ישראל פולס

הפיגוע בברקן: חשוב ללכוד את המחבל בחיים

p
המחבר
בקצרה
בצה"ל ובשב"כ יודעים שחשוב לעצור את המחבל אשרף נעאלווה בעודו חי. רק אז אפשר יהיה לדעת אם הפיגוע הקשה באזור התעשייה ברקן הוא מאלה הגורמים למפנה אסטרטגי, או תקלה מבצעית לא אופיינית של מערכת הביטחון.

צה"ל והשב"כ עסוקים כבר ארבעה ימים רצופים במצוד ענק אחר המחבל אשרף נעאלווה, תושב שוויקה שליד טול כרם, שביצע ביום ראשון בבוקר [7 באוקטובר] את אחד הפיגועים הקשים שידעה ישראל לאחרונה. צה"ל הטיל למצוד שתי חטיבות חי"ר, נוסף על הכוחות הקיימים בשטח והחטיבה המרחבית, ומערך המודיעין המסועף של הצבא משקיע מאמץ מוגבר, כולל רחפנים, יחידות איסוף, יחידת הכלבנים "עוקץ" ויחידות מיוחדות. שירות הביטחון הכללי, שאמור לדעת על כל אבן שתזוז ממקומה ביהודה ושומרון, מותח את אמצעיו וסוכניו עד למקסימום. במאמץ משתתפים גם מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, ולדברי גורם צבאי ישראלי בכיר בשיחה עם אל-מוניטור, גם לפלסטינים יש אינטרס שהמחבל יילכד בהקדם, עוד בטרם יספיק לבצע פיגוע נוסף.

למרות כל האמור, האיש איננו. אף שאינו שייך לשום ארגון טרור, לא מחובר לשום תשתית צבאית ולא הקים לעצמו מבעוד מועד רשת של סייענים או מקומות מסתור (ואולי דווקא משום כך), מצליח נעאלווה להתל ברודפיו, שמנסים עדיין להבין מדוע הוא ביצע את אחד הפיגועים יוצאי הדופן שאירעו לאחרונה.

הפיגוע מטיל צל כבד על מדיניותה הביטחונית של ישראל ביהודה ושומרון בשנים האחרונות, מדיניות שהוכתבה על ידי הרמטכ"ל גדי איזנקוט, מתאם הפעולות בשטחים הקודם האלוף יואב (פולי) מרדכי ושירות הביטחון הכללי. היא הייתה מבוססת על הנחת עבודה עובדתית אחת בולטת: בשנים האחרונות כמעט שלא בוצע פיגוע על ידי פלסטיני שהיה מצויד באישור עבודה בישראל. זה אפשר למערכת הביטחון לשכנע את הדרג המדיני ובעיקר את הקבינט האולטרה-ימני לתת גיבוי לשמירה על מרקם החיים של הפלסטינים, על חופש הפעולה שלהם ובעיקר על אישורי העבודה לעשרות אלפים מהם היוצאים בכל בוקר לעבודתם בישראל או בהתנחלויות.

הנחת העבודה הזו היא שסייעה לצה"ל לבלום את גל פיגועי היחידים שפרץ באוקטובר 2015, אך לא התפתח לכדי אינתיפאדה עממית של ממש. צה"ל והשב"כ הבחינו בין מחוללי הטרור הבודדים לבין האוכלוסייה הפלסטינית הכללית שאינה מעורבת, ולא אפשרו פגיעה באלה שאינם קשורים ישירות לפיגועים עצמם. כפי שהוערך, המדיניות הזו הרגיעה את השטח ומנעה מהאלימות להתפשט. והנה, ביום ראשון האחרון בשעה 7 וחצי בבוקר, הגיע נעאלווה למפעל "אלון" למִחזור אשפה באזור התעשייה ברקן, הנמצא בשומרון, והתייצב למשמרת במפעל שבו עבד חודשים ארוכים. איש לא חשד בו, איש לא האמין שבתוך תיק הגב הגדול שנשא עמו מוסתר תת-מקלע מאולתר מסוג "קרל גוסטב".

נעאלווה התחיל את יום העבודה כרגיל, ביקש זוג אזיקונים מהאפסנאי (רכיב הנדרש לו לעתים קרובות לאור עיסוקו כחשמלאי), ואז עלה לקומת ההנהלה, שלף את נשקו, איים על אחד מעמיתיו הפלסטינים והכריח אותו לאזוק את קים לבנגרונד-יחזקאל, בת 28, שעבדה במקום. נעאלווה רצח את הצעירה, אם לפעוט בן שנה ושלושה חודשים, וגם את זיו חג'בי, בן 35, שהיה במקום, פצע אישה נוספת ונמלט. הוא לא זעק "אללה הוא אכבר", הוא לא השאיר אחריו טקסט התאבדות בפייסבוק. מעקב אחר הרשת החברתית לא מזהה אותו כפעיל אסלאמי קיצוני או כמי שנשבע לנקום משהו. התעלומה סביב מעשיו אינה נפתרת בשלב זה ועוד גרוע מכך, הוא עצמו איננו.

המכה שהנחית הפיגוע הזה על הישראלים מכוונת למרכז הבטן הרכה: מפעל "אלון" הוא סמל ומופת לדו-קיום ישראלי-פלסטיני. עובדים בו מאות פלסטינים ומאות ישראלים, כתף אל כתף, בהרמוניה ושיתוף פעולה מלאים. מעולם לא הייתה שם אלימות כלשהי. העובדה שאחד העובדים הוא שהתהפך על חבריו ויצא למסע הרג בתוך המפעל מזעזעת רבים, ובעיקר את תומכי המאמצים לדו-קיום מהסוג הזה, בשני הצדדים.

גם ברמה האסטרטגית-מבצעית מכניס האירוע את ישראל לדילמה: בשלב זה, ממשיכים הרמטכ"ל איזנקוט וראש השב"כ נדב ארגמן לתמוך בעוצמה בהמשך המדיניות הקיימת. פיגוע בודד לא אמור להביא לקריסת מערכות או לשינוי מדיניות דרמטי. אולם אם יקומו לנעאלווה חקיינים, כפי שקורה מדי פעם במרחב החיכוך הישראלי-פלסטיני, לא מן הנמנע שהקבינט הישראלי "יישבר" ויורה לצה"ל לחזור למדיניות הישנה שהופעלה באינתיפאדות השונות: שלילת אישורי עבודה, הטלת סגר, כתר ומצור על כפרים בעייתיים, ענישה סביבתית, הגדלה דרמטית של מספר המחסומים וצמצום ניכר של חופש התנועה היחסי שממנו נהנים היום הפלסטינים ביהודה ושומרון. אנחנו עוד לא שם, אבל לא מן הנמנע שבקצב הזה בקרוב נמצא את עצמנו בדרך לשם.

כדי להחליט איך להגיב, נדרשת ישראל לאתר ולעצור את המחבל. בציבור, ובעיקר בימין, קוראים לצה"ל לא ללכוד אותו בחיים. "מגיע לו למות", אומרים בני משפחות הנרצחים, ומייצגים את דעתם של רבים מהישראלים. ביקורת ציבורית רבה נמתחת לאחרונה על תנאי החיים המשופרים של האסירים הפלסטינים בבתי הכלא הישראליים, על "קייטנת בתי הסוהר" ועל העובדה שבסופו של דבר חלק מהם תמיד ישוחררו בטרם עת, במסגרת עסקת חילופי אסירים זו או אחרת עם חמאס.

בצה"ל ובשב"כ יודעים שחשוב לעצור את נעאלווה בחיים, כדי לנסות להבין ולפענח מה גרם לפיגוע, איך התכונן לקראתו ואיך קיבל את ההחלטה. מידע מהסוג הזה הוא רב ערך בעידן שבו המערכת לא מתמודדת עם ארגוני טרור מאורגנים והיררכיה מסודרת, אלא עם פרצי זעם של יחידים שאינם תלויים או מחוברים זה לזה. העובדה הזו גם מסייעת לנעאלווה להיעלם. דווקא זה שהוא לא קשור למנגנון כלשהו, הופך את העליונות המודיעינית הישראלית האבסולוטית ללא רלוונטית. זאב בודד מסוגו של נעאלווה יכול פשוט להיכנס לאחת המערות בסביבה, להוריד ראש ולהיעלם, תוך שהוא מסתייע במקומיים לצורכי קיום. במקרה הזה, צפוי לנו מצוד ארוך ומייגע.

הסטטיסטיקה מוכיחה שישראל תמיד לוכדת בסופו של דבר את המפגעים. כך יקרה גם במקרה הזה. רק אז, אפשר יהיה לדעת אם הפיגוע הקשה באזור התעשייה ברקן הוא מאלה הגורמים למפנה אסטרטגי, או תקלה מבצעית לא אופיינית של מערכת הביטחון. בטרם הפיגוע נדלקו לא מעט נורות אזהרה, אך המערכת לא הגיבה: המחבל נעדר מעבודתו במשך שבועיים, השאיר מכתב התאבדות אצל חבר (שלא פורסם ברשת) והצליח להבריח תתש מקלע אל תוך המפעל. מאות פיגועים מהסוג הזה מסוכלים מדי שנה על ידי צה"ל והשב"כ. אלה שלא, הופכים לבעיה שיכולה להפוך את הקערה על פיה.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: intifada, shin bet, idf, palestinian-israeli conflict, west bank, industrial zone, terror attacks

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept