ישראל פולס

האם מאסרו של פלסטיני שמכר נדל"ן ליהודים מבשר את קריסת התיאום הביטחוני?

p
המחבר
בקצרה
העונש הכבד שהטיל בית משפט ברמאללה על עיסאם עקל, תושב מזרח ירושלים ואזרח אמריקאי, שהואשם במכירת קרקעות ליהודים, הוא כנראה הסנונית המבשרת את קריסת התיאום הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית.

ביום שני השבוע [31 בדצמבר] גזר בית משפט ברמאללה מאסר עולם עם עבודות פרך על עיסאם עקל, תושב מזרח ירושלים, שהואשם במכירת קרקעות ליהודים. מכירת קרקע פלסטינית ליהודים ועוד בירושלים נחשבת בקרב הפלסטינים לבגידה, וכך גם התייחס בית המשפט הפלסטיני לעקל, כבוגד.

בחודשים האחרונים הכריזו ברשות הפלסטינית מלחמת חורמה על מכירת קרקעות ליהודים, בעיקר בירושלים; זאת בתגובה למסעות רכש של ארגונים יהודים ובראשם "עטרת כוהנים" של בתים בעיר העתיקה ובשכונת סילוואן עבור מגורי משפחות יהודיות. אנשי הביטחון המסכל הפלסטיני אספו מידע על תושבי מזרח ירושלים ומתווכים פלסטינים בתחומי הרשות העוסקים ב"פגיעה בביטחון הלאומי". רק לאחרונה פרסם הביטחון המסכל הפלסטיני כי בחודשים האחרונים הצליחו אנשיו לסכל מכירת 3,000 דונם קרקע בבעלות פלסטינית ליהודים, וכי עצר 44 פלסטינים בגין מכירת הקרקעות. חלקם כבר נשפטו ונשלחו למאסר ממושך עם עבודות פרך [23 בדצמבר].

מיום הקמתה של הרשות הפלסטינית, מכירת קרקעות ליהודים נאסרה בחוק הפלסטיני ונחשבת "פשע מלחמה". מבחינת הפלסטינים, הקרב על האדמה לא פסק מאז הנכבה ב-1948 ובכלל. יתרה מכך, הקרקעות נמכרות בדרך כלל באמצעות ארגוני ימין בישראל המתכננים התיישבות בריכוזי אוכלוסייה ערבים ברובע היהודי בעיר העתיקה, בשכונות במזרח ירושלים ובשטחי C בגדה. עיקר הדאגה הפלסטינית היא כאמור ממכירת קרקעות בירושלים, שם מתנהלת מזה זמן מלחמת קרקעות טעונה. זו העצימה עוד יותר לאחר העברת השגרירות האמריקאית לירושלים [מאי 2018] מתוך חשש שמימוש חלום "בירת פלסטין בקודס (ירושלים) הקדושה" הולך ומתרחק.

כל עוד העונשים הכבדים של מאסרים ארוכים ועבודות פרך הוטלו על פלסטינים תושבי הרשות, ישראל לא התערבה כמעט בעניין. דבר מזה לא שינה או העיב על מערכת היחסים המורכבת ומסובכת ממילא בין ישראל לרשות. פה ושם היו נסגרים דברים בשקט בין המנהל האזרחי לבין ראשי מנגנוני הביטחון המסכל – הגוף האמון על שיתוף הפעולה הביטחוני ההדוק והיעיל בין שני הצדדים וגם האחראי על לכידת החשודים "ב"בגידה", כלומר מכירת קרקעות ליהודים

במקרה של עקל, שהוא תושב ישראל ובעל אזרחות אמריקאית, השב"כ והמשטרה פתחו בחקירה באשר למעצרו ברמאללה, וגם האמריקאים התערבו לטובתו, עד כה ללא הצלחה. זוהי, כך נדמה, תוצאה לא רק של מלחמת הקרקעות בירושלים, אלא גם של מערכת היחסים העכורה בין ישראל וארה"ב לבין הרשות הפלסטינית על רקע מדיניות הנשיא טראמפ והכרזת ירושלים כבירת ישראל. כלומר עקל הוא שעיר לעזאזל, אשר נאלץ לשאת על כתפיו את המשקעים והזעם של אבו מאזן נגד ישראל והאמריקאים.

עקל נעצר לפני כחודשיים [אוקטובר 2018] על ידי הביטחון המסכל הפלסטיני. הוא הוזמן בתואנת שווא לרמאללה לחתום כביכול על מסמכים, ונעצר שם. אפשר להניח שבזמנים עברו הקונסול האמריקאי או נציגיו היו מצליחים להביא לשחרורו בשקט בתוך ימים. הרי בכל זאת ארה"ב מממנת את פעילות הביטחון המסכל. אבל הימים האלה אינם ימים רגילים.

בעוד כחודש המשבר בין ארה"ב לבין הרשות הפלסטינית עשוי להעמיק עוד יותר, עם כניסתו לתוקף של חוק טיילור פורס. העמקת המשבר צפויה גם להעיב על מערכת היחסים בין הפלסטינים לישראל ובעיקר על "אי השפיות" היחיד הממשיך לתפקד על אף כל הסערות מסביב – שיתוף הפעולה הביטחוני.

חוק טיילור פורס אושר בסנאט האמריקאי במארס 2018 ועיקרו שלילת סיוע של מחלקת המדינה האמריקנית לפלסטינים כל עוד הרשות מעבירה משכורות למשפחות מחבלים. החוק נקרא על שמו של הסטודנט האמריקאי טיילור פורס שנרצח בפיגוע בכיכר השעון ביפו במארס 2016. עם כניסתו של החוק לתוקף, הסיוע האמריקאי למנגנוני הביטחון, המסתכם בעשרות מיליוני דולרים, צפוי להתבטל או לפחות להתקזז באופן דרמטי. טראמפ כבר הוכיח שהוא אינו עושה חשבון. אם הסיוע יבוטל או יופחת משמעותית, הרשות שנמצאת ממילא במצוקה כלכלית לא תצליח להמשיך להפעיל את מנגנוני הביטחון שלה, בוודאי שלא במתכונת הנוכחית.

עם ייסוד הרשות, מוסדותיה הלכו והתרחבו על ידי יאסר ערפאת, שהקים עוד ועוד גופי ביטחון כאילו מדובר במעצמה צבאית. מטרתו הייתה בעיקר להעניק מקור פרנסה לאנשי הפת"ח שהגיעו מתוניס ומהפזורה. בתום האינתיפאדה השנייה ומינויו של אבו מאזן ליורש ב-2005, האמריקאים לקחו חסות על שיקום מנגנוני הביטחון הפלסטינים והזרימו סיוע כלכלי נדיב. הגנרל האמריקאי קית' דייטון אף הגיע אז לשטחי הרשות כדי לסייע בבניית הכוח הפלסטיני שישראל הרסה באינתיפאדה.

האינטרס האמריקאי היה ברור, לשקם את הרשות ולהתחיל מו"מ לשלום עם הישראלים. גם לאחר ששיחות השלום קרסו באביב 2014, ארה"ב המשיכה "לתקצב" את הרשות ואת מנגנוני הביטחון. אף לאחר שסיוע החוץ קוצץ בהדרגה, הביטחון הפלסטיני היה נדבך חשוב שארה"ב נזהרה שלא לפגוע בו.

מקור ברשות הפלסטינית ששוחח עם אל-מוניטור, דוחה את הטענה כי עקל נשפט למאסר עולם כדי לנקום באמריקאים. לדבריו, נושא הקרקעות הפלסטיניות שמוכרים "עבריינים וחומדי בצע" כהגדרתו תמיד ניצב בראש סדר העדיפויות של מערכות המשפט והאכיפה הפלסטינים.

המקור הודה כי למרות כל הפניות והלחצים מצד ארה"ב, אבו מאזן אינו מוכן בינתיים לשמוע על עסקה בעניינו של עקל. צוותים אמריקאים נפגשו עם עקל בבית הכלא ברמאללה ואנשי הCIA- ניסו לדבר על לבו של מאג'ד פראג' ראש המודיעין הכללי, שנחשב לבעל יחסי עבודה מצוינים עם מקביליו האמריקאים, אך כל הניסיונות הללו עלו בתוהו. תשובת הפלסטינים עודנה שהנושא איננו בידי הביטחון אלא קשור לבית המשפט הפלסטיני.

ישראל מצדה ניסתה ללחוץ על הרשות באמצעות מעצרו של עדנאן רית, מושל ירושלים מטעם הרשות הפלסטינית, ושל עשרות תושבי מזרח ירושלים שעובדים במנגנוני הביטחון הפלסטינים. אבו מאזן אפילו לא מצמץ.

בשבועות הקרובים נדע אם שפיטתו ומאסרו של עקל הם הסנונית המבשרת את קריסת התיאום הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית. אם להתרשם מהתנהלותו של אבו מאזן ונאומי הזעם שהוא נושא חדשות לבקרים, נראה שיו"ר הרשות גמר אומר להשיב מלחמה שערה. שיתוף הפעולה הביטחוני של הרשות עם ישראל הוא הנשק היעיל היחיד שנותר לו בארסנל אחרי מסכת ההשפלות שעבר. זו נקודת תורפה שעלולה באמת להכאיב, לאמריקאים ולישראלים כאחד.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: mahmoud abbas, palestinian authority, palestinian land authority, east jerusalem, israeli settlers, land ownership

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept