ישראל פולס

ישו, השרה והסערה: כך נבלמה מירי רגב בחיפה

p
המחבר
בקצרה
בחיפה לא התרגשו מרמיזותיה של שרת התרבות לשלול מימון ממשלתי מהמוזיאון לאמנות בעיר אם לא תוסר יצירה שהסעירה את הקהילה הנוצרית המקומית. הדבר האחרון שהם זקוקים לו זה עוד מהפכה מבית היוצר של מירי רגב.

שרת התרבות מירי רגב שוב איימה ושוב נבלמה. ביום חמישי שעבר [10 בינואר] פנתה רגב למנכ"ל מוזיאון חיפה לאמנות בדרישה להסיר את היצירה "מק ישו" המוצגת בתערוכה בשם "סחורה מקודשת". לטענת רגב, "זילותם של סמלים מקודשים לדתות ולמאמינים רבים בעולם כאקט מחאה אמנותי אינה לגיטימית ואינה יכולה לשמש כיצירה במוסד תרבות הנתמך מכספי מדינה". רגב למעשה רמזה שאם היצירה לא תוסר חרב הקיצוץ של משרדה עלול להיות מונפת. בתגובה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הבהירה לה, כי אין היא רשאית לשלול את תמיכת משרדה במוזיאון בגלל תוכן היצירה.

היצירה המדוברת, שיצר האמן הפיני יאני לינונן, מציגה את דמותו של רונלד מקדונלד – הליצן של רשת ההמבורגרים האמריקאית מקדונלד'ס, בתנוחת ישו הצלוב. בכך ביקש האמן הפיני לקרוא תיגר על תרבות הצריכה וההשתעבדות לקפיטליזם הדורסני שמבחינתו הגיעו לסגידה דתית ממש. היצירה הושאלה למוזיאון חיפה מגלריה בפינלנד ומוצגת בישראל מאז אוגוסט 2018, אך רק כעת – חודש לפני נעילתה של התערוכה – היא חוללה סערה; זאת אחרי שתמונת היצירה הופצה ברשתות החברתיות ושותפה עשרות פעמים. אמנם בגלריה בפינלנד איש כנראה לא התייחס לעבודתו של לינונן כיצירה מסעירה ופורצת דרך, אבל בישראל כל נגיעה בסמלי דת עלולה להתפרש כחילול הקודש. והיא אכן התפרשה כך על ידי הקהילה הנוצרית בחיפה.

בשישי האחרון [11 בינואר] הפגינו כ-200 איש מול מוזיאון חיפה וקראו להסיר את היצירה. במהלך ההפגנה הסוערת הושלך בקבוק תבערה לעבר המוזיאון ויודו אבנים לעבר שוטרים. שלושה מהם נפצעו קל בראשם כשהדפו מפגינים שניסו להיכנס בכוח למוזיאון. המחאה הדתית בחיפה הצליחה לאחד באופן נדיר את ראשי הכנסייה היוונית-קתולית והכנסייה היוונית-אורתודוקסית בעיר, שהגישו במשותף בקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה לאסור את הצגת היצירות "מק ישו" ויצירה נוספת. "הצגת היצירות, שהיא פגיעה גסה והעלבה חמורה לדת הנוצרית, אינה נכללת בגדר חופש ביטוי מותר בדין הישראלי", נטען בבקשה.  

הנהלת מוזיאון חיפה הופתעה מהמחאה האלימה והציבה וילון שחור בכניסה לחלל התערוכה כדי למנוע חשיפה ליצירה ממי שאינו רוצה בכך. הווילון הוסר לאחר שהתברר שהצבתו לא הרגיעה את הרוחות. הסערה הביאה גם את האמן עצמו לדרוש שעבודתו תוסר, בטענה שה-BDS מפעיל עליו לחץ.

מחאת הנוצרים בחיפה מעלה סוגיה רגישה ומורכבת של חופש ביטוי מול פגיעה ברגשות דתיים או לאומיים של קולקטיב. "אנחנו נוצרים וגם חברה ערבית מסורתית, חופש הביטוי בחברה הזאת הוא עניין יחסי", אומר לאל-מוניטור וודיע אבו נסאר, יועץ ודובר ראשי הכנסיות  ב"ארץ הקודש". "אם תערוכה כזאת הייתה מתקיימת באירופה לפני 50 שנה, היו תולים את האמן. כל חברה זקוקה לתהליך ההתפתחות שלה. אולי בעוד 50 שנה זה לא יזיז לאף אחד" .

אבו נסאר אומר כי שאל את אנשי מוזיאון חיפה, האם היו מעיזים להציג יצירת אמנות שפוגעת בבני דתות אחרות, למשל במוסלמים. לדבריו הוא לא קיבל תשובה אף כי זו שאלה לגיטימית, בוודאי על רקע פרסום קריקטורות של הנביא מוחמד בעיתון הדני "יולנד פוסטן" ב-2005, מה שעורר זעם בכל העולם המוסלמי; ופרסום קריקטורות של מוחמד במגזין הצרפתי שארלי הבדו בעקבותיו בוצעה ב-2015 מתקפת טרור על משרדי העיתון בפריז בה נהרגו 12 עובדים.

בימים האחרונים קיימו ראשי הכנסיות מו"מ עם ראשת עיריית חיפה החדשה עינת קליש-רותם במטרה להביא להסרת היצירה של לינונן. המשא ומתן נשא פרי מבחינתם, כשביום רביעי בלילה [16 בינואר] הודיעה קליש-רותם כי החליטה להתחשב ברגשות הציבור הנוצרי ולהסיר את היצירה מהתערוכה.

עוד לפני התערבות ראשת העיר בסוגיה, החליטה הנהלת המוזיאון שלא להגיב פומבית לדרישתה של השרה רגב. מלכתחילה לא היה ברור לאנשי ההנהלה מדוע רוצה רגב להיכנס למקום שאינו מביא לה נקודות זכות בקרב מצביעי הימין. הרי אין מדובר פה ביצירה שפוגעת בסמלי המדינה או כזו ההולמת את הגדרות "חוק הנכבה" המאפשר שלילת מימון ממשלתי בנסיבות מסוימות.

לדברי גורם בעיריית חיפה, ששוחח עם אל-מוניטור, השרה רגב פעלה כפי שפעלה כדי לפגוע בעיר חיפה בה מכהנת ראשת עיר המזוהה עם מפלגת העבודה. כלומר הכל פוליטי, הליכוד נגד מפלגת העבודה בשם האמנות והתרבות.

בסוף השבוע האחרון [11 בינואר] התראיינה השרה רגב לערוץ 10 מכנס הלאומיאדה של הליכוד באילת, שם התקבלה בחום על ידי פעילי מרכז המפלגה. פליטת פה שלה בראיון מעידה יותר מכל על תקופת כהונתה הסוערת במשרד התרבות: "עשיתי מהפכות מדהימות ואני חושבת ששני שרים אחרי לא יצליחו לתקן את מה שעשיתי", היא אמרה.

רגב כאמור נבלמה בחיפה. כשאין "שמאלנים" או "ערבים" בתמונה, איומיה לשלול תקציבים לא זוכים לתמיכה של אף אחד. אנשי עיריית חיפה וראשי הכנסיות בעיר מעדיפים שרגב ומשרדה יישארו מחוץ לעיר. הדבר האחרון שהם היו זקוקים לו זה עוד "מהפכה" מבית היוצר של השרה, שהפכה את משרדה לקרדום פוליטי הרסני.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept