ישראל פולס

ישראל מחפשת תרומות להציל את עזה

p
המחבר
בקצרה
כשברקע קיצוץ הסיוע האמריקאי לאונר"א, תציג ישראל במפגש הקרוב בניו יורק של "המדינות התורמות" כמה פרויקטים שעשויים לשפר את המצב ההומניטרי ברצועה. ניסיון העבר מלמד שהמדינות המכונות "תורמות" אינן ממהרות לתרום.

בסוף החודש [ספטמבר 2018] יתקיים בניו יורק מפגש המדינות התורמות לשיקום רצועת עזה ובו ישתתף לראשונה מתאם פעולות הממשלה בשטחים החדש האלוף כמיל אבו רוקון עם השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי. המפגש תוכנן כבר לפני כמה חודשים, אך בעקבות קיצוץ הסיוע האמריקאי לאונר"א הוא הפך למעין "מפגש חירום" למציאת חלופות כספיות. לדעת בכירים במנהל האזרחי, סוכנות האו''ם עתידה לקרוס בשנה הקרובה. אחד מהם אמר לאל-מוניטור כי הצלחת המפגש עשויה למנוע מלחמה נוספת בין ישראל לחמאס.

המפגש המתוכנן בניו יורק מבליט את הפרדוקס המלווה את יחסי ישראל, חמאס בעזה וממשל טראמפ. ישראל הטילה סגר על עזה לפני יותר מ-11 שנים. שרים בממשלתה בירכו לאחרונה על החלטת וושינגטון לפגוע באונר"א. כעת מבקשת מדינת ישראל מהעולם לגייס כספים כדי להציל את הרצועה מקריסה. 

ראשי מערכת הביטחון, כולל הרמטכ"ל גדי איזנקוט, שהציג בעבר בישיבת ממשלה תחזית קודרת למצב ההומניטרי ברצועה וננזף, ממעטים לדבר על כך באופן פומבי. על עמדתם אפשר בכל זאת ללמוד מדברים שאמר לאחרונה בראיון רדיו [28 באוגוסט] האלוף במיל' עמוס גלעד, לשעבר מתאם הפעולות בשטחים, ראש חטיבת אמ"ן מחקר וראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון. "קיצוץ חד בתקציבו של אונר"א יוביל לפיטורי מורים, סגירת מרפאות ובתי ספר וכתוצאה מכך יותר אנשים יסתובבו ברחובות", טען גלעד, "המשמעות תהיה פגיעה בביטחון. אם רוצים לפרק משהו, צריך ליצור חלופה. לכן יש להקים ארגון מתחרה שיירש את אונר"א במקום לזרוק אלפי אנשים לרחובות".

הסתירה לכאורה בין הדרג המדיני הצוהל, לפחות פומבית, לנוכח המכות שהנחית ממשל טראמפ על הפלסטינים ועל רצועת עזה, לבין הדרג הצבאי החרד מההשלכות, קוראת לבחינה נוספת של שיקולי הצדדים. הדרג הצבאי הרואה את הנולד מבקש להימנע מעימות מזוין חסר תכלית עם חמאס, בעוד הדרג המדיני פוליטי קורץ למצביעיו כדי לחזק את בסיס תומכיו. והרי מה יותר קל מלהפריח ססמאות על פתרונות קסם לפתרון משבר עזה? 

 שר החינוך נפתלי בנט למשל כינה את אונר"א "ארגון תומך טרור שמעסיק מחבלי חמאס ושבבתי הספר שלו מסתירים רקטות". שר הביטחון אביגדור ליברמן הטיל ספק בקשר שבין מצב כלכלתה של עזה להשגת שקט ביטחוני, וקבע כי כל סיוע הומניטרי לרצועה הוא "הזיה".

ליברמן אמנם אישר את יציאתו של מתאם הפעולות בשטחים אבו רוקון לשיחות בניו יורק, אבל הוא אינו מאמין שגיוס תרומות צריך להיות תפקידה של ישראל. בחודש פברואר השנה אמר שר הביטחון: "זה הבל הבלים שאנחנו מגייסים כסף לחמאס. יש סיכום מהעבר שאנחנו נשתתף בוועידת המדינות התורמות. אנחנו לא רוצים לפגוע באוכלוסייה שלא משתתפת בטרור, אבל לא נשלם מסים. חמאס הוציא 260 מיליון דולר על התעצמות וייצור טילים ולא מוכן להסב שקל אחד מתוכנית ההתעצמות שלו לטובת מערכת הבריאות או החינוך, או שיפור תשתיות המים והחשמל. אז אנחנו נממן? אין סיכוי".

כך, מה שנותר לצוות הישראלי לעשות, הוא לתת עצות ולהכין תוכניות לפרויקטים שונים. בתחילת חודש ספטמבר התקיים בבריסל מפגש הכנה לקראת הפסגה בניו יורק, שבו השתתפו נציגים מיחידת מתאם הפעולות בשטחים ומשרד החוץ. הם הציגו, ולא בפעם הראשונה, פרויקטים שעשויים לשפר את המצב ההומניטרי ברצועה. חלק מהפרויקטים האלה הם יוזמות מוגבלות (מבחינת היקפן), בבחינת עזרה ראשונה, כלומר עד שיסוכם, אם יסוכם, הסכם הסדרה ארוך טווח בין ישראל לחמאס. בין המיזמים שנציגי המנהל הציגו בבריסל: הקמת מחלקה אונקולוגית לילדים בעזה, הקמת אזור תעשייה קרני שבו יעבדו אלפי פלסטינים, התקנת לוחות סולאריים על גגות בתי התושבים ברצועה לשיפור אספקת החשמל, הקמת קו חשמל מישראל שיכפיל את האספקה לרצועה, תשתית לאספקת גז טבעי והקלות להוצאת תוצרת חקלאית מעזה לגדה.

מדובר ברעיונות מקוריים, אשר בהחלט עשויים לספק אלפי מקומות עבודה ולשפר את תשתיות ברצועה, אך מתברר כי רוב ההצעות נשארות "על הנייר".

מקור במינהל האזרחי מאשר בשיחה עם אל-מוניטור כי הפרויקטים שהוצגו בבריסל ושעתידים להיות מוצגים בניו יורק, כבר הוצגו בהרחבה בעבר למדינות התורמות על ידי מי שהיה מתאם פעולות הממשלה, האלוף במיל' יואב מרדכי, ועל ידי השר צחי הנגבי, אך שום דבר לא זז מאז. כעת יוצגו שוב אותם פרויקטים בתוספת תיקונים ושיפורים, פרי עבודת מטה מואצת שהתקיימה בשבועות האחרונים בעקבות המכות הכלכליות שמנחית טראמפ על הפלסטינים.

ההערכה בישראל היא שגם הפעם הסיכוי שהפרויקטים הללו יתממשו קלוש. המפגש בניו יורק עתיד לכלול נציגים מארה"ב, האיחוד האירופי, נורבגיה, הולנד, בריטניה, יפן, האו"ם, הבנק העולמי, הקוורטט וישראל. לעתים במפגשים מעין אלה מצטרפים נציגי מדינות ערביות כמו מצרים וסעודיה. המדינות הללו מתהדרות בתואר "המדינות התורמות" אך אינן בהכרח ממהרות לתרום כספים.

מנגד, קטאר היא מדינה תורמת הלכה למעשה, אבל נציגה מוחמד אל עמאדי פועל באופן עצמאי תוך שיתוף פעולה הדוק עם שליח האו"ם למזרח התיכון ניקולאי מלדאנוב.

השאיפה הישראלית היא למצוא חלופות ארגוניות לאונר"א לטיפול בנזקקי עזה, אבל האמנם ניתן להקים ארגונים כאלה במהירות? ומי יעמוד בראשם, כשחמאס שולט ברצועה וכל אבן שזזה בה מצריכה את אישורו?

בישראל מעריכים שבמצב החדש - עם תקציבים מדולדלים - תתרכז סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם באספקת מזון בסיסי לתושבי מחנות הפליטים. במקביל, תאלץ הסוכנות להיפטר מאחזקת בתי ספר, מועדוני נוער ומועדוני קשישים. קריסת מערכות אלה תגרום לפיטורי אלפי מועסקים, שימצאו את עצמם גם הם נזקקים לשירותי המזון של אונר"א. הבעיה היא שמבחינת סוכנות אונר''א, אספקת המזון לנזקקי הרצועה מוגבלת לתקציב העומד לרשותה.

נדמה כי אף אחד אינו באמת יודע איך להציל את עזה, כאשר בלי אונר"א הפצצה מתקתקת הרבה יותר מהר. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: gaza economy, unrwa, israeli politics, hamas, gaza strip, gaza

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept