כבר לא קול אחד: החרדים שמצביעים למועמדים לא חרדים

זה קרה בחיפה, בירושלים, בבית שמש, בבני ברק – השתלבותם של החרדים בחברה הישראלית והפיצול הפוליטי הפנים-חרדי הביאו רבים מהם להצביע בבחירות לרשויות המקומיות דווקא למועמדים שאינם חרדים – לעתים אף לנשים.

al-monitor .

נוב 12, 2018

אחת התמונות המדהימות מהבחירות לרשויות המקומיות [30 באוקטובר] הגיעה מחיפה: עשרות חרדים אנשי "דגל התורה" חוגגים בריקוד ושירה את בחירתה של המועמדת החילונית עינת קליש-רותם לראשת העיר השלישית בגודלה בישראל.

בהיעדר מועמדים חרדים לראשות עיריית חיפה ונוכח פיצול "יהדות התורה" בין המחנה הליטאי של דגל התורה לבין החסידים של אגודת ישראל, תמכו אנשי דגל התורה בקליש-רותם ובאופן אקטיבי במיוחד, לרבות מעורבות של רבנים מקומיים והשתתפות פעילים חרדים במטה הבחירות שלה. התמיכה הזו התעלמה לחלוטין מהיותה של קליש-רותם אישה (לנשים כידוע אין מקום בפוליטיקה החרדית); מסתבר כי החרדים יכולים לתמוך באישה חילונית לתפקיד פוליטי אם זה מקדם את האינטרסים שלהם. במקרה הזה, כשבועיים לפני הבחירות נחתם הסכם קואליציוני בין דגל התורה לבין קליש-רותם, אשר הבטיח לחרדים בין השאר שמירה על הסטטוס-קוו בענייני שבת ודת.

בירושלים, במטהו של המועמד לראשות העיר משה ליאון חשבו לאחר הסיבוב הראשון כי המחנה החרדי כולו בכיסם. ליאון נתמך בסיבוב הראשון על ידי ש"ס (מפלגת החרדים המזרחיים) ועל ידי דגל התורה. שתי מפלגות אלה החליטו לתמוך בליאון, למרות שבבחירות התמודד גם מועמד חרדי נציג אגודת ישראל, יוסי דייטש. העדפת ש"ס ודגל התורה לתמוך במועמד לא חרדי נגד מועמד מהזרם הדתי שלהן, זכתה לביקורת חריפה מצד אגודת ישראל, שכעת לא ממהרת לתמוך בליאון, למרות שהמועמד השני עופר ברקוביץ' מייצג בעיקר את המחנה החילוני של תושבי ירושלים. נציגי אגודה מערימים קשיים במשא ומתן מול אנשי ליאון ומציגים דרישות גבוהות במיוחד שספק אם יתקבלו. חלק מהחסידויות המרכיבות את אגודת ישראל כמו חסידות סלונים הגדולה וחסידות חב"ד נוטות להמליץ לאנשיהן לשבת בבית ולא להצביע כלל. אחרות סבורות שיימנעו מהמלצה כלשהי ובכך יאפשרו חופש בחירה לחסידיהן.

וכדי לסבך עוד יותר את המצב המורכב הזה, הפלג הירושלמי של המחנה הליטאי – קבוצה קיצונית המתנגדת עקרונית לגיוס לצה"ל ולמעורבות ממשלתית כלשהי בחינוך החרדי, הודיע סופית שלא יתמוך בליאון, מכיוון שהוא נתמך על ידי יריביהם מבית אנשי דגל התורה. במאמר בעיתון "הפלס", עיתון הבית של הפלג הירושלמי, כתב העורך נתי גרוסמן כי דגל התורה ואגודת ישראל מתנהלות בצביעות תוך הפצת שקרים, ותומכות במועמד (ליאון) שהפטרון הפוליטי שלו הוא אויב החרדים, שר הביטחון אביגדור ליברמן. 

אך הקבוצה המעניינת ביותר בירושלים היא דווקא החרדים התומכים בברקוביץ' החילוני. אחד מפעיליו החרדים, ארי בומבך, צוטט באתר החדשות החרדי "כיכר השבת" באומרו "אני מאוד מזדהה עם מה שמייצג ברקוביץ'. אני משתייך לחסידות ויז'ניץ', אך גם חסיד שמשתייך למגזר כזה או אחר צריך לדעת שהוא עומד מול העירייה בכל מיני בקשות באופן פרטי, להן ברקוביץ' ייתן מענה בבוא היום". בומבך הודה כי בחסידות לא בהכרח אוהבים את תמיכתו בברקוביץ', "אני אומר להם שאני מאוד מכבד אותם, אבל אני איש ניטרלי, לא מחויב לאף אחד".

אם בירושלים הפילוג החרדי (עד כדי תמיכה במועמד חילוני) נובע בעיקר מסיבות פוליטיות, בבית שמש ובבני ברק הוא מעיד על מגמת ההתערות של הקהילה החרדית בחברה הישראלית.

בבית שמש, בשונה מחיפה, לחרדים יש רוב בקרב בעלי זכות הבחירה. למרות זאת, ד"ר עליזה בלוך, אישה דתייה לא חרדית, ניצחה את ראש העיר החרדי משה אבוטבול. בבית שמש ישנו גרעין של חרדים קיצונים שהעניקו לעיר תדמית של קנאות דתית קיצונית, בעיקר בסוגיות של הפרדה בין נשים לגברים ודרישות צניעות מחמירות מנשים וילדות. זו אחת הסיבות לכך שניצחונה של בלוך הפתיע במיוחד.

חרדים שהיו פעילים במטה שלה הסבירו בשיחה עם אל-מוניטור את הסיבות לתמיכתם בבלוך ולא אבוטבול – ואלה נשמעות מובנות מאליהן לאוזניים שאינן חרדיות. אחד מהם, משה יעקובוביץ' הליטאי, אומר כי אבוטבול נכשל בניהול השוטף של העיר וכי בלוך מוכשרת ממנו, משכילה ממנו ובעלת חזון מרחיק לכת. על השאלה מדוע הוא לא נשמע לקריאת הרבנים לתמוך באבוטבול, הוא אמר: "כי כאן זה עניין מעשי חשוב ליום יום שלי ושל המשפחה ותושבי העיר, ולא עניין הלכתי. בלוך תקדם גם את צרכי הקהילה החרדית ואף טוב יותר מאבוטבול".

הסוד של בלוך היה בגישתה אל הציבור החרדי בעיר. היא הורתה שלא להציב את תמונתה – תמונת אישה – בשלטי חוצות בשכונות החרדיות כדי לכבד את הנהוג במגזר, אף שבעיניים חילוניות התנהלות כזאת נראית ככניעה להדרת נשים. בכך היא העידה כי לא תנקוט בגישה של כפייה כלפי החרדים וכי תשתף אותם בהחלטות על הנעשה בעיר בכלל ובקהילותיהם בפרט.

בבני ברק, עיר חרדית ברובה, לא נבחר נציג של הליכוד למועצה כבר יותר מ-25 שנה. הפעם השיגה רשימת הליכוד בעיר מנדט אחד שבזכותו נכנס למועצת העיר יעקב וידר, ראש הרשימה. בשיחה עם אל-מוניטור הוא אומר כי ההצבעה לליכוד על רקע המשך תהליך ההתחרדות של בני ברק איננה הפתעה ממשית. לדבריו, הגידול במספר החרדים העובדים ומעורים בנעשה במדינה משפיע על התוצאות ועל ההצבעה למפלגות שאינן חרדיות. "זוהי הצבעה אזרחית-מעשית", הוא קובע, "כי המפלגות הסקטוריאליות לא בהכרח מייצגות את החרדי החדש. הליכוד הרוויח מזה". וידר אף העריך כי בבחירות לכנסת יקבל הליכוד שני מנדטים מהמגזר החרדי. 

השתלבותם של החרדים בחברה הישראלית והפיצול הפוליטי בחברה החרדית מזינים זה את זה, ויעידו חיפה, בית שמש, בני ברק ואולי ירושלים. מעניין יהיה לראות אם זה ישתקף גם בבחירות לכנסת ב-2019.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020
כחול לבן פספסה את ההצלחה הגדולה של הרשימה המשותפת
עפיף אבו מוך | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
האם ליברמן יצליח להמציא את עצמו מחדש?
קסניה סבטלובה | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020
הקרב על 61 מנדטים יורד מתחת לחגורה
בן כספית | הבחירות בישראל | פבר 28, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020