לידיעת ראש הממשלה: ברמאללה יושב פרטנר לחתימה על הסכם שלום

הוא גאה במעורבותו באוסלו ומתקשה להבין את מדיניות הממשלה באשר לעזה; הוא מאמין בהתנגדות לא אלימה ותומך בהקמת מדינה פלסטינית מפורזת לצד ישראל. הוא נענה בחיוב לכל ההצעות לפגוש את נתניהו, אבל אלו לא נענו על ידי ראש הממשלה. שיחה עם הנשיא הפלסטיני אבו מאזן.

al-monitor .

ספט 23, 2018

לאחר ימים שבהם גזר עליו ממשל טראמפ קיצוצים מכל כיוון, ובכלל זה אפילו ביטול התקציב שנועד לפעילויות לקירוב צעירים פלסטינים וישראלים, וימים מעטים לפני נאומו בעצרת האו"ם [ספטמבר], נראה הנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן) נינוח ומשוכנע בצדקת דרכו. הוא גאה במעורבותו באוסלו ומאמין שהיה זה הסכם בעל חשיבות עצומה ששינה את פני האזור. לדבריו, אם יגיע רגע שבו ייאלצו הפלסטינים להחליט כי אינם יכולים להמשיך במחויבויות שלקחו על עצמם, יהיו ההשלכות לכך קשות ביותר. כמו אז, כך עתה, הוא איננו מצליח להבין מה רוצים הגורמים הישראליים והפלסטיניים שאינם מוכנים לשלום. מה החלופה שלהם? הרס מוחלט של הזולת ושל עצמם?

הוא מתקשה להבין את מדיניות ממשלת ישראל באשר לעזה. הוסכם בעבר כי הפלסטינים יוכלו להקים נמל ים בחוף עזה ונמל תעופה ברצועה. היום מדובר על נמל מים בקפריסין ועל נמל תעופה באילת. מישהו חושב ברצינות שזהו פתרון לעזה? ומדוע באים נציגים ישראלים ולוחצים עליו לשלם משכורות לפקידים בעזה, בעודם מוכנים לוותר על העיקרון של נשק אחד וחוק אחד? מה קורה לכם, הוא שואל, הרי זו הייתה התביעה ההיסטורית שלכם מאיתנו, לא כן?

הוא מאמין בהתנגדות לא אלימה. זו דרכו, ועל כך התעמת עם הנשיא הפלסטיני הראשון, יאסר ערפאת. הוא מתנגד בתקיפות לטרור הסכינים. מדוע מי ששולח את הילדים האלה להשתמש בסכינים ולסכן את חייהם-שלהם, אינו שולח לכך את ילדיו שלו? הוא שואל בסרקזם. לכך הוא מחבר את תמיכתו בהקמתה של מדינה פלסטינית מפורזת. זו איננה התפשרות בעיניו, אלא עמדה עקרונית. הדבר האחרון שהמדינה אשר תקום, תזדקק לו, יהיה רכש טנקים ומטוסים. הוא רוצה להשקיע בכיתות לימוד ובבתי חולים.

חשוב לו לספר על זיכרונותיו כילד פלסטיני שגר בשכנות ליהודים בעיר צפת, בראשית שנות ה-40. שותפו של אביו היה יהודי, וחבר קרוב שלו. מחמוד הקטן השתתף בחתונות משפחת שותפו של אביו ובאירועים משפחתיים של העובדים היהודים של השניים. הטראומה של 1948, שבעקבותיה התגלגלה משפחתו למקומות שונים במזרח התיכון, לא מחקה, מבחינתו, את הזיכרונות הטובים של השכנות והשותפות. אולי בגלל זה הוא מאמין בשלום. הוא חושב שאין שום סיבה לכך שמה שקרה לפני פחות מ-80 שנה לא יחזור על עצמו בעתיד. מדוע יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים, לא יוכלו לחיות, זה לצד זה, בשלום ובידידות?

אני שואל אותו על נושא הקונפדרציה. בפגישה שהתקיימה בלשכתו לפני כשבועיים [2 בספטמבר], עם אנשי שלום מישראל, סיפר הנשיא הפלסטיני כי צוות טראמפ שאל אותו לדעתו באשר לאפשרות הקמתה של קונפדרציה ירדנית-פלסטינית. פורסם כי תשובתו לצוות הייתה כי יסכים לכך רק אם ישראל תהיה הצלע השלישית בקונפדרציה הזו. שאלתיו לפשר הדבר. הוא אמר שלא הובן כהלכה, וכי תשובתו הייתה כי יסכים הן לקונפדרציה ירדנית-פלסטינית והן לקונפדרציה משולשת שתכלול גם את ישראל.

ומה באשר לקונפדרציה שתכלול רק את ישראל ואת המדינה הפלסטינית העתידה? "על כך צריך לחשוב", ענה עבאס לאל-מוניטור. נדמה לי שיש לתשובתו העמומה חשיבות. הרי יכול היה בלי בעיה להסיר מסדר היום את האופציה הזו.

דיברנו על הצגתו כמי שמתחמק מרגע האמת ועל סירובו להידברות עם נתניהו. לדבריו זהו אבסורד של ממש. הוא סיפר כי בפגישה שהתקיימה בביתו של נתניהו, לפני כתשע שנים, ואשר בה השתתפו, מלבד שניהם, מזכירת המדינה דאז הילארי קלינטון והשליח המיוחד של הנשיא אובמה, ג'ורג' מיטשל, הוא הציע לדון, קודם כל, בשני נושאים: גבולות וביטחון. הוא גם הביא עמו ניירות מפורטים בשני הנושאים האלה. לדבריו, נתניהו אמר כי הוא מוכן לדבר על ביטחון בלבד, ולא היה מוכן לקחת את הניירות הפלסטיניים.

הוא סיפר כי לאחר מכן נערכו תשעה ניסיונות להפגיש, שוב, בינו ובין נתניהו. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין היה אחד מאלה שניסו לתאם פגישה. הוא נענה בחיוב לכל ההצעות הללו, אבל שום הצעה לא נענתה על ידי נתניהו. ההצעה האחרונה הועלתה בפניו על ידי נשיא הקונגרס היהודי העולמי, רון לאודר, לפני חודשים אחדים. הוא הסכים. נתניהו לא בא.

מקורבי עבאס מדברים על כך שהוא מכין נאום חשוב מאוד לאו"ם. האם יאמר שם כי למרות הזדהותו עם הסכם אוסלו, הוא נאלץ לסגת ממנו ולוותר על הרשות הפלסטינית? האם ישעה את הכרת אש"ף בישראל? האם יתייחס לאפשרות התפטרותו לאחר למעלה מ-14 שנים בתפקיד, אשר במהלכן לא עמד שוב לבחירות?

קשה לדעת. בדרך כלל עבאס זהיר בנאומיו ואינו מייצר כותרות ראשיות. ייתכן מאוד שגם הפעם יסתפק באזהרות ובתיאור חומרת המצב הקיים, מבלי להוביל למסקנות דרמטיות. אבל דבר אחד ברור: במוקטעה שברמאללה יושב אדם בן 83 שבריאותו אינה איתנה, שאינו שולט בעזה, שאיבד את הרוב של מפלגתו במועצה המחוקקת, אשר שולט באמצעות צווים נשיאותיים ואשר חייב לתמרן גם מול תנועתו הפוליטית כדי לנהל את הגדה המערבית.

למרות כל הסייגים הללו, העולם כולו רואה בעבאס את המנהיג הלגיטימי של העם הפלסטיני, ובכוח עטו לחתום איתנו על הסכם שלום, גם אם הסכם כזה יתממש, בשלב ראשון, רק בגדה המערבית.

ראש הממשלה הבא של ישראל יחמיץ החמצה גדולה אם לא ינצל את העובדה הזו. נכון שמימושו של ההסכם יהווה אתגר לא פשוט, אבל החתימה על הסכם שלום בין שני העמים תביא למימוש היוזמה הערבית ותשנה את התמונה כולה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020