ישראל פולס

נתניהו מתאהב בתיק הבטחון אבל זה יכול להיות הרסני

p
המחבר
בקצרה
מאז נכנס למשרד הבטחון, נתניהו ראה ממש מאוהב, בפוטנציאל התדמיתי והציבורי של התפקיד. הרשתות החברתיות מלאות בתמונות וסרטונים שלו מבקוריו בבסיסי צה"ל, כמסביבו חיילים וקצינים.

בכל ארבע הקדנציות שלו כראש ממשלה, בנימין נתניהו העדיף תמיד למנות לתפקיד שר הביטחון אדם שהחשיב כסמכות ביטחונית. בקדנציה הראשונה בשנת 1996 זה היה יצחק מרדכי, משוחרר טרי בדרגת אלוף שהצטרף לליכוד. נתניהו פיטר אותו ערב בחירות 1999 וגם אז לא שמר את התיק לעצמו אלא מינה לתפקיד את ידידו הוותיק משה ארנס (שכיהן כשר ביטחון בשתי ממשלות, בשנים 1984-1983 ו-1992-1990)

כשחזר נתניהו בשנת 2009 ללשכת ראש הממשלה, הוא מינה את אהוד ברק לתפקיד. ליד ברק, שהיה מפקדו בסיירת מטכ"ל וכיהן בעצמו כראש ממשלה ושר ביטחון, הרגיש נתניהו בטוח לתכנן תקיפה של מתקני הגרעין באיראן. כל מי שצפה בהם מהצד באותן שנים התרשם שנתניהו ממש זקוק לברק וסומך עליו בכל הנוגע לניהול ענייני הביטחון.

גם בקדנציה השלישית שלו, שהחלה ב-2013, לא חרג נתניהו מהדפוס הזה ומינה לשר ביטחון את הרמטכ"ל לשעבר משה בוגי יעלון. יחסי העבודה ביניהם היו טובים ונתניהו העניק לו את תיק הביטחון גם אחרי בחירות 2015, כשהחלה הקדנציה הרביעית והנוכחית שלו כראש ממשלה.

זה היה נתניהו הישן. הוא חש כנראה בצורך פנימי עמוק לשר בטחון מנוסה לצידו, וגם חשש לשאת לבד באחריות לענייני הביטחון המתעתעים של מדינת ישראל. הרי מי כמוהו יודע עד כמה אירועים ביטחוניים יכולים להסתבך ולהפוך להרסניים עבור קריירה פוליטית. בנוסף, הגישה הזאת הורידה מעליו את עול המתנחלים, משום ששר הביטחון הוא הנושא באחריות על השטחים. לברק כאיש מחנה השמאל לא הייתה בעיה עם זה, אבל יעלון כבר שילם מחיר פוליטי כבד בימין.

נתניהו דאג למנות שרי ביטחון ראויים לתפקיד מבחינה ציבורית ונהנה מההגנה שהם העניקו לו. כשישראל חתרה להפסקת אש מהירה בעזה מול חמאס במבצע "עמוד ענן" [2012], ברק היה בפרונט. כך היה גם במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 – הביקורת הקשה על ניהולו המהוסס נפלה ברובה על יעלון. בפרשת החייל היורה מחברון אלאור אזריה יעלון כבר הושלך ממש מתחת לגלגלי האוטובוס, כשנתניהו נחלץ כך מזעם הימין.

במאי 2016 חרג נתניהו ממנהגו כשהדיח את יעלון ומינה במקומו את אביגדור ליברמן. לראשונה היה לצדו שר ביטחון ללא ניסיון ביטחוני, ששירת בצה"ל כאפסנאי. זה אמנם היה מהלך פוליטי שנתניהו היה זקוק לו כדי לייצב את קואליציית המיעוט, אבל עדיין צעד חריג נוכח פרופיל שרי הביטחון האחרים שכיהנו עד אז לצדו.

כשליברמן התפטר [15 בנובמבר], נתניהו החליט להשאיר את תיק הביטחון לעצמו והיה נכון לקחת את הסיכון הזה. כעת לראשונה הוא מכהן כשר הביטחון של מדינת ישראל והאחריות כולה מוטלת עליו, ממש כמו דוד בן גוריון, לוי אשכול, יצחק רבין ואהוד ברק לפניו שנשאו בשני התפקידים.

מאז שנכנס למשרד הביטחון, נתניהו נראה ממש מאוהב בפוטנציאל התדמיתי והציבורי של התפקיד. הרשתות החברתיות מלאות בתמונות ובסרטונים שלו מביקוריו בבסיסי צה"ל, כשסביבו חיילים וקצינים. צוות הניו מדיה שלו עובד שעות נוספות בהפקת הסרטונים הללו, עם מוזיקה דרמטית מתאימה ורקע המעביר תחושה של עוצמה צבאית.

רק השבוע, בתוך בפחות מ-24 שעות, ביקר נתניהו מתגייסים צעירים בבקו"ם ונפגש עם לוחמי קומנדו. הסרטונים שהופצו מלמדים שהוא נהנה מכל רגע. הוא ישב עם המתגייסים הצעירים שעה ארוכה, סיפר להם על חוויות הגיוס שלו, על שירותו בסיירת מטכ"ל ועל אחיו יוני שנהרג במבצע אנטבה. אחר כך אכל איתם ארוחת צהריים, ובין לבין התקשר בהפתעה לאם של חייל צעיר מהטלפון של בנה. הכל תועד והופץ. בלילה הצטרף לרמטכ"ל לביקור בתרגיל של עוצבת קומנדו. התפאורה הייתה מושלמת: נתניהו מול חיילים וקצינים בעלטה הכבדה, אומר להם: "אנחנו בערב חג חנוכה, רוח המכבים היא פה ואתם המכבים. אנחנו גוברים על האויבים שלנו...עם ישראל מאמין בכם. תשמרו על המדינה, תשמרו על עצמכם..." חדי העין יכלו להבחין כי בסרטון שהעלה נתניהו, איזנקוט לא מופיע. נתניהו אינו נדיב מספיק כדי לחלוק בהילה.

הסרטונים והתמונות האלה שווים המון מבחינה אלקטורלית, ונתניהו שכבר מצוי בעיצומו של קמפיין בחירות משתמש בהם בכל העוצמה.

מאחור כמובן נותרו הבעיות הקואליציוניות, בעיית עזה והחקירות הפליליות, שלפי היועץ המשפטי לממשלה מצויות בישורת האחרונה. לכן, אין כמו ביקורים רשמיים בחו"ל (נתניהו הודיע שייצא בקרוב לצ'אד) וגיחות ליחידות צה"ל כדי לשים מאחור את הצרות ולנהל סדר יום מנותק מהן. בסביבתו של ראש הממשלה אומרים לאל-מוניטור כי זוהי רק ההתחלה, וכי נתניהו ביקש שיתאמו לו עוד ביקורים ביחידות צבאיות. "זה ממש עושה לו טוב", הם מציינים.

אבל לכל "הטוב" הזה מבחינת נתניהו יש גם צד נפיץ. כשנתניהו הוא האדם שנושא בכפל התפקידים, ראש ממשלה ושר ביטחון, אין לו יותר עם מי לחלוק את הצדדים הפחות הזוהרים של התפקיד. ההבנה הזאת, שמנעה ממנו עד עכשיו להתרחק מהתפקיד, אולי התעממה אצלו בימים האחרונים עם סיוריו הפוטוגניים בבסיסי צה"ל, אבל היא עדיין נכונה. יש לא מעט שרי ביטחון ששילמו מחיר פוליטי על כהונתם (למשל עמיר פרץ אחרי מלחמת לבנון השנייה ב-2006)

נתניהו, שמצוי עתה בקמפיין בחירות, עשוי גם הוא להיקלע שלא בטובתו לאירוע ביטחוני מתגלגל שיותיר אותו חשוף בצריח לדעת הקהל האכזרית ויגרום נזקים כבדים להילת "מר ביטחון" שלו. זה יכול לקרות כל יום בעזה, או בחזית הצפונית, כפי שהוא עצמו רמז ביום כניסתו לתפקיד בנאומו במשרד הביטחון כי מתרחשים דברים רגישים ביטחונית ממש עכשיו אך הוא אינו יכול לשתף בהם את הציבור [18 בנובמבר]. זה בוודאי הפחד הגדול שלו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: gadi eizenkot, avichai mandelblit, avigdor liberman, defense ministry, idf, israeli security, israeli politics, benjamin netanyahu

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept