיות.

מדובר בקמפיין אגרסיבי, חסר עכבות, שכמותו לא נראה כאן. זו מלחמה של איש אחד בה בכירי הליכוד הם בסך הכל סטטיסטים. חלקם התקשו לבלוע את הרוק למראה סרטון "היד הקטועה" שפרסם ראש הממשלה במוצאי שבת [5 בינואר]. בסרטון הוא השווה את עצמו לאדם חף מפשע שידו נקטעה בהוראת שופט, וכשהאמת התבררה זה היה מאוחר מדי. "מישהו יחזיר לכם את הבחירות?", שאל נתניהו.

בחזית התקשורתית השרים מיישרים איתו קו, והסיבה ברורה. נתניהו, למרות כתבי האישום שכנראה בדרך, הוא עדיין האיש הכי חזק במדינה וזה ששולט בגורלותיהם. כל זה מעיד שמערכת בחירות 2019 תהיה מלוכלכת, קשוחה ולעתים קשה לצפייה. הסרטונים של נתניהו, שמופקים במהירות, בדרך כלל מסטודיו מאולתר שהוקם בביתו, ימשיכו להפתיע, להטריד ולהוביל את סדר היום. הבחירות האלה לא יהיו על שלום או מלחמה, לא על הכלכלה ויוקר המחייה, ואפילו לא על שחיתות במובנה הרחב, אלא על עניין אחד בלבד: טענת הימין כי השמאל בחסות המערכת המשפטית פועל להפלת מנהיג המחנה שלהם.

כבר כעת ברור שראשי המפלגות האחרות אינם מצליחים לייצר סדר יום אלטרנטיבי והם נסחפים אחרי נתניהו בתגובותיהם ובסרטוניהם. כמו גל עצום של צונאמי שלא ניתן לחמוק ממנו, נתניהו שועט ומשאיר אחריו אדמה חרוכה.

וכשראש הממשלה אינו נלחם ביועץ המשפטי לממשלה, הוא ממקד את האש ביו"ר מפלגת חוסן הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, הזוכה לאהדה בסקרים אף שטרם דיבר אל הציבור וטרם הציג את תפיסת עולמו.

בשבועות האחרונים ובעיקר בימים האחרונים גנץ הפך ליעד עיקרי לחיסול פוליטי. במקרה הזה נתניהו פועל בעיקר מאחורי הקלעים ומנחית הוראות. המטרה שלו היא כפולה: להפוך את גנץ ל"שמאלני" שמתחפש לאיש ימין ולקעקע את תדמיתו כביטחוניסט. נתניהו מעוניין להיות היחיד על המגרש כמר ביטחון, וגנץ איך לומר אינו נופל ממנו בתחום.

אז מה עושים? לזירה נשלחים בכירי הליכוד, בראשם מירי רגב, יואב גלנט ואופיר אקוניס, כדי להתגולל על הרמטכ"ל לשעבר. אין בכך כמובן שום פסול, הרי מדובר בקרב פוליטי. העניין הוא הדרך, התוכן וחציית הגבולות הפרועה. המתגוללים עושים את זה באמצעות הפצת שמועות, פיזור חצאי אמיתות ויצירת אשליה שרב הנסתר על הנגלה.

כאשר גלנט, אלוף במיל', משתלח בגנץ בראיון באירוע "שבת תרבות" [5 בינואר] ואומר עליו כי "אלפי קצינים ששירתו תחת פיקודנו יודעים למה הוא שותק", הוא מייצר תחושה שמסתירים מהציבור אינפורמציה חשובה, אפלה, על גנץ. בעקבות דבריו הרשתות החברתיות התמלאו בשמועות, ועיתונאים נשלחו לברר מה מסתיר גנץ. הרמיזות מהליכוד עוסקות באירועים מביכים כביכול מימי "צוק איתן" ב-2014. גלנט, חשוב לציין, היה עד לאחרונה ממש שר מטעם סיעת כולנו ולאחרונה עבר לליכוד. הוא גם "איבד" את הרמטכ"לות לגנץ ב-2011 בעקבות תחקיר בנושא עבירות תכנון ובנייה בביתו הפרטי. שכך, חובה עליו לספק הוכחה לטענות כבדות המשקל שהוא משמיע.

לא רק בני גנץ על המוקד, אלא גם אשתו רויטל. שמועות על אודותיה שייכו אותה לשמאל הקיצוני ולפעילות במסגרת מחסום ווטש – ארגון שמאל של נשים המתנגדות לכיבוש. אף שבארגון לא מכירים את הגברת גנץ, והעניין הוכחש שוב ושוב, בכירי הליכוד ממשיכים לטעון זאת. האחרון שבהם היה השר אופיר אקוניס, שחזר על הטענה בראיון רדיו השבוע [ 6 בינואר]. רויטל גנץ – אשת חינוך, קצינה לשעבר בצה"ל ופעילה חברתית הפכה בידי תועמלני הימין לאויבת העם. בעצם, גם אם הייתה חברה בארגון מחסום ווטש לא היה בכך כל חטא, שכן מדובר בארגון חוקי בעל מטרות פוליטיות לגיטימיות. אבל בעולם בו שמאלני הוא בוגד, בני הזוג גנץ לומדים על בשרם בדרך הקשה מהו קרב פוליטי חסר עכבות.

בינתיים גנץ ממשיך לשתוק. מפלגתו החדשה מוציאה מעת לעת הודעות כלליות על כך ש"עם ישראל צריך מנהיגות אחרת". האם הוא יוכל לאורך זמן להימנע מהורדת הכפפות וניהול קרב פוליטי מול נתניהו? ספק רב. מרבית האלקטורט של גנץ משויך לשמאל-מרכז. הציבור הזה רוצה לראות אלטרנטיבה לשלטון נתניהו, אלא שגנץ יצא לדרך עם אסטרטגיה שאמורה מבחינתו להעביר אליו קולות מהימין הרך. הוא לא תוקף את הליכוד ומנסה ליצור תחושה של נץ ביטחוני עם אוריינטציה לימין. זה היה טוב עד לשלב מסוים. כעת גנץ צריך לעמוד בחזית מול ראש הממשלה ולהילחם. רק אז יהיה לו סיכוי.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept