ישראל פולס

שלושה שינויים מאפשרים את הצגת "עסקת המאה" כבר עכשיו

p
המחבר
בקצרה
שינויים במציאות שחלו בחודשיים האחרונים בישראל, בארה"ב ואצל הפלסטינים הופכים את הגשתה הקרובה של תכנית ממשל טראמפ לשלום ישראלי-פלסטיני לריאלית יותר. אם אכן תוגש, היא תחייב את ישראל והפלסטינים לדילמות ששני הצדדים קיוו כי לא יגיעו אליהן.

ב-26 בספטמבר, בשולי העצרת הכללית של האו"ם, במסגרת מסיבת עיתונאים, ענה הנשיא דונלד טראמפ לשאלה שלא בהכרח נערך לה, ואמר כי בתוך שניים, שלושה או ארבעה חודשים יציג את תכנית הממשל לשלום ישראלי-פלסטיני. זו הייתה הפעם הראשונה שבה טראמפ התייחס לתכנית במונחים של זמן, אבל כיוון שהעולם כבר התרגל לכך שמנהיג העולם החופשי איננו מתכוון, בדרך כלל, למה שהוא אומר, אין עומדים עם סטופר ומונים את הימים עד ה-26 בינואר 2019, שבו ימלאו בדיוק ארבעה חודשים להודעתו המאולתרת. עם זאת, יכול בהחלט להיות שדווקא אותה אמירה שלו הייתה רצינית יותר מאמירות אחרות, בעיקר בשל שלושה שינויים שהתרחשו מאז ספטמבר האחרון [2018].

הראשון התרחש בישראל. לפני כחודשיים שררה ההערכה כי עם סיום פגרת הקיץ יביא ראש הממשלה בנימין נתניהו הצעה לקיים בחירות באביב 2019, חודשים מעטים לפני המועד הרשמי של הבחירות. פרשנים העריכו כי יש לו עניין בהקדמת הבחירות לפני שהקואליציה שלו תתפורר, וכי הוא עשוי להיאחז באחד הנושאים שבמחלוקת (כמו גיוס בחורי ישיבות, המעסיק ממשלות בישראל כבר למעלה מ-70 שנה), ולהכריז כי על רקע זה הוא מעדיף להקדים את הבחירות ולא להיכנע לחרדים. זהו נושא נוח במיוחד, משום שדעתו של רוב עצום בישראל אינה נוחה מכך שלצעירים החרדים יש פטור משלוש שנות השירות הצבאי, אשר להן מחויבים אחיהם שאינם חרדים.

בינתיים נפתח כנס החורף. החרדים נוטים לקבל את "חוק הגיוס" המוצע להם (גם אם יצביעו נגדו, מטעמים שלהם), ולא יעניקו לנתניהו עילה לפרק את הממשלה הנוחה להם כל כך בשל השילוב הימני-חרדי שלה. ייתכן שגם נתניהו עצמו חזר בו מרצונו להקדים את הבחירות. הסקרים מחייכים אליו, והיועץ המשפטי לממשלה איננו ממהר להאשימו בעבירות שוחד. כך שייתכן מאוד שהתיקים נגדו יבשילו רק בשנת 2020, כאשר כבר יהיה בראשית כהונתו החמישית, כפי שהוא מקווה.

השינוי השני התרחש בארה"ב. טראמפ, בלשונו האורווליאנית, מציג כל הפסד כניצחון, אבל הוא הפסיד את הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים, וזה ממש לא משנה שגם נשיאים אחרים הפסידו את הבית שנתיים לאחר בחירתם, ואפילו את בית הנבחרים והסנאט גם יחד. יהיה לו עכשיו קושי רב להעביר חוקים בנושאי פנים, ובאופן טבעי הוא ימצא את עצמו עוסק, יותר ויותר, בנושאי חוץ, גם אם הבנתו בתחום הזה מוגבלת מאוד, וגם אם התלהבותו לעסוק בהם מוגבלת עוד יותר. טראמפ זקוק לניצחונות כדי להוכיח את יכולתו בשנתיים הקרובות, לקראת הבחירות לנשיאות ב-2020, והוא חש שהוא והצוות שלו בהנהגת חתנו ג'ארד קושנר מסוגלים לעשות את מה שקודמיהם ניסו ונכשלו בו – פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

לפני הבחירות לקונגרס טראמפ לא יכול היה להיכנס להרפתקה שכזו, אבל לאחריהן קל לו הדבר הרבה יותר – כאשר התכנית עצמה מוכנה כבר זה זמן לא קצר. טראמפ היה רוצה לזרוק לחלל העולם מעין "אוסלו" חדש, שירתק אליו את תשומת הלב הכללית ויסב אותה מהאלימות הגואה בארה"ב ומהגירעון המתרחב והולך, אשר מאיים על עתידה הכלכלי של ארה"ב בטווח הבינוני ועל הבורסה בטווח הקצר.

לטראמפ יש עניין בפרסום התכנית המדינית. הוא קיווה כי יוכל לבנות על יורש העצר הסעודי ולהציע תכנית תפורה למידותיו של נתניהו, ללא מחויבות לפתרון שתי המדינות ולבירה פלסטינית במזרח ירושלים. לאחר שאיבד את יורש העצר מוחמד בן סלמן בעקבות פרשת חאשק'וגי, ולאחר שהבין שאין כל משמעות לטון המזלזל של מנהיגי ערב בהתייחסם לנושא הפלסטיני, משום שהם קשובים לדעת הקהל בכיכרות שמזדהה עם הפלסטינים – טראמפ מבין כי התכנית שתוגש תצטרך להיות דומה יותר לתכניות קודמות, אך עם ניחוח כלכלי מודגש יותר. לתכנית כזו יש גם סיכוי גדול יותר להתקבל על ידי אש"ף ועל ידי הנשיא מחמוד עבאס.

ואכן השינוי השלישי והמשמעותי ביותר קרה בצד הפלסטיני. בכיר באש"ף אמר לאל-מוניטור השבוע, לאחר הבחירות לקונגרס האמריקאי, כי הארגון מצפה להגשת תכנית טראמפ. לדבריו, למרות כל אזהרותיו של עבאס בעקבות העברת השגרירות האמריקאית למערב ירושלים [מאי 2018] כי לא יהיה מוכן אפילו לעיין בהצעתו של טראמפ, יש בהנהגת אש"ף הבנה כי ברגע שתוצג תכנית כזו (בעיקר אם תכלול את עיקרון שתי המדינות ואת הנכונות להכיר בבירה פלסטינית במזרח העיר), יודיע עבאס כי הפלסטינים לא יסתפקו בפחות מריבונות בגבולות המתבססים על הקו שהתקיים בין ישראל וירדן עד מלחמת ששת הימים, מפתרון מוסכם לבעיית הפליטים, ובירה באל-קודס. עם זאת, עבאס לא יימנע מכניסה למשא ומתן על בסיס התכנית האמריקאית ולא יתנה את המשא ומתן בקווים האדומים שלו. עבאס מיהר בזמנו להכריז כי לא יחדש את מגעיו עם המימשל האמריקאי, אם זה לא יחזור בו מהעברת השגרירות לירושלים, והיום הוא מבין כי זהו תנאי בלתי מעשי.

אם אכן תהיה נכונות פלסטינית לקחת חלק בתהליך שייפתח, ואם נתניהו יחוש שאיננו במצב שבו הוא יכול לסרב לטראמפ, יהיה סד הזמנים מוגבל ביותר. הבחירות הבאות בישראל, אם יתקיימו במועדן, ייערכו בעוד כשנה ב-5 בנובמבר 2019. סביר להניח שנתניהו ירצה להימנע ממשא ומתן מדיני שיימשך עד הרגע האחרון של מערכת הבחירות.

במהלך משא ומתן כזה תהיה עליו ביקורת קשה מצד הבית היהודי, ואולי לא רק מצדו, ויהיה על נתניהו – זמן סביר לפני הבחירות – לבחור באחת משתי אפשרויות: האחת, להודיע כי ניסה להגיע לפתרון היסטורי אך הצד הפלסטיני אכזב מחדש כשלא "התעלה" לגובה הדרישות של ישראל; השנייה (והצפויה הרבה פחות) היא להגיע לכל הפחות להסכם עקרונות ברוח ההצעה האמריקאית וללכת על כך לבחירות.

כך או אחרת, השינויים שחלו במציאות מאז ירה טראמפ מן השרוול את תשובת ה"חודשיים-שלושה-ארבעה" שלו, הופכים את הגשתה לריאלית יותר. אם אכן תוגש, היא תחייב את ישראל והפלסטינים לדילמות ששני הצדדים קיוו כי לא יגיעו אליהן.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

ד"ר יוסי ביילין מילא תפקידים שונים בכנסת ובממשלות ישראל. תפקידו הממשלתי האחרון היה שר המשפטים והדתות. לאחר שפרש ממפלגת העבודה עמד בראש מפלגת מרצ. בין השאר יזם את תהליך אוסלו, את הבנות ביילין-אבו מאזן, את יזמת ז'נווה ואת פרוייקט תגלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept