ישראל פולס

פינוי חאן אל-אחמר הוא נשק שמעניקה ישראל לתומכי ה-BDS

p
המחבר
בקצרה
ההתעניינות הבינלאומית בתושבי חאן אל-אחמר תהפוך ודאי את פינוים בכוח לאירוע תקשורתי שנזקו יהיה רב לישראל. אחרי קיץ רווי ביטולי הופעות מוזיקאים בארץ וכשבאופק האירוויזיון בתל אביב, פשרה שתמנע את הריסת הכפר עדיפה לישראל.

"הריסת הכפר חאן אל-אחמר וטרנספר בכפייה של תושביו יהוו הפרה חמורה של החוק ההומניטרי הבינלאומי". כך, במילים ברורות אלה הזהיר השבוע הפרלמנט האירופי את ישראל [12 בספטמבר]. הפרלמנט ציין כי פינוי הכפר ייחשב פשע מלחמה על פי אמנת ז׳נבה, והוסיף כי אם מבניו ייהרסו, מנהיגי האיחוד ידרשו מישראל לשלם פיצויים על כך משום שחלק מהמבנים הוקמו באמצעות תרומות ממדינות האיחוד.

מוקדם יותר ביום שלישי השבוע [11 בספטמבר] פרסמה שרת החוץ של האיחוד פדריקה מוגריני הצהרה משותפת מטעמן של מדינות האיחוד הגדולות – בריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה וספרד, שקראה לישראל לחזור בה מההחלטה להריסת הכפר.

נציגי האיחוד האירופי עוקבים במשך שנים אחר מאבקם המשפטי של תושבי חאן אל-אחמר. מצד אחד הוגשו לבג''ץ עתירות על ידי התנחלויות סמוכות ועל ידי תנועת "רגבים" בדרישה לממש צווי הריסה שהוצאו על ידי המנהל האזרחי נגד מבנים שהוקמו בכפר. מצד שני הוגשו עתירות על ידי תושבי הכפר נגד פינוים והריסת חאן אל-אחמר.

תנועת רגבים מגדירה את עצמה "תנועה ציבורית שמטרתה להשפיע על כלל מערכות השלטון במדינה... לשמור על אדמות העם היהודי... ולמנוע השתלטותם של גורמים זרים על משאבים אלו". אכן, לאחר מאבק משפטי שהחל לפני כעשור [2009] הצליחה התנועה "להשפיע על מערכות השלטון" ו"לשחרר אדמות" שהשתלטו עליהם כביכול "גורמים זרים". ביום רביעי שעבר [5 בספטמבר] דחה בג"ץ את עתירות התושבים, והתיר למעשה למדינה לממש את צווי ההריסה שהוצאו למבני הכפר.

לאחר פרסום פסיקת בג"ץ צייץ שר הביטחון אביגדור ליברמן בטוויטר: "אני מברך את שופטי בג"ץ על החלטה אמיצה ומתבקשת אל מול מתקפת צביעות מתוזמרת של אבו מאזן, השמאל ומדינות אירופה. איש אינו מעל לחוק. אף אחד לא ימנע מאיתנו לממש את ריבונותנו ואחריותנו כמדינה".

מדבריו של ליברמן עוד אפשר לחשוב כי יו"ר הרשות הפלסטינית, השמאל בישראל ומדינות האיחוד האירופי רקמו מזימה משותפת להשתלט על אדמות מדינה. ליברמן התעלם מהאפשרות שפינוי הכפר בכוח יסב למדינת ישראל נזק נוסף, אחרי אירועי עזה באביב האחרון ("אירועי השיבה").

ההתעניינות הבינלאומית בתושבי חאן אל-אחמר תהפוך ודאי את פינוי הכפר בכוח והריסתו לאירוע תקשורתי שיסוקר בהרחבה רבה באירופה. תושבי הכפר ופעילי זכויות אדם מרחבי העולם אינם מסתירים את כוונתם להתנגד בכוח לפינוי ולהציג את ישראל כמי שמפירה את זכויותיהם של בני מיעוטים בשטחה. כוונתם לא נעלמה גם מבית המשפט העליון, וכך כתב השופט יצחק עמית בשולי פסק הדין: "קיים חשש של ממש להפרות סדר המוניות ואלימות בעת ביצוע צווי ההריסה... אין לנו אלא להביע תקווה כי הצווים יבוצעו בדרכי שלום, ללא התנגדות פיזית, כך שיתאפשר גם פינוי מסודר של התכולה בכל מבנה".

לא ידוע עדיין מתי יתרחש מבצע הפינוי, אבל ברור שתמונות שוטרי מג"ב מפנים בכוח נשים, ילדים וגברים מיישובם יהוו תחמושת יעילה עבור פעילי BDS ויעניקו משנה תוקף לטיעוניהם.

ישראל ניצבת כעת בפני מערכה לא פשוטה בניסיון לעצור סחף מדאיג שמתבטא בהתגייסותם של אמנים, אנשי רוח ואקדמאים בכירים לטובת חרם נגדה. בקיץ האחרון, בעקבות לחץ מסיבי שהופעל עליהם, ביטלו אמנים ידועים מרחבי העולם הופעות שתוכננו להתקיים בישראל. הזמרת האמריקאית לנה דל ריי, הלהקה הקנדית אוף מונטריאול ומוזיקאים רבים נוספים, שביטלו ברגע האחרון את הופעותיהם המתוכננות בישראל, הסבירו, כמעט באותן מילים, כאילו הקריאו אותן מתוך דף מסרים, כי אינם יכולים להופיע במדינה שבה מפירים זכויות אדם. חברי אוף מונטריאול, למשל, כתבו בפוסט בפייסבוק כי החליטו לבטל את הופעתם בפסטיבל מטאור לנוכח "המדיניות הרצחנית" של המנהיגות הישראלית כלפי הפלסטינים.

נדמה כי ישראל עוד לא התאוששה מהפגיעה הקשה בתדמיתה עקב הפגנות השיבה, כשברקע החשש מסבב דמים נוסף שמתכנן חמאס. על אירועי הגדר אפשר אולי לטעון כי ישראל פעלה ופועלת ממניעים ביטחוניים ובאין ברירה כדי לעצור אלפי מפגינים פלסטינים הנשלחים בעידוד חמאס לפרוץ את גדר הגבול ולחדור לשטחה. אבל בעניין חאן אל-אחמר, ישראל נכנסת למהמורה מיותרת בעיניים פקוחות ולא חכמות. מדובר ביישוב קטן שמספר תושביו פחות מ-200 בני אדם. רוב מדינות אירופה עומדות מאחוריו, עד כדי סכנה ליצירת משבר דיפלומטי רחב בין אירופה לבין מדינת ישראל. מציאת פשרה עדיפה בבירור במקרה הזה, כי הנזק הבינלאומי עלול להיות גדול הרבה יותר מהגישה העקשנית העיוורת שמובילה תנועת רגבים.

השבוע [13 בספטמבר], על אף ניסיונות תנועת החרם למנוע את קיום האירוויזיון בישראל, הודיע איגוד השידור האירופי סופית כי התחרות תתקיים בתל אביב, לא לפני שדרש שלא תהיה התערבות פוליטית באופי האירוויזיון. דרישה זו פורסמה במקביל לקריאת האיחוד האירופי לישראל לחזור בה מהריסת חאן אל-אחמר.

על כן, אל יתפלאו ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון ליברמן ושרי הממשלה האחרים אם בעקבות שידור תמונות קשות מפינוי חאן אל-אחמר יגברו הקולות לבטל את קיום האירוויזיון בישראל, שבו אמורים לצפות כמיליארד בני אדם בנופי ישראל, מורשתה ותרבותה.

 

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept