ישראל פולס

בחירות בישראל: הדרוזים נערכים לקרב על ביטול חוק הלאום

p
המחבר
בקצרה
התפטרותו של שר הביטחון וההבנה שהבחירות יוקדמו לתחילת 2019, הביאו את מנהיגי העדה הדרוזית להחלטה לצאת למאבק נגד חוק הלאום כך שהכנסת הבאה תבטל אותו. תא"ל במיל' אמל אסעד: חוק הלאום יבוטל

ישראל, כך נדמה, הולכת לבחירות מוקדמות. אביגדור ליברמן ונפתלי בנט כיהנו שניהם בממשלת הימין של בנימין נתניהו, והתחרו ביניהם על תואר הסמן הימני ביותר בממשלה. כך שגם אם ימיה של הממשלה יתקצרו, היא משאירה מאחוריה סדרת חוקים ויוזמות חקיקה שנויים במחלוקת. חוט השני המקשר בין החוקים והיוזמות האלה הוא חיזוק הזהות היהודית של המדינה ודרישה אולטימטיבית ל"נאמנות", כאשר יהדות ונאמנות הופכים לתעודת זכאות למתן שוויון זכויות אזרחי.

הבחירות, הצפויות להתקיים במארס-מאי 2019, הן הזדמנות אולי אחרונה של בני העדה הדרוזית לפעול להסרת חרפת חוק הלאום, שמעצם טבעו מגדיר אותם כאזרחים סוג ב'. אם משימתם תיכשל, החוק הזה בוודאי יישאר לדיראון עולם. וכך, כמה שעות לאחר התפטרותו של שר הביטחון ליברמן מהממשלה [14 בנובמבר], אומר לאל-מוניטור בביטחון תא"ל במיל' אמל אסעד, בן העדה הדרוזית: "חוק הלאום יבוטל".

תא"ל אסעד לחם במלחמת יום הכיפורים בחווה הסינית באחד הקרבות המרים והעקובים מדם בתולדות צה"ל, פיקד על גדוד 932 בחטיבת נח"ל והיה מפקד מנהלת התיאום והקישור עם הפלסטינים. לאחר אישור חוק הלאום בכנסת [19 ביולי] הוא היה ממובילי הפגנת הדרוזים בכיכר רבין וכינה את ישראל בפוסט בפייסבוק "מדינת אפרטהייד". התבטאות זו הביאה את ראש הממשלה לפוצץ מפגש עם ראשי העדה שכינס במטרה לפייסם [2 באוגוסט], רק כי אסעד נכח בו. עברו הצבאי, גבורתו ונאמנותו למדינה לא הקנו לו זכויות אצל נתניהו.

מאז, נטל על עצמו אסעד תפקיד לשכנע את הציבור הישראלי היהודי שחוק הלאום אינו רק עניין של הדרוזים ומיעוטים אחרים, וכי על אזרחי המדינה היהודים לעמוד לצד בני המיעוטים וללחוץ על מקבלי ההחלטות בישראל כדי ש"הגיבנת שהותירה ממשלת נתניהו תוסר". "בבחירות הקרובות", הוא אומר, "לא נעבור על כך לסדר היום". 

אסעד אינו מוכן לפרט בשלב הזה מה יהיו הצעדים שינקטו הדרוזים כדי לאלץ את מרכיבי הקואליציה הבאה לפעול לביטול החוק המפלה, אבל הוא מפגין ביטחון רב באומרו שהלחץ שיופעל על המפלגות יהיה כל כך גדול כשתורכב הקואליציה הבאה, עד שאחד הצעדים הראשונים שהיא תאלץ לעשות יהיה ביטול חוק הלאום.

העדה הדרוזית מונה כ-140,000 תושבים. "זה כוח אלקטורלי זעום, העדה מונה בקושי שני מנדטים", אומר אסעד. הוא יודע שחרם בחירות לא ישפיע באמת על המפלגות, אבל אומר: "נדאג שעם ישראל יהיה איתנו כשנדרוש את תיקון חוק הלאום, וזה יקרה עוד לפני הבחירות. החוק יבוטל, אני מבטיח לך".

אסעד אינו פוליטיקאי ואינו נושא שום תואר מנהיגותי בקרב העדה הדרוזית, אבל פעילותו הציבורית למען חיילי צה"ל בכלל והחיילים הדרוזים בפרט מעצימה אותו כמושא הערצה ומודל לחיקוי בקרב צעירי העדה.

בשנים האחרונות נרשם גידול במספר הדרוזים המתגייסים לצה"ל. הסיבה לגידול נעוצה לא רק במוביליות החברתית לבני מיעוטים אותה מאפשר הצבא, אלא גם כחלק מהערכים שהם סופגים בבית כי זה הדבר הנכון לעשות, למלא את חובת הגיוס כמו כולם. אבות ובנים מתהדרים בתפקידיהם, בדרגותיהם ובעיטוריהם, וחלק מיישובי הדרוזים בצפון הארץ נראים לעתים כמו מחנה צבאי.

מפקד המרחב הדרוזי-צ'רקסי במנהל האוכלוסיות בצה"ל, רס"ן לוטפי חרב, אמר בראיון אשתקד [2017] כי מדי שנה מתגייסים לצה"ל כאלף צעירים בני העדה הדרוזית והצ'רקסית. לדבריו, אחוז המתגייסים הדרוזים שבר שיא, ובשנים האחרונות חלה גם עלייה בהצטרפות דרוזים ליחידות העתודה של צה"ל.

רס''ן לוטפי חרב אמר כי צה"ל רואה בבני העדה הדרוזית והצ'רקסית חיילים בעלי מוטיבציה גבוהה, המזהים בגיוס לצה"ל מנוף למוביליות חברתית ושילוב בחברה הישראלית. לפיכך תהליך ההכנה לצה"ל מתחיל כבר בתיכון. פעם בשנה מגיעים חיילים ומפקדים משלל היחידות והחטיבות לבתי הספר של העדה, כדי להסביר לתלמידים על תפקידם ולחשוף אותם ליחידות השונות. "הדבר עוזר למיועדים לשירות ביטחון להבין וללמוד מה זה גבעתי, גולני וצנחנים, ולהבין מה מצפה להם", הוא ציין. על פי נתוני צה''ל, היום הפיזור ברחבי הצבא של מתגייסים דרוזים הוא מגולני ועד ליחידות טכנולוגיה ומודיעין כמו 8200.

"במדי צה"ל אנחנו שווים, אך באזרחות אנחנו מופלים", אמר לאחרונה בעצב מנהיגה הרוחני של העדה השייח' מוואפק טריף [24 באוקטובר], בכנס של הסוכנות היהודית. אביו כרת ברית דמים עם ישראל ב-1956 ומאז הגיוס לצה"ל הוא תעודת כבוד מבחינת בני העדה ביחסיה המורכבים עם "מדינת הלאום היהודי".

אף שהברית הופרה באופן חד צדדי, אף אחד מראשי העדה, גם מי שנחשבים לנחושים יותר, שלא לומר מיליטנטים יותר, כמו תא"ל במיל' אסעד, אינו מעלה על דל שפתותיו את האפשרות לקרוא לסרב לשרת בצה"ל כתנאי לשינוי החוק. להיפך, הכוונה היא להראות לציבור את מגמת העלייה בהיקפי הגיוס מדי שנה ולהשתמש בזה ככלי ניגוח בחוק הלאום המפלה.

ההחלטה האסטרטגית שהתקבלה בקרב הדרוזים וצוברת תאוצה מרגע ההבנה שהבחירות בדרך, היא לצאת למאבק אחר. הדרוזים רוצים לגרום לפוליטיקאים מכל המפלגות שהצביעו בעד חוק הלאום – להתבייש. הבושה, הם מקווים, תגרום להם ולראשי מפלגותיהם להכניס את סעיף ביטול החוק למצעם בקמפיין הבחירות המתוכנן.

מכיוון ששני מנדטים ואפילו שלושה אינם כוח אלקטורלי מספיק להפעלת לחץ פוליטי, הדרוזים מתכננים לגייס תמיכה רחבה ככל האפשר מצדם של אזרחים יהודים אשר חשו בושה מעצם חקיקת חוק המגדיר את מדינתם כמדינה לא שוויונית לאזרחיה הנאמנים. התקווה של דרוזים היא ששני המנדטים שלהם יוכפלו לכוח אלקטורלי רב יותר מסך חלקיו.

 

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept