ישראל פולס

רבניות אורתודוקסיות עונות לשאלות בענייני הלכה

p
המחבר
בקצרה
מיזם חדש מטעם בית הלל – הסמן הליברלי של היהדות הדתית הציונית, מציע נשים רבניות שעונות לשאלות בענייני הלכה (שו"ת). הרבנית יעל שמעוני שעומדת בראש המיזם: "למה לא להשמיע גם את הקול ההלכתי הנשי?"

ארגון "בית הלל" נחשב הסמן הליברלי של היהדות הדתית הציונית. הרבנים העומדים בראשו פסקו פסיקות הלכה פורצות דרך בנושאים רבים ובהם בעניין מעמדן של נשים רבניות הבקיאות בהלכה, כמורות דרך לקהל היהודי. לכן אך טבעי היה כי בית הלל משמש בית ליוזמה להקמת אתר שו"ת (שאלות ותשובות בענייני הלכה ומוסר ביהדות), שהמשיבות בו הן רבניות. המהלך מקבל תמיכה מסויגת מרבנים בזרם המרכזי, אבל התנגדות מהזרם החרד"לי (חרדים לאומיים - הציונות הדתית השמרנית) מהרבנות הראשית ומהחרדים.

שו"ת הוא מונח מוכר ביהדות הדתית, שהתפתח מאוד בעידן האינטרנט, ומאפשר הפניית שאלות לרבנים ופוסקי הלכה בענייני דת, הלכה, מוסר וחיי היום יום. מדור פופולרי מאוד שכזה הוא "שאל את הרב" באתר "כיפה", ואחריו באו נוספים. אולם לאורך השנים, מכל האתרים הללו נפקד מקומן של הרבניות.

לימוד התורה בקרב נשים הפך בעשורים האחרונים מקובל יותר ויותר, והוא כולל הענקת התואר "רבנית" לעשרות רבות של נשים המשמשות מורות, מנהיגות קהילות ומדריכות רוחניות. אולם הרבנות הראשית לא מכירה בהן, ומסרבת בעקביות לאפשר לנשים לגשת לבחינות ההסמכה לרבנות מטעמה.

בהיעדר הסכמה של הרבנות, מכוני לימוד ורבנים אורתודוקסים מתקדמים החלו בשנים האחרונות להעניק את התואר "רבנית" לנשים לאחר לימודי הסמכה ובחינות.

"בית הלל" פרץ את הדרך להשתתפות רבניות במתן פסקי הלכה ותשובות בענייני הלכה לשואלים, ובין היתר הסתמך על קביעות של רבנים ראשיים מתונים מהעבר, הרב אליהו בקשי דורון והרב יצחק הלוי הרצוג.

כעת, לאחר פיילוט בן שמונה חודשים, החליטו רבניות "בית הלל" על מיזם אינטרנטי שבו כל העונות לשאלות בענייני הלכה יהיו רבניות. במיזם, ששמו "משיבת נפש – נשות תורה עונות כהלכה", משתתפות יותר מ-25 רבניות שמתמחות בנושאים שונים בהלכה היהודית. הרבנית ד"ר תמר מאיר היא שהגתה את הרעיון לפני כשלוש שנים [2015], ולאחר הריון ארוך שכלל סקרים, הכשרה לרבניות המשיבות והקמת הפלטפורמה האינטרנטית, התהליך הושלם.

התופעה העיקרית שבלטה בפיילוט למיזם הייתה שרוב הפונים היו בעצם פונות, 95% נשים ונערות שביקשו לשאול שאלות. הנתון הזה ממחיש את הצורך במיזם עבור נשים הנזקקות לתשובות בענייני הלכה. "לרוב רובן של הנשים הדתיות והמסורתיות אין נגישות לתשובות בנושאי הלכה", מסבירה ד"ר מאיר בשיחה עם אל-מוניטור, "ואם יש נגישות, שאלה לרב גבר ושיח איתו הם בעייתיים לרבות מהנשים החוששות להיפתח, לדבר על עניינים אינטימיים או לחשוף את בורותן. בחנו גם את תשובות הרבנים לנשים וחסרה שם האמפתיה, ההבנה הנשית, היכולת להשתתף ולהכיל את המצוקה או את ההתלבטות של האישה השואלת".

לדבריה, גם אופי השאלות של הנשים שונה למדי. "מלבד שאלות בענייני כשרות וזוגיות, חלק גדול מהשאלות עוסק בעניינים רוחניים כמו פתרון חלומות", היא אומרת.

בראש המיזם עומדת הרבנית יעל שמעוני, שמסבירה בשיחה עם אל-מוניטור כי כיום כשמחפשים תשובה הלכתית פונים בעיקר אל "הרב גוגל", ומגיעים אל תשובות מרבנים שונים. "מדוע אם כך שרבניות שלמדו תורה והן בקיאות בהלכה לא פחות, ומלמדות ומנחות קהלים ותלמידים, לא יהיו שם גם כן?", היא אומרת, "למה לא להשמיע גם את הקול ההלכתי הנשי?".

לדבריה, השאלות והתשובות של הרבניות עוסקות בתחומים שאינם בהכרח "נשיים". הרבנית שמעוני: "כבר בפיילוט הופנו אלינו שאלות בעניינים כלליים כמו לכל הרבנים הגברים. השוני הוא בזהות הפונים. הרוב המכריע הן נשים ונערות החשות שבשיחה עם אישה רבנית יוכלו לקבל הבנה טובה יותר למצוקותיהן".

שאלות רבות עוסקות בעניינים שבמחלוקת בציבור הדתי, למשל השירות הצבאי לנשים דתיות. התשובה כאן היא חד משמעית, אומרת הרבנית שמעוני: "בגיוס לצה"ל או לשירות הלאומי יש חשיבות ערכית דתית ולאומית", בין השאר בגלל ההכרה שכיום צה"ל הוא מקום בטוח יותר עבור נשים מבעבר ומכיל את הצרכים של נשים דתיות. בענייני זהות מינית, התשובה ברורה פחות. מחד גיסא, האיסור ההלכתי על הומוסקסואלית בעינו עומד, אבל הרבניות מדגישות את הצורך בהבנה, קבלה ומתן זכויות שוות להומוסקסואלים ולסביות.

הרבנות הראשית, השוללת כאמור את עצם המושג רבניות, מתנגדת למיזם, אבל ד"ר מאיר אינה מתרגשת: "הרבנות היא קליקה סגורה ושמרנית מאוד, היא לא מאפשרת שום שינוי ואין לנו ממנה ציפיות. הם רק צריכים לזכור שכבר בימי התנ"ך, דבורה הנביאה שפטה את עם ישראל".

עוד מתנגדים למיזם הם רבנים מארגון "חותם" השמרני המתנגד לכל מעורבות נשית בענייני הלכה. "חותם" מנהל מאבק עיקש נגד התגייסות בנות דתיות לצה"ל, ורבניו מטיפים נגד ה"פמיניסטיות הדתיות" ובעד היותה של האישה האחראית על הקדושה שבבית בלבד.

הרבנית שמעוני אומרת שהפמיניזם הדתי אכן מעורר התנגדות רבה, ולכן צריך להתקדם בזהירות ותוך הוכחת היכולת של הנשים הרבניות. "אסור לנו לטעות", היא אומרת. וכך רבניות בית הלל נפגשו עם רבנים מובילים מהציונות הדתית, בהם הרב זלמן מלמד מבית אל, כדי לרכך התנגדויות. הרבניות זכו לסיוע מכיוון לא צפוי כאשר הרב יעקב מידן, מראשי רבני הציונות הדתית, פרסם לאחרונה [30 באוגוסט] סרטון תמיכה מפתיע.

מיזם השאלות והתשובות הוא חלק משינוי של ממש העובר על החברה היהודית הדתית בישראל ובעולם. שותפות נשית בטקסים דתיים כקריאה בתורה, הוראת הלכה ואפילו חיתון הפכה מקובלת יותר, אם כי עדיין מעוררת התנגדות של הזרמים השמרניים.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: זכויות נשים

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept