ישראל פולס

השד העדתי של אבי גבאי: אותה אדרת בשינוי גברת

p
המחבר
בקצרה
גורם משמעותי בהחלטתו של מנהיג מפלגת העבודה להיפרד מציפי לבני היה תחושת הקיפוח של ילד מעברה מזרחי בידי האשכנזים המבוססים, שאותם היא מייצגת בעיניו. בכהונתו הקצרה לא הצליח לשנות את המפלגה הוותיקה שעדיין מייצגת עבור עולי שנות החמישים יחס של אפליה והתנשאות.

ההידרדרות בסקרים לנתון חד-ספרתי והקולות הגוברים להדחתו של יושב ראש מפלגת העבודה אבי גבאי יומיים לאחר שהודיע במפתיע ב-1 בינואר על הגירושין משותפתו למחנה הציוני ציפי לבני, מעידים על כישלון ניסיונו לשנות את המפלגה שהנהיגה בעבר את המדינה. בנאום הברוטלי שבו בישר על החלטתו להיפרד מלבני וממפלגתה, התנועה, צף ועלה תיאור שהעיד יותר מכל על כך שגבאי לא נקלט במפלגה ושהעלבון שלו מכך צורב. הוא סיפר על המעברה בירושלים שבה גר בשנות החמישים כבן למשפחה שעלתה ממרוקו. "גדלנו בצריפי אזבסט ומסביב להם בניינים חדשים שגרו בהם משפחות משכילות יותר ובמעמד כלכלי טוב יותר. חלק מהילדים של הבניינים היו חברים טובים שלנו. חלקם התנשאו עלינו, ילדי הצריפים. כבר מגיל קטן בחרתי שלא לתת כוח למתנשאים. לא לתת כוח למי שאומר לי שאין לי סיכוי."

מעבר לסיבות הפוליטיות להחלטתו של גבאי להיפרד מלבני, תיאור שנות ילדותו מצביע על גורם לא פחות משמעותי - תחושת קיפוח של תושב מעברה מזרחי מול האשכנזים המבוססים והמתנשאים, שאותם לבני מייצגת בעיניו.

אבי גבאי, כידוע, עשה דרך ארוכה מהמעברה לקריירה מצליחה, שבשיאה שימש מנכ"ל בזק, חברת התקשורת הגדולה בישראל, ושממנה פרש עם הון המוערך ביותר מ-50 מיליון שקל. מהמגזר העסקי הוא עבר לפוליטיקה, אל מפלגת כולנו של משה כחלון ומונה לתפקיד השר לאיכות הסביבה, עד שהתפטר ב- 2016 .

גבאי, שגדל בבית ליכודניקי, הצטרף רק לפני כשנתיים לעבודה. כמעט מיד זכה בבחירות לראשות המפלגה. וזאת לאחר שהתרברב שיקצור 30 מנדטים עבורה והבטיח שיעביר מצביעים מהליכוד לעבודה. אבל בדיוק ההפך קרה. כפי שציינה עמיתתי מזל מועלם, גבאי ניסה  לקרוץ לבוחרים של הליכוד רק לא הבין שבוחרי העבודה והליכוד אינם מדברים אותה שפה ואינם חולקים אותו די.אן.איי.

הניסיון שלו להחזיר קהל מסורתי-דתי לעבודה נכשל כישלון חרוץ. בהרצאה לסטודנטים בבאר שבע בנובמבר 2017, גבאי התייחס לאמירתו הידועה של בנימין נתניהו לרב כדורי ב-1997, שלפיה "השמאל שכח מה זה להיות יהודי." בתשובה לסטודנטית שהעלתה את העניין אמר גבאי: "זה לא נכון. אנחנו יהודים ואנחנו כן צריכים לדבר על הערכים היהודיים שלנו." הוא גם הוסיף: "אנחנו יהודים, חיים במדינה יהודית, אני חושב שאחת הבעיות של חברי מפלגת העבודה זה שהיא התרחקה מזה." כמו האמירה המקורית של נתניהו, גם דברים אלה עוררו ביקורת חריפה בשמאל שהעידה על כך כי אכן נגע בנקודה כאובה, שבה אנשי העבודה אינם מוכנים להודות. גם כשניסה לקרוץ ימינה מהקו השמאלי שהעבודה נקטה בשנים האחרונות, ספג ביקורת חריפה. בעקבותיה הוא נאלץ לסגת מאמירתו כי אין הכרח לפנות התנחלויות בהסדר שלום.

הביקורת נגד גבאי גברה בחודשים האחרונים ככל שהתקרב מועד הבחירות. אחד מחברי הכנסת של העבודה אמר לאל מוניטור, "בחרנו במישהו שחשבנו שיחזיר אותנו להיות אלטרנטיבה. הימרנו, ונפלנו בענק... זה לא שהוא משנה את הדי.אן.איי של המפלגה, הוא מפרק אותה".

בשבוע שעבר פורסם כי כמה מחברי הכנסת של המחנה הציוני התארגנו כדי לפרוש מהסיעה על רקע משבר האמון עם גבאי והתוצאות הקשות בסקרים, אך דווקא ציפי לבני היא שמנעה את המהלך בטרם ידעה כי גבאי מתכוון לפרק את השותפות עמה.

ביום חמישי (3 בינואר) המרד הפך לגלוי כאשר חבר הכנסת איתן כבל דרש להדיח את גבאי, באומרו בראיון לגלי צה"ל כי בעולם העסקי גבאי מזמן היה מניח את המפתחות. הוא אמר את הדברים על רקע הסקרים שהתפרסמו יום קודם ולפיהם מפלגת העבודה בראשותו ובלא ציפי לבני זוכה רק ב-7 או 8 מנדטים, לעומת 24 למחנה הציוני בכנסת היוצאת. במפלגה גם החלו להחתים חברים על עצומה לכינוס ועידת הדחה, אם כי לא ברור אם הדבר אפשרי.

גבאי אינו מוותר. בראיון (3 בינואר) לידיעות אחרונות אמר כי אין לו שום כוונה לאפשר למועמד אחר להוביל את מפלגת העבודה או את הגוש בבחירות הקרובות, והוא בטוח כי יצליח לשכנע את הציבור שהוא המועמד המתאים והראוי ביותר להוביל שינוי.

בראיון הכחיש גבאי כי ההדחה של לבני בשידור חי הייתה מעשה שוביניסטי. אבל תשובתו לשאלה מדוע לא בישר לה על כך בארבע עיניים קודם לכן מאשרת את תחושת העלבון שלו ואת הרצון ל"החזיר" למי שעלבו בו, אז בשנות החמישים וכעת במפלגת העבודה. "אני גדלתי בשכונה. בשכונה למדתי שאם מרביצים לך אתה מחזיר ולא רץ לעשות שלום". ויש מי שרואה בזה עוד קריצה לימין אם מייחסים את האמירה לתחום המדיני מול הפלסטינים.

אלא שגם אם ישרוד גבאי את הניסיון להדיחו לפני הבחירות, ההתרסקות הצפויה של מפלגת העבודה בקלפי תוביל כנראה להדחתו ולהכרה שלא הצליח לשנות את דימויה של המפלגה הוותיקה המייצגת עבור דור העולים של שנות החמישים ממדינות ערב את האפליה, הקיפוח וההתנשאות מצידם של האשכנזים המבוססים.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: ashkenazi jews, mizrahi jews, zionist camp, hatnua party, tzipi livni, avi gabbay, israeli elections, left, israeli politics

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept