ישראל פולס

כך הפכה איראן לנכס אסטרטגי של ישראל

p
המחבר
בקצרה
איראן מדירה את שנתם של חלק ניכר משליטי המדינות הערביות והמוסלמיות במזרח התיכון ומחוצה לו. בעיניהם, ישראל היא התשובה האמיתית היחידה לאיום האיראני והגורם היחיד שבאמת מסוגל להתמודד איתו.

אין בישראל מחלוקת סביב העובדה שאיראן כבשה לעצמה בעשור האחרון את הבכורה ברשימת האויבים המרים של המדינה היהודית. "האיום האיראני" נתפס בישראל כאיום הקיומי היחיד על המדינה וכאיום האסטרטגי המשמעותי העיקרי שנותר היום לפתחה של ישראל, בכל הממדים הביטחוניים: הגרעין האיראני נתפס כאיום קיומי ישיר, ההתפשטות האיראנית במזרח התיכון והציר השיעי מהמפרץ הפרסי ועד לטקיה נתפסים כאיום קונבנציונאלי משמעותי וכל זה בנוסף להיותה של איראן מפיצת הטרור העיקרית נגד ישראל והמממנת הראשית של חמאס, הג'יהאד האסלאמי וחיזבאללה. אם באיראן מוגדרת ישראל כ"השטן הקטן", הרי שבישראל איראן היא "השטן הגדול".

לצד כל זה, ובאותה נשימה, אפשר בהחלט להגדיר את איראן גם כאחד הנכסים האסטרטגיים המשמעותיים של ישראל בעת הזו. לא מדובר בהגזמה אלא בעובדה. בחודשים האחרונים מתחילים לצאת לאור חלק מהמגעים החשאיים שמנהלת ישראל עם מדינות ערביות או מוסלמיות במזרח התיכון ומחוצה לו, מדינות עמן אין לישראל יחסים דיפלומטיים. הרומן המשגשג בין ישראל לחלק מהמדינות הסוניות הופך גם הוא, בהדרגה, למערכת יחסים גלויה. כל זה מתאפשר בעיקר "בזכות" איראן.

האיום השיעי וההתפשטות האיראנית מערבה מדירים את שנתם הטרופה של חלק ניכר מהשליטים האזוריים. ישראל נשאבת למרכז הזירה הזו כתשובה היחידה לחשש הקמאי מהקמתה המחודשת של האימפריה הפרסית וההשפעה השיעית ההולכת וגוברת באזור. בנימין נתניהו, בסיוע נמרץ של ראש המוסד יוסי כהן וראש המטה לביטחון לאומי מאיר בן שבת, ממנף ביעילות רבה את המצב החדש ומבצר את מעמדה של ישראל כמגדלור ביטחוני אזורי. ישראל הפכה לסוג של אבן שואבת, אליה מתמגנטים כל אלה שחוששים מאיראן.

נשיא צ'אד אידריס דבי הגיע השבוע [25 בנובמבר] לביקור מפתיע בישראל, בסיומו הודיע נתניהו כי בקרוב ייצא לביקור בצ'אד, אשר במהלכו יוכרז על חידוש היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. במקביל, דווח בערוץ 10 כי שליח מיוחד של משרד החוץ פגש לפני כשנה [2017] בטורקיה בכירים מסודן ודן איתם בקידום היחסים עם ישראל. ברקע נרשמים גם מגעים אינטנסיביים בין בכירים ישראלים למדינות מפרץ נוספות, ביניהן גם בחריין, על שדרוג מערכת היחסים החשאית. כזכור, בחודש שעבר [26 באוקטובר] יצא נתניהו לביקור היסטורי בעומאן, כאורחו האישי של הסולטן קאבוס. קצהו של קרחון היחסים בין ישראל לסעודיה נחשף אף הוא לאחרונה, כשנתניהו הפך למגינו העיקרי של יורש העצר מוחמד בן-סלמן, על רקע המשבר אליו נקלע בעקבות רצח העיתונאי חשוקג'י.

כל המתואר כאן הוא אפס קצהו של מה שבאמת מתרחש במציאות כשישראל הפכה לסוג של תחנה הכרחית של כל שליט שואף-חיים בסביבה הכאוטית של המזרח התיכון.

המהלכים הללו, כאמור, לא היו מתרחשים אלמלא הנוכחות ההולכת וגוברת של איראן בכל רחבי המזרח התיכון. ישראל נתפסת כתשובה האמיתית היחידה לאיום האיראני וכגורם היחיד שבאמת מסוגל להתמודד איתו. על הנשיא טראמפ קשה למדינות המפרץ ובכללן סעודיה לסמוך, הנשיא טראמפ עצמו הצהיר בראיון ל"וושינגטון פוסט" [28 בנובמבר] כי נוכחות ארה"ב במזרח התיכון נשמרת בגלל הרצון להגן על האינטרסים הישראלים.

בנוסף לכל זה, משכילה ישראל להשתמש ולמנף את עוצמתה הביטחונית, כלומר הטכנולוגיות הביטחוניות המגוונות שלה ובעיקר יכולות הסייבר המפותחות בה, כדי לפתות את מדינות האזור להתקרב אליה ולקבל נגישות ל"אוצרות" הללו. השבוע פורסם [28 בנובמבר] כי ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק היה במגעים עם מתווך שניסה לגייס אותו לטובת מכירת טכנולוגיית תקיפה בסייבר לסעודיה. חברות סייבר ישראליות רבות זוכות במכרזי ענק במדינות עמן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, במאמץ להתכונן ולהתמגן נגד הסכנה האיראנית. "אין לי מושג איפה היינו היום בתחום הזה", אמר לאל-מוניטור גורם ביטחוני ישראלי בכיר, "אלמלא האיום האיראני. בזכותם (של האיראנים), ישראל כבר מזמן איננה המצורעת האזורית אלא להיפך, המדינה שכולם מסתופפים לידה ומחפשים את קרבתה".

מדובר בשינוי דרמטי, תהליך אסטרטגי שנמשך כבר כמה שנים ולא מראה סימני היחלשות, אלא להיפך: עוצמתו הולכת וגוברת. לתהליך הזה יש גם אפקט צדדי, חשוב מאוד מבחינת נתניהו: אם בעבר התנאי ההכרחי של כל מדינה ערבית או מוסלמית ליחסים (אפילו חשאיים) עם ישראל היה "התקדמות" בזירה הפלסטינית, הרי שהיום העניין הזה גווע. "הפלסטינים הפסיקו לעניין את הערבים", אמר לאל-מוניטור דיפלומט ישראלי בכיר לשעבר, "פעם זו הייתה השאלה הראשונה בכל פגישה חשאית, היום הם שואלים את זה מתוך נימוס, לקראת סוף הפגישה." הסטטוס הפלסטיני, נכון לעכשיו, השתנה שינוי עמוק. ישראל לא נדרשת עוד ל"התקדמות" ואפילו לא לקיומו של מו"מ מדיני. במקום הדרישות הללו, מבקשים היום בני שיחה של ישראל שתשמור על פרופיל נמוך. "תשמרו על שקט", הם מפצירים בבני שיחם, "שהסיפור הפלסטיני לא יעלה לסדר היום".

במילים אחרות, ערביי ומוסלמי המזרח התיכון והסביבה מסתפקים בשמירה שקטה על הסטטוס קוו כדי להמשיך ולקדם את מגעיהם וקשריהם, הגלויים והסמויים, עם ישראל. זו אולי אחת הסיבות שגרמה לנתניהו להעדיף לסיים את המשבר בעזה בדרכי שלום, לבלוע את גאוותו ולסייע לקטאר לממן את חמאס, שמפעיל טרור נגד ישראל, ובלבד שהזירה הדרומית תירגע וגובה הלהבות יירד.

לאור המצב המתואר כאן, הפכה איראן בשנים האחרונות לסוג של נכס אסטרטגי ישראלי. על השאלה האם איראן היא יותר נטל או יותר נכס, אין כרגע תשובה ברורה. הנשיא טראמפ אימץ במלואה את הגישה הישראלית מול איראן ומכביד את ידה של ארה"ב על המדינה השיעית, בעוד ישראל ממשיכה לנצל את המצב לטובתה. מבחינת נתניהו, אפשר להקפיא את המצב הקיים לנצח. איראן יכולה להישאר "מדינת סף" גרעינית המאיימת על הסביבה, בעוד ישראל קוצרת בעליזות את הפירות.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: gulf states, shiite axis, mohammed bin salman, benjamin netanyahu, terrorism, iran nuclear program, existential threat

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept