ישראל פולס

האם חוק הלאום מחלחל לכל תחומי החיים בישראל?

p
המחבר
בקצרה
מהחלטת חברת החשמל להיטיב עם לקוחותיה היהודים בחג החנוכה ועד מכתבי המחאה נגד מגישת הטלוויזיה לוסי אהריש שמברכת את צופיה גם בערבית – נדמה שהשפעת חוק הלאום ניכרת בכל תחומי החיים בישראל.

ייתכן שהחלטת חברת החשמל בישראל להיטיב עם לקוחותיה היהודים במהלך חג החנוכה בשבוע הראשון של דצמבר [2018], התקבלה בתום לב כדי לשפר את תדמיתה בעיניהם ואינה נגועה בגזענות. בהחלט ייתכן. אבל בישראל הנוכחית, חודשים אחדים לאחר שאושר בכנסת חוק הלאום המעניק העדפה ברורה ליהודים [19 יולי] – כל הפרדה או אפליה משיקולי דת או לאום נחשבת למקוממת וחשודה מלכתחילה בגזענות.

בהודעתה החגיגית של חברת החשמל שפורסמה השבוע [29 בנובמבר] נכתב כי במהלך שמונת ימי חג האורים היא תימנע מניתוק לקוחות חייבים "במגזר היהודי". התרגיל התדמיתי הוא חסר ערך, שהרי אין מדובר באמת בשמונה ימים. עובדי החברה אינם עובדים בסוף שבוע, והשי לחג ללקוחות נועד כפי הנראה גם לאפשר לעובדי החברה לצאת לחופשה במהלך ימי החנוכה. בינתיים ההודעה עוררה כעס ותמיהה – האם עד כדי כך העדפת יהודים חלחלה, שהיא מעניקה להם העדפה לא רק בהקמת יישובים ליהודים בלבד אלא גם באכיפת עונשים?  

בעקבות הסערה הציבורית מיהרה חברת החשמל להבהיר כי אינה נוהגת באפליה וכי החברה נוקטת במדיניות זהה כלפי דתות אחרות בחגיהן. זה מעניין, כי במהלך חודש דצמבר חלים שלושה חגים, כמעט במקביל, של שלוש הדתות הגדולות: חנוכה ליהודים, חג המולד הנוצרי ועיד אל אדחה (חג הקורבן) המוסלמי. ובכל זאת חברת החשמל לא הודיעה כי במהלך דצמבר היא תעניק אור לכל לקוחותיה ותימנע מניתוק חייבים כדי לא לפגום בשמחת חגם.

כדי להדוף את הביקורת, הציג דובר חברת החשמל כתבה שפורסמה בעיתון הארץ לפני למעלה משנתיים [יולי 2016], שבה נמסר בשם החברה: "לא ננתק בעלי חוב מוסלמים בחג הרמדאן, אם נוכל לזהותם." מה שהדובר לא ציין הוא שהכתבה לא התייחסה ליוזמה של חברת החשמל להעניק חודש הקלה לאזרחים המוסלמים ולפרסם זאת ברבים, כפי שעשתה השנה לרגל חג החנוכה. הפרסום בא בתגובה ליוזמה של ח"כ אילן גילאון (מרצ), אשר קידם הצעת חוק לאסור לחלוטין ניתוק חשמל ומים מחייבים. הצעת החוק הזו לא אושרה, וגילאון פנה אז להנהלת חברת החשמל בבקשה למנוע ניתוק חייבים לפחות במהלך החג המוסלמי הקדוש. תגובת החברה הייתה כי לא תנתק יישובים בעלי ריכוז מוסלמי, אך מכיוון שאינה מחזיקה במחשביה נתונים על דתם של התושבים, על "המועמד לניתוק" בן העדה המוסלמית לדאוג להזדהות ככזה. מעניין שהפעם אף לקוח יהודי לא התבקש להזדהות ככזה, כדי להינות מהטבת החנוכה.

נדמה שהשפעת חוק הלאום, שמחוקקיו בכנסת הדפו כל טענה כי נזקו לחברה הישראלית ואחדותה יהיה גדול ומשמעותי, מחלחלת באינטנסיביות מהירה כמעט לכל תחומי החיים. ה"ייהוד" של ישראל בשלהי 2018 הוא ניכר ובולט. היהדות הופכת ללאום המועדף בישראל, המקנה למשתייכים אליו העדפה בכל. כל מי שאינו יהודי או שאינו נתפס כיהודי, אין מקומו כאחד האדם במדינת היהודים. כשגבולות חוק הלאום מתרחבים לכדי חגים, אין להתפלא שהממשלה דורשת נאמנות לתרבות המבוססת על יהדות בלבד.

אפקט חוק הלאום נחשף במלוא כיעורו כבר במהלך קמפיין הבחירות לרשויות מקומיות בחודש שעבר, בעיקר בערים מעורבות, לרבות חיפה, שבהן מועמדים לא בחלו להבטיח "עיר ללא ערבים" או התחייבו להציג רשימות של בעלי עסקים ערבים. כלומר קריאה שלא לקנות אצל סוחרים ערבים כדי לפגוע בעסקים שלהם.

גם לאחר שתמו הבחירות, עננת חוק הלאום לא דעכה. בעפולה למשל, נשבעו חברי מועצת העיר החדשים בישיבתם הראשונה לשמור על צביונה היהודי של העיר. אלה הן מילים גבוהות שאין בהן כוונה לשמר תרבות ייחודית או לחזק מסורת שיש סכנה שתעלם, אלא רצון להעביר מסר שמי שאינו יהודי אינו רצוי בעפולה.

לפני יותר מחודש [10 באוקטובר] סערה ישראל בגלל חתונה של שני ידוענים: מגישת הטלוויזיה לוסי אהריש המוסלמית נישאה לבן זוגה היהודי צחי הלוי. חברי כנסת ושרים נעמדו על רגליהם האחוריות ומחו נגד "נישואי התבוללות" של יהודי עם לא יהודייה, כלומר ערבייה. שר הפנים אריה דרעי, שהעניק גיבוי לחברי מועצת העיר עפולה אשר נשבעו אמונים על צביונה היהודי של עירם, טען בקשר לאהריש והלוי שאסור לעודד "דברים כאלה" (נישואי תערובת) כדי לשמר את העם היהודי.

התגובה של דרעי עוררה גל של תגובות נוספות. אהריש קיבלה מכתבי מחאה מצופים על כך שהיא מעיזה לפתוח את תוכניתה בברכת "ערב טוב" בעברית ו"מסא אל ח'יר" בערבית. הרי השפה הערבית היא "שפת האויב", וכשמדברים על "צביונה היהודי" של ישראל לא נאה להשמיע את השפה הערבית בבתי הצופים היהודים.

בני הזוג הגיבו למחאה במקוריות: מילות אחד המכתבים הולחנו, והלוי שר באולפן: "שלום, בפתיחת דבריה בכול תוכנית לוסי אומרת את מילותיה גם בערבית. הדבר אינו מתאים וצורם. זה שהיא ערבייה אינו נותן לה לגיטימציה לברך בערבית. רצוי כי מנהליה יעירו לה להפסיק את המנהג אותו יצרה לבדה מזה זמן."

כאמור, דרעי ופוליטיקאים נוספים מהימין הזדרזו בשעתו למחות נגד נישואי יהודי ומוסלמית. אבל אותם פוליטיקאים לא השמיעו את קולם השבוע כאשר בימאי הקולנוע הנודע קוונטין טרנטינו, שאינו יהודי, נשא את בחירת לבו הזמרת דניאלה פיק. נראה שכל עוד טרנטינו אינו דובר ערבית, הוא אינו מהווה איום על ביטחונה של ישראל.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: racism, discrimination, arab israelis, israeli society, israeli arabs, israeli jews, nationality law, electricity

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept