ישראל פולס

הנשיא ריבלין – הקול השפוי של הימין בישראל

p
המחבר
בקצרה
בעידן שבו פושטת שנאת ערבים ומוסלמים הן באירופה והן בחברה הישראלית, נשיא המדינה הפגין אומץ כשניצח על מפגש מרגש בפריז בין מנהיגי הקהילות היהודית והמוסלמית בצרפת.

הנשיא ראובן ריבלין ניצח ביום רביעי [23 בינואר] בפאריז על מפגש מרגש בין מנהיגי הקהילות היהודית והמוסלמית בצרפת. רבנים ואימאמים ישבו במעגל ושוחחו עם הנשיא הישראלי על דו-קיום ודו-שיח בין דתות וקהילות באירופה ובמזרח התיכון. אף שעיתונאים הוזמנו לאירוע, רק למשתתפים ניתנה הזכות לשאול שאלות כדי לתת להם הזדמנות להתבטא בחופשיות. גם הנשיא ריבלין דיבר בפתיחות.

"ישנה תפיסה רווחת שהדת היא מקור למתח בין-תרבותי, אך זו טעות חמורה. האמונה המחברת אותנו והמלמדת אותנו עלם, חייבת להיות הפתרון והמפתח לשלום – לא העילה למלחמה. בתקופה הזאת של הקצנה לאומית ודתית בעולם ובמערב, ישנה חשיבות מכרעת למנהיגות שלכם," אמר ריבלין.

המפגש בפאריז התקיים לבקשתו של ריבלין, שבשנים האחרונות מעודד דיאלוג בין-דתי בישראל ומחוצה לה. הנשיא סבור כי קיים קשר ברור ומובהק בין הנכונות של העולם הערבי להיפתח ליחסים עם ישראלים לבין דיאלוג בין-דתי חיובי. ביקוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעומאן ובצ'אד בחודשים האחרונים והמגעים הדיסקרטיים עם מדינות המפרץ עשויים להוות זרז להתחממות היחסים בין יהודים למוסלמים גם במקומות אחרים.

מקורביו של ריבלין הסבירו לאל-מוניטור, כי הנשיא נלהב בדרך כלל מכל הזדמנות לקדם דו-שיח ציבורי בין קהילות אצלן הוא מבקר, בישראל או בחו"ל. כאשר הוחלט על ביקורו בצרפת, היה ברור כי פגישה כזו ניצבת באופק. "צרפת היא ביתה של הקהילה המוסלמית הגדולה באירופה וגם של הקהילה היהודית הגדולה ביבשת, כך שהנשיא היה מאוד מעוניין לקיים פגישה כזאת כאן", אמר מקורב לנשיא. "יוזמות מסוג זה מהוות צעד קונקרטי במאבקו של הנשיא נגד תנועות ניאו-פשיסטיות, נגד עלייתם של האנטישמיות והגזענות, נגד קיצוניות ולטובת דו-קיום. אלה מאבקים שהוא מחויב להם בכל מאודו".

אכן, בשנים האחרונות הביע ריבלין דעות דומות בהזדמנויות שונות. ב-2014, היה ריבלין לנשיא המכהן הראשון שהשתתף בטקס האזכרה השנתי לטבח בכפר קאסם ב-1956 בו נהרגו 43 אזרחים ערבים. נוכחותו בטקס נתפשה כעידוד לפיוס יהודי-ערבי ולדו-קיום. מאז הגביר ריבלין את התבטאויותיו הפומביות בעד כבוד הדדי בין כל הקהילות, העדות והקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית.

גישתו הפרו-אקטיבית של ריבלין נובעת, בחלקה, מכך שנולד וגדל בירושלים, ביתם של יהודים, ערבים מוסלמים ונוצרים, ארמנים ועוד. "המפגש כאן מחזיר אותי לילדותי, אז למדתי שניתן למצוא שפה משותפת בין עמים ובני דתות שונות. התחנכתי על החשיבות שבהיכרות מעמיקה עם אמונתו של האחר," אמר הנשיא לשומעיו בפאריז.

ריבלין מספר לעתים תכופות על אביו, המחנך והמזרחן יוסף יואל ריבלין, שתרגם את הקוראן לעברית ב-1936. תיאוריו את ילדותו בירושלים ואת פועלו של אביו בהחלט מוסיפים לאמינות של הנשיא במסע שהוא מנהל לטובת דיאלוג בין-דתי. ובעוד מרבית הערבים אזרחי ישראל דוחים, כנראה, את דעותיו הפוליטיות הימניות של הנשיא ומסויגים מביתו הפוליטי בתנועת הליכוד, הם אינם עיוורים למאמציו להיאבק נגד אלה המלבים שנאה ואפליה.

אף על פי כן, הסוגיה הפוליטית הייתה נוכחת, לפחות באופן חלקי, במהלך ביקורו של ריבלין בצרפת. מאז נכנס לתפקידו ב-2014, נזהר ריבלין מלהביע את דעותיו הפוליטיות, במיוחד התנגדותו לחלוקת ארץ ישראל. אולם אחדות מהתבטאויותיו עוררו סימני שאלה. על רקע הכיבוש הישראלי בגדה המערבית, קביעתו כי ישראל מאפשרת חופש דת מוחלט עלולה להישמע תמוהה. ריבלין גם התפאר בכך שהדמוקרטיה הישראלית מבטיחה זכות הצבעה שווה לכל אזרחיה, תוך התעלמות מהפלסטינים הנתונים תחת כיבוש וזכות זו נמנעת מהם.

נכבדים מוסלמים שהגיעו למפגש הבין-דתי כללו את אימאם העיירה דראנסי בפרברי פאריז, חסן שאלגומי; האימאם של מרסיי, מוחמד עזיז; המזכיר הכללי של הקהילה המוסלמית ואחרים. כולם בעלי רצון טוב. האימאם שאלגומי מעודד בשנים האחרונות דיאלוג מוסלמי עם היהודים ועם ישראל, שבה ביקר בעבר בראש משלחת של אימאמים צרפתים ודוברי צרפתית.

שאלגומי אמר לאל-מוניטור כי ביקוריו של נתניהו בעת האחרונה בעומאן ובצ'אד וידה המושטת של ישראל לבחריין ולאבו דאבי תורמים רבות לדו-שיח בין מוסלמים ליהודים, וכי הוא חש שהעולם פתוח עתה לשיח ציבורי מסוג זה בעוד אירופה נתונה לאיום גובר של תנועות קיצוניות.

אולם, על מנת לקיים דיאלוג בין-דתי אמיתי, יהיה על ריבלין לזמן לשולחן אנשים נוספים, מנהיגי דת מוסלמים בכירים שיש בכוחם להשפיע על דעת הקהל באירופה, כאלה שלעיתים מתבטאים ביתר חריפות נגד מדיניותה של ישראל. בינתיים, אנחנו עוד לא שם. הפיל שבחדר, קרי דעותיו הפוליטיות של ריבלין, עלול להרחיק חלק מבני שיחו הפוטנציאלים.

עם זאת, ריבלין הפגין אומץ בשאתו את נס הדו-שיח בעידן שבו פושטת שנאת ערבים ומוסלמים הן באירופה והן בחברה הישראלית. בנאום שנשא במהלך ארוחת הערב החגיגית שערך לכבודו הנשיא עמנואל מקרון באותו ערב [23 בינואר], הזכיר ריבלין למוזמנים כי "המגילה (מגילת העצמאות) קובעת כי מדינת ישראל תהיה מושתת על עקרונות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, ותקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה".

מנהיגים רבים באירופה כבר ויתרו על ראש הממשלה בנימין נתניהו, מתוך הערכה כי אינו מוכן לזנוח את מדיניות הכיבוש. הנשיא מקרון, למשל, דחה ולאחר מכן ביטל ביקור בישראל שאמור היה להתקיים במהלך עונת חילופי התרבות ישראל-צרפת שהסתיימו בנובמבר 2018. מקרון ואחרים רואים בריבלין את הקול השפוי היחיד בקרב הנהגת הימין בישראל, ומקווים שבעלי דעות ימניות נוספים ינקטו גישה דומה, הומניסטית יותר.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: extremists, coexistence, jerusalem, christians, jews, muslims, paris, interfaith dialogue, reuven rivlin

רינה בסיסט-ברושנין היא עיתונאית ישראלית, המשמשת ככתבת בינלאומית של קול ישראל, ששרתה בפאריז, בריסל, ניו אורלינס ופרטוריה. היא גם כותבת עבור סוכנות הידיעות האמריקאית JTA, עבור ג'רוזלם פוסט ו-Ynet. בעבר שרתה במשרד החוץ הישראלי בתפקיד סגנית השגריר בקולומביה.

רינה בסיסט-ברושנין שייכת לצוות העריכה של 'ישראל פולס'.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept