המשבר הקואליציוני שפרץ בחודש שעבר לאחר התפטרותו של שר הביטחון אביגדור ליברמן הביא את שר החינוך נפתלי בנט, מנהיג הבית היהודי, לדרוש את תיק הביטחון ולאיים שאם לא יקבלו, יפיל את הממשלה. אלא שבתוך שלושה ימים שינה בנט את החלטתו ונסוג מהאולטימטום. לשינוי העמדה היו כמה סיבות. אחת העיקריות שבהן הייתה לחצים שהפעילו ראשי המתנחלים, קהל הבוחרים העיקרי של המפלגה, להימנע מהפלת הממשלה כדי לאפשר העברת שורה של חוקים והחלטות לפני הבחירות הצפויות ב-2019.
לאל-מוניטור נודע כי בפגישות חשאיות של בנט עם כמה ממנהיגי המתנחלים ובהם הרב חיים דרוקמן, הוא נדרש להמתין (עם פירוק הממשלה) ולהחיש את קידומן של הצעות חוק והחלטות הנוגעות להתנחלויות בטרם תסתיים הקדנציה. אחד ממשתפי הפגישות סיפר לאל-מוניטור כי לבנט נאמר ש"זוהי הממשלה הימנית המעשית ביותר מאז ומתמיד, וחייבים לנצל אותה עד תום. לאחר הבחירות, נתניהו אם יישאר עשוי להקים ממשלת אחדות, ואם ייפול בגלל החקירות, מי יודע מי יקים את הממשלה הבאה". בני שיחו של בנט הציבו לו כמה מטרות והעיקרית שבהן – חקיקת חוק להסדרה חוקית של יותר מ-60 מאחזים ביהודה ושומרון, הנחשבים כיום לא חוקיים. ואכן, בשבוע שעבר אושרה ההצעה בוועדת השרים לחקיקה ובקריאה טרומית בכנסת, אם כי עדיין לא ברור אם ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו יאפשר את אישורה הסופי בשבועות הקרובים (ואם בכלל זה יהיה אפשרי כעת).
