ישראל פולס

ועידת ורשה לא תקדם את השלום והביטחון במזרח התיכון

p
המחבר
בקצרה
האם מדינות ערב הסוניות יסכימו להצטלם בכנס על "השלום והביטחון במזרח התיכון", שיתעלם מגסיסתו של תהליך השלום הישראלי-ערבי? האמנם מנהיגי האזור ייאותו לשמש ניצבים בסרטון התעמולה של הליכוד "רק ביבי יכול לנצח את איראן"?

בעוד שבועיים, כלומר פחות מחודשיים לפני הבחירות שיתקיימו ב-9 באפריל, יזכה הליכוד בראשות בנימין נתניהו לתרומה של תשדיר שירות עתיר רייטינג. ידידיו בוושינגטון ובוורשה יכנסו ב-13 בפברואר ועידה בינלאומית בת יומיים בנושא "השלום והביטחון במזרח התיכון", בהשתתפות 70 מנהיגים מכל העולם, כולל העולם הערבי. ראש הממשלה מצידו החליט אתמול (28 בינואר), שלא במפתיע, להיענות להזמנה האמריקאית-פולנית. מאחורי הכותרת הנייטרלית לכאורה של הוועידה מסתתרת מילת הקסם של נתניהו, שהיא מילת המפתח בקמפיין הבחירות שלו: איראן. זו עובדה: דיווח על התקפת חיל אוויר על בסיס איראני בסוריה דוחק הצידה ידיעה על ראיות חדשות לשוחד.

תמונה משותפת אחת של מנהיגים ערבים בוועידה אנטי-איראנית שווה יותר מרבבות מלים על החמצת יוזמת השלום הערבית – מתווה שמציע לישראל גם להשתחרר מהכיבוש וגם לבודד את הכוחות האסלאמיים הקיצוניים ובראשם איראן וחיזבאללה. תמונה אחת של מערכת "כיפת ברזל" מיירטת טיל בשמי החרמון, חזקה יותר מאלף מילים על איום הרקטות שאינו מרפה מתושבי עוטף עזה. בתקופת בחירות, כשהמועמד לראשות הממשלה הוא גם שר הביטחון, ערכן של התמונות הללו גדול עוד יותר.

נתניהו טוען, שהחלטה לפרסם לפני הבחירות כוונה להגיש נגדו (בכפוף לשימוע) כתב אישום אינה "משחק הוגן". כלום הסרת הערפל סביב ההתקפות בסוריה, דווקא עכשיו, לטובת התרברבות מסוכנת היא בגדר "משחק הוגן"? תאמרו כי לא יעלה על הדעת שמאחורי הסלמת העימות בגזרה הצפונית מסתתרים חישובים אישיים-פוליטיים קצרי טווח, חישובים הסותרים את האינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל? יעלה גם יעלה. ויש גם דוגמאות.

מאז 13 בספטמבר 2018 מונח על שולחנו של נתניהו מתווה לעסקה בין רוסיה לארה"ב בנושא סוריה ואיראן. על פי דיווח של ברק רביד בערוץ 10 [20 בדצמבר], רוסיה התחייבה להוציא את הכוחות האיראנים והפרו-איראנים מסוריה. במסמך שהעביר יועצו של הנשיא פוטין ליועץ לביטחון לאומי הישראלי מאיר בן שבת, ביקשה רוסיה כי בתמורה לכך הנשיא טראמפ יקפיא את התכנית להחמיר את הסנקציות על איראן ויפתח בדיאלוג עם מוסקבה בסוגיה האיראנית. בנוסף דרשה רוסיה שארה"ב תוציא את כוחותיה מסוריה, מהלך שטראמפ הכריז עליו בחודש שעבר [דצמבר] באופן חד-צדדי. בכך אבד לארה"ב ולישראל קלף חשוב במיקוח עם רוסיה ואיראן.

בישיבה סגורה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אישר נתניהו את דבר קיומה של ההצעה הרוסית. שלושה חברי כנסת – יו"ר סיעת "יש עתיד" עופר שלח, מרב מיכאלי שהייתה אז ראש סיעת "המחנה הציוני" ועומר בר-לב מהמחנה הציוני, ביקשו בסוף דצמבר לקיים דיון בנושא. מיכאלי אמרה השבוע לאל-מוניטור, כי נתניהו לא נתן לאיש דין וחשבון על ההחלטה לדחות את ההצעה לפתרון מוסכם עם ארה״ב ורוסיה להוצאת איראן מסוריה. "במקום שבו יש חשש ממלחמה, נתניהו סירב למצות מאמץ מדיני", הוסיפה מיכאלי. היא ציינה כי במשמרת של נתניהו, איראן התיישבה לישראל על הגדרות וארה״ב עזבה אותה לבד במערכה מולה בצפון. "גם כאן", סיכמה מיכאלי, "נתניהו הוא סכנה לביטחון ישראל״.

סגן שר החוץ הרוסי סרגיי ריבאקוב רמז בסוף השבוע [25 בינואר] שההצעה הרוסית מונחת עדיין על השולחן. בראיון ל-CNN לאחר גל תקיפות ישראליות נגד יעדים איראניים בסוריה, אמר הבכיר הרוסי כי מוסקבה לא מקלה ראש בחשיבותם של צעדים שיבטיחו את ביטחונה של ישראל. ריבאקוב אף הסתייג מהגדרתה של ארצו כבת ברית של איראן.

במקביל, נימק שגריר רוסיה באו"ם, ואסילי נבנצ'יה, את החלטתו להיעדר מוועידת ורשה, בכך שסדר היום שלה פוסח על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בדיון במועצת הביטחון אמר נבנצ'יה [22 בינואר] כי "ניסיונות ליצור בריתות צבאיות באזור באמצעות קיום כנסים והתמקדות בגישה חד-צדדית, שקשורה בבירור לאיראן, הם חסרי תועלת". הוא התייחס מן הסתם לדבריו של שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו, שאמר [11 בינואר] משפט סתמי על מטרתה של הוועידה (לעסוק ביציבות, בחירות, בשלום ובביטחון במזרח התיכון), אך פירט כי "זה כולל יסוד חשוב של הבטחה שלאיראן לא תהיה השפעה מסכלת יציבות". ואף מילה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ממלא מקום שגריר ארה"ב באו"ם, ג'ונתן כהן, אמר שהוועידה תעסוק במשברים ההומניטריים בסוריה ובתימן, פיתוח טילים ואבטחת סייבר. ואף מילה על המשבר ההומניטרי בעזה או על הכיבוש בגדה המערבית. 

האם מדינות ערב הסוניות, ובראשן סעודיה, מצרים וירדן, יסכימו להצטלם בכנס על "השלום והביטחון במזרח התיכון", שיתעלם מגסיסתו של תהליך השלום הישראלי-ערבי? האמנם מנהיגי האזור ייאותו לשמש ניצבים בסרטון התעמולה של הליכוד, "רק ביבי יכול לנצח את איראן", או במילים של שר החוץ האיראני ג'וואד זריף: להיות ליצנים בקרקס?

לעומת זאת, הפקרתו בראש חוצות של העניין הפלסטיני משחקת לידי הקנאים האיראנים ותאומיהם היהודים. הראשונים לא יחמיצו את ההזדמנות להציג את המנהיגים הסונים במערומיהם. האחרונים ימהרו לצרף את התמונות מוורשה לאלבום הביקורים הממלכתיים של נתניהו בעומאן ובצ'אד. 

תמונה קבוצתית של באי הוועידה לא תקדם את השלום ואף לא את הביטחון במזרח התיכון. אי אפשר להשיג זאת עם מנהיג שמתווה מדיני מפחיד אותו יותר ממלחמת טילים, ושהמחשבה על ישיבה בכלא מרתיעה אותו יותר ממלחמת אזרחים.  

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: syrian-iranian relations, security, iranian-israeli conflict, middle east peace, benjamin netanyahu, conference

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept