לאחר תקופה ארוכה שבה נדמה היה שכל חלומותיו של בנימין נתניהו מתגשמים אחד לאחד, בשבועות האחרונים משתנה כיוון הרוח. מגע הקסם של נתניהו נשחק ועננים מתחילים להקדיר את האופק של ראש הממשלה כמעט בכל החזיתות: היחסים עם פוטין, חופש הפעולה בחזית הסורית, המשבר החריף עם ירדן, פרשת חשוקג'י. לכל אלה מצטרפים קולות צרימה ראשונים על ציר וושינגטון-ירושלים והתחממות נוספת בחזית הדרומית, המעוררת על נתניהו ביקורת קשה באלקטורט הבסיסי שלו בימין.
מאז כניסתו של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן [ינואר 2017], היו חייו של נתניהו משולים לנשף הוללות מתמשך. כמעט כל מה שחלם עליו בלילה, התגשם למחרת בבוקר. למרות הדיבורים על תוכנית שלום, הכניס טראמפ את הפלסטינים למקפיא, הכיר בירושלים כבירת ישראל וגרם לאבו מאזן לטרוק את הדלת על אצבעותיהם של ג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט. בחזית הצפונית טייל חיל האוויר הישראלי בשמי סוריה בחופשיות מוחלטת וביצע יותר מ-200 תקיפות נגד אתרי התעצמות והתבססות איראנית. המוסד העביר את ארכיון הגרעין האיראני לתל אביב, טראמפ יצא מהסכם הגרעין, היחסים עם מצרים הודקו והפופולריות של נתניהו בסקרים הרקיעה שחקים.