ישראל פולס

האם אפשר לזייף את תוצאות הבחירות בישראל?

p
המחבר
בקצרה
על רקע חשיפת רשת חשבונות טוויטר מזויפים שהתאפיינו ב"הערצה פתטית" לנתניהו, במערכת הפוליטית חוששים מחדירה של גורמים חיצוניים אל מחשבי ועדת הבחירות המרכזית, שאינה נהנית מהגנת סייבר מטעם המדינה, ומהטיית התוצאות.

ישראל היא מעצמת סייבר עולמית. ראש הממשלה בנימין נתניהו התגאה לא אחת כי בקרוב ל-20% מעסקאות הסייבר בעולם מעורבות חברות סייבר ישראליות. מערכות המודיעין הישראלי המשודרגות והמתוחכמות הן ספק בלתי נדלה של כוח אדם מיומן, יצירתי, מקצועי ומבריק, שהופך את תעשיית הסייבר הישראלית לתאומתה של תעשיית ההייטק המצליחה. הסטארט-אפ ניישן היא גם סייבר ניישן. עכשיו מתברר שעם ההישגים מגיעות גם הצרות והדאגות.

בתחקיר שפרסמו השבוע [6 בנובמבר] שני מומחי טכנולוגיה ופעילי רשת ישראלים, נועם רותם ויובל אדם, הם חשפו רשת מסועפת שהגדירו כ"פרויקט הבוטים הגדול – מועדון המעריצים של בנימין נתניהו", אשר פעלה ברשת הטוויטר. בהמשך, כך כתבו, הם יחשפו רשתות דומות נוספות, גדולות ומסועפות אף יותר. השניים העבירו את הנתונים שצברו לטוויטר, ולדבריהם היא הסירה את מאות החשבונות המזויפים מהרשת וסגרה אותם.

החשבונות הללו, בוטים וגם חשבונות שהופעלו בידי אדם, התאפיינו ב"הערצה פתטית" לבנימין נתניהו, אך גם בשנאה יוקדת לרעייתו, שרה נתניהו. אין בידי החוקרים הישראלים יכולת לקשור את הפעלת הרשת הזו לנתניהו עצמו. הליכוד הכחיש כל קשר לפעילות הזו בטוויטר או ברשתות אחרות.

עניין מוזר נוסף הוא העובדה שיש ראיות שהרשתות הללו נוהלו מחו"ל, בדרכים ובערוצים שונים. חלק מהחשבונות הללו קיבלו הוראות הפעלה מיוזרים ברשת בשפה הטורקית. נתון מסקרן נוסף הוא העובדה ששיאי הפעילות של הרשת אירעו בתאריכים שבהם התרחשו אירועים הקשורים דווקא בנשיא טראמפ, עם או בלי בנימין נתניהו: ביקור טראמפ בירושלים, העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, היציאה מהסכם הגרעין עם איראן, וכו'.

רותם ואדם הציגו תחקיר מפורט, מנומק ומשכנע, וכאמור אף הביאו למחיקתם של לא מעט חשבונות טוויטר. הם בדקו וסרקו כמעט 12 אלף ציוצים, ועל פי עדותם הרשת שחשפו השבוע היא רק הראשונה בסדרה מתוחכמת ועוצמתית אף יותר.

אלא שזה הסיפור הקל, הגלוי יחסית, של נושא הסייבר בישראל. מתחת לפני השטח האדמה רועשת וגועשת בעיקר אל מול העובדה שהשנה הקרובה [2019] היא, בכל מקרה, שנת בחירות. יריביו הפוטנציאליים של נתניהו יודעים שראש הממשלה מוביל על כל שאר השחקנים בזירה בתחום הסייבר והרשתות החברתיות בהפרש של שנות אור. הם מנסים להיערך במהירות לקראת החשש שאת הבחירות הבאות בישראל אפשר יהיה לתמרן לא רק באמצעות התערבות חיצונית בכלי סייבר, במודל הרוסי שפעל באמריקה, אלא גם דרך תרחישי אימה חמורים יותר. החשש הוא מפני יכולת של גורמים חיצוניים לחדור אל מערכת המחשב של ועדת הבחירות המרכזית בישראל ולהטות את התוצאות ברגע הקריטי של הלילה שאחרי, בדרך שתהיה בלתי ניתנת לאיתור או לחסימה. הנושא הזה מדיר לא מעט שינה מעיניהם של לא מעט אנשים במערכת הפוליטית הישראלית.

אחרי ליל הבחירות הדרמטי בשנת 2015, פרץ גל של שמועות בבלוגוספירה הישראלית. הגל הזה מבעבע עד עכשיו, ובמסגרתו מעלים גורמים שונים את האפשרות שבחירות 2015 הוטו בהתערבות מרחוק וברגע המכריע. מומחי סייבר ישראלים רבים ניסו לבצע בדיקות, וכך גם גורמים פוליטיים, אולם לא נמצאו ראיות לזיוף מהסוג הזה.

את החשד העלתה העובדה שהסקרים, ואחריהם גם קלפיות המדגם של שלושה ערוצי טלוויזיה, הראו עם סגירת הקלפיות תוצאת תיקו 27 בין הליכוד למחנה הציוני, בעוד התוצאה הסופית שהתפרסמה כמה שעות אחר כך, "גילחה" שלושה מנדטים מהמחנה הציוני והעבירה אותם לליכוד. מומחי סייבר וסוקרים טוענים שהמנדטים שעברו לליכוד ברגע האחרון אמורים היו לבוא ממפלגות הלוויין מימין, כמו הבית היהודי או ישראל ביתנו, ולא מהמחנה הציוני. כך או אחרת, כל הבדיקות הסתיימו בלא כלום. המטרה עכשיו היא להיערך לסיבוב הבא, שיתקיים בשנה הקרובה, לכל המאוחר בנובמבר 2019.

על נושא הסייבר בישראל חולש "מערך הסייבר הלאומי". בשנה שעברה אוחדה עם המערך הזה "הרשות הלאומית להגנת הסייבר", והגוף המאוחד קם כשהוא בכפיפות ישירה לראש הממשלה נתניהו. על העובדה הזו נמתחה ביקורת נוקבת מכיוונים שונים. הועלה החשש שהענקת סמכות אבסולוטית על נושא הסייבר לראש הממשלה תמנע שקיפות ותפקיד בידיו עוצמה אדירה, ללא מערכת איזונים ובלמים וללא רגולציה. "יש הבדל בין המוסד והשב"כ, שנמצאים בפיקודו של ראש הממשלה, למערך הסייבר", אמר לאל-מוניטור גורם ביטחוני בכיר מאוד לשעבר, "בסייבר קשה מאוד לעקוב אחר הדברים והפעלת הכוח. מדובר בפעילות כמעט ערטילאית שרובה לא מתרחש במרחב או במובן הפיזי. יש כאן כוח להשחית ללא שום ביקורת, וזהו מדרון חלקלק".

זאת ועוד: לנתניהו יש גישה חופשית לחברות תקיפה בתחום הסייבר ברחבי העולם, מתוקף היותו המפקד הישיר של המוסד והשב"כ. שני הארגונים הללו משתמשים בשירותיהן של חברות סייבר זרות ועוצמתיות, ונתניהו נוהג לפגוש את בכיריהן או ראשיהן לפרקים.

לפני כשבועיים [15 באוקטובר], במהלך דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, מסר נציג רשות הסייבר לחברי הכנסת כי בשנתיים האחרונות הסירה הרשות מהרשתות החברתיות אלפי חשבונות מזויפים שניסו להשחית את השיח או לייצר השפעה פוליטית פסולה. ח"כ רויטל סויד מהמחנה הציוני ניסתה להקשות על הנציג בכמה שאלות, אך לדבריה לא נענתה. "אף אחד לא יודע מה הקריטריונים להסרת חשבונות, מי מפקח על זה, מי קובע, מי נותן את ההוראה ואילו פרופילים מזויפים הם הסירו. האם הוסרו רק כאלה שתמכו בשמאל, האם יש הטיה פוליטית לפעילות הזו? מדובר בחור שחור נטול פיקוח כלשהו", אמרה סויד לאל-מוניטור.

החשש הגדול ביותר כעת מתרכז בבחירות הבאות. על פי דוח מבקר המדינה שפורסם במאי 2016, ועדת הבחירות המרכזית המנהלת את תהליך הבחירות בישראל כלל אינה נהנית מהגנת סייבר מטעם המדינה והיא, למעשה, פרוצה לחלוטין לתקיפות סייבר חיצוניות. מחשבי הוועדה לא מוגדרים כ"תשתית חיונית", ולכן אין עליהם, עד עכשיו, הגנת סייבר יעילה כלשהי.

השופט העליון חנן מלצר, היו"ר הנוכחי של ועדת הבחירות המרכזית, כבר ירד לעומק הסוגיה. לאל-מוניטור נודע כי כעת פועלים בוועדה להקמת מערך הגנה רב שכבתי יעיל, מפוקח ועצמאי כדי להבטיח את טוהר הבחירות. את החששות, הפעילות הזו כנראה לא תרגיע. צריך לקוות שאת ההאקרים, כן.

נמצא ב: אבטחת סייבר

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept