ישראל פולס

האם ניתן לכפות על הבדואים להנהיג שחייה מעורבת?

p
המחבר
בקצרה
סכנת סגירה מאיימת על בריכת השחייה הראשונה והיחידה בעיר רהט בעקבות הנהגתן של שעות שחייה נפרדות לגברים ולנשים. איסמאן, פעילה קהילתית בעיר, אומרת לאל-מוניטור: אין לכפות על הבדואים כללים שפוגעים בציבור הנשים.

הדמוקרטיות המערביות הליברליות מתקשות להתמודד עם כללים ומנהגים של קהילות שמרניות. כך למשל בצרפת בסוגיית הרעלה והבורקיני, בארה"ב בעניין ההפלות ואף בישראל שבה כמה קהילות דתיות-חרדיות. הפער בין שמרנים לליברלים מתבטא בישראל גם במגזר הערבי, שהוא בעל מאפיינים שמרניים.

לפני כחודש וחצי [אוגוסט 2018] נחנכה בעיר הבדואית רהט בריכת שחייה ראשונה במגזר הבדואי ושלישית במגזר הערבי-ישראלי כולו. רהט היא העיר הגדולה ביותר של הקהילה הבדואית בישראל ובה כ-65 אלף תושבים (נכון ל-2016) ועוד עשרות אלפים ביישובים בדואים בסביבה. הבדואים הם מוסלמים, אך חיים לרוב בנפרד מערבים אחרים בישראל. הקהילה שמרנית מאוד בכל הקשור לזכויות נשים, כאשר הפוליגמיה נחשבת בה תופעה נפוצה אף שהדבר נוגד את החוק הישראלי.

הבריכה ברהט הוקמה בין השאר לאחר שבבריכות ביישובים יהודיים קיימו שעות רחצה נפרדות ליהודים ולבדואים, או שלא אפשרו כלל את כניסת הבדואים. במקרה אחר נשמעו טענות על התנהגותם הבוטה של צעירים בדואים כלפי נשים וילדות בעת בילוי בבריכה ביישוב יהודי.

פארס אל הוזייל, תושב רהט, מצדיק את ההפרדה בשעות רחצה בין יהודים לבדואים. "בבריכות ביישובים יהודים יש נשים בלבוש מינימלי", הוא אמר לאל-מוניטור. "זה לא לפי המסורת שלנו, זה לא לפי הדת שלנו".

המסורת היא שהביאה את פרנסי העיר רהט להנהיג שעות רחצה נפרדות לנשים ולגברים בבריכה הראשונה בעיר: בימי ראשון, שלישי ושישי שחיית נשים, ובשאר הימים שחיית גברים. מרים אל-קארינאווי, תושבת רהט, אומרת לאל-מוניטור כי מדיניות ההפרדה נכונה לחברה הבדואית ואף מגנה על הנשים. לדבריה, אין לה בעיה לשהות בבריכה מול עיניו של בעלה, אבל מפריע לה שגבר אחר יסתכל עליה. "ללבוש קצר זה לא מקובל (אצלנו). בשבילי, ככה זה (רחצה בנפרד) צריך להיות".

כמה חודשים קודם לכן [פברואר 2018], כאשר המועצה המקומית בקריית ארבע (התנחלות יהודית סמוכה לחברון) החליטה כי שעות פתיחת בריכת השחייה ביישוב יפרידו בין גברים לנשים, תושבים חילונים שהתנגדו למהלך עתרו לבג"ץ כדי לאפשר שחייה מעורבת. התוצאה הייתה סגירתה המוחלטת של הבריכה, שכן עמדת המדינה המוצהרת ופסיקות קודמות של בג"ץ דחו הפרדה מסיבות דתיות במקומות ציבוריים, למעט בתי כנסת.

בעקבות פתיחת הבריכה ברהט, פנה פעיל הימין הקיצוני עוה"ד איתמר בן גביר אל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר, וטען כי כפי שהמדינה מתנגדת להפרדה בבריכת השחייה בקריית ארבע כך עליה לפעול במקרה של הבריכה ברהט. זילבר קיבלה את הטענה ופנתה במכתב אל היועץ המשפטי של עיריית רהט בו הבהירה: "ככלל הפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי הינה פרקטיקה בעייתית הפוגעת בשוויון. הדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב לכך שמדובר בבריכה ציבורית ראשונה ובהתאם לכך גם היחידה ברהט". זילבר הודיעה במכתבה כי אם לא יונהגו בבריכה ברהט שעות שחייה מעורבות, אזי מדובר במדיניות הנוגדת את החוק שלא תעמוד במבחן בית המשפט העליון.

בדיקת אל-מוניטור העלתה כי בינתיים הבריכה ברהט ממשיכה לפעול תוך הפרדה בין גברים לנשים. זאת על בסיס חוות דעת של היועץ המשפטי של העירייה, לפיה מדיניות ההפרדה נובעת מערכי החברה הבדואית השומרת על כבודה של האישה.

איסמאן אבו שאוויש, פעילה קהילתית ברהט, מסכימה לחלוטין עם עמדת היועץ המשפטי של עיריית רהט ואומרת לאל-מוניטור כי אין לכפות על הבדואים כללים של חברה אחרת, בעיקר כאשר אלה פוגעים בציבור הנשים. "שעות שחייה מעורבות פוגעות בכללי הצניעות של נשים וגם בחירותן האישית, כי הן יעדיפו שלא לבוא כלל לבריכה בשעות מעורבות", היא אומרת, "אז על מי מגנים פה?"

לדבריה, ההפרדה דווקא תורמת לנשים הבדואיות ומביאה לגיבוש קהילתי ולהעצמה של הנשים הבדואיות הזקוקות למרחב חופשי ובטוח. ח', תושבת אחד היישובים הסמוכים לרהט, מחזקת בשיחה עם אל-מוניטור את אבו שאוויש: "זו חוצפה שלא שואלים אותנו הנשים הבדואיות על העניין. פקידים בכירים בממשלה שלא מבינים את החברה הבדואית פוגעים בנו".

לדבריה, כללי ההפרדה והצניעות בחברה הבדואית מגנים על נשים. "נכון שהם עשויים להגביל תנועה ויציאה לעבודה או לימודים (של נשים), אבל בעניין הבריכה זה באופן מוחלט הגנה לנשים".

הפתרון במקרה הזה יהיה כנראה לא פורמלי. גורם בעיריית רהט מסר לאל-מוניטור כי אם זילבר תתעקש, תודיע העירייה כי יום אחד בשבוע הבריכה תיפתח לשחייה מעורבת, שום אישה לא תגיע לבריכה ביום הזה ואם בטעות תגיע, יבהירו לה שלא תוכל להיכנס.

לקונפליקט הליברלי-שמרני הזה זווית נוספת. באום אל פאחם, עיר ערבית מהגדולות בישראל, דורשים מנהיגי הדת המוסלמים למנוע את קיומם של אירועים מעורבים לנשים וגברים. בעקבות קמפיין נגד אירוע תרבות מעורב אף הושלכו בקבוקי תבערה אל המרכז הקהילתי שבו הוא התקיים [15 בספטמבר].

במקרה הזה נשמעו קולות רבים נגד הגישה המוסלמית השמרנית. ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת), שנכח באירוע, אמר: "ההשתתפות המרשימה של התושבים באירוע הייתה התשובה לניסיון של גורמים בעיר לבטל אותו. אין ספק שהשלכת בקבוקי התבערה חמורה מאוד ויש למצות את הדין עם העבריינים. החברה הערבית היא חברה מגוונת ואין מקום להכתבת דעות ומחשבות".

הסוגיה, כפי שמעידים האירועים הללו, היא מורכבת. הקונפליקט בין החוק המבוסס על ערכי שוויון ליברלים לבין השמרנות הדתית-קהילתית מחייבים חשיבה יצירתית ופחות מונוליטית של מערכות המשפט.

נמצא ב: women in society, women's rights, gender segregation, israeli arabs, bedouin society, bedouin

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept