ישראל פולס

מדוע נעדר נתניהו מכנס אונסק"ו נגד האנטישמיות?

p
המחבר
בקצרה
על אף מאמצי אונסק"ו לשנות את יחס ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם כלפי ישראל, ראש הממשלה נסוג בו ברגע האחרון מהסכמתו להשתתף בכנס ראשון מסוגו למניעת גזענות, אפליה ואנטישמיות. החלטתו שולחת מסר ברור – ישראל צפויה לפרוש מאונסק"ו עד סוף 2018.

לוח זמנים צפוף קידם את פניו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כשנחת השבוע (25 בספטמבר) בניו יורק. נוסף על פגישותיו המתוכננות עם הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, עם נשיא צרפת עמנואל מקרון ועם נשיא רואנדה פול קגמה, נתניהו אמור היה להשתתף בכנס בינלאומי שארגן אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם) בשולי העצרת הכללית של האו"ם. נושא הכנס, הראשון מסוגו, היה "חינוך למניעת גזענות ואפליה: האנטישמיות כדוגמה". אולם ביום רביעי (26 בספטמבר), זמן קצר לפני פתיחת הכנס, הודיע נתניהו כי לא יגיע. 

"אף על פי שאני מברך על כל מאמץ להיאבק באנטישמיות, החלטתי לא להשתתף בכנס עקב ההטיה הבלתי פוסקת והמבישה של הארגון נגד ישראל", הסביר נתניהו. "מאז 2009, אונסק"ו אימצה 71 החלטות נגד ישראל ורק שתי החלטות שמגנות את כל שאר המדינות יחד. זה פשוט שערורייתי".

אכן, בשנים האחרונות אימץ אונסק"ו שורה של החלטות שנחשבו בירושלים אנטי-ישראליות, כגון זו מ-2016 שהדגישה את הזיקה הפלסטינית לירושלים ולהר הבית, גינויים חוזרים ונשנים לבנייה בהתנחלויות והחלטות שמגנות את ישראל על החפירות הארכיאולוגיות שהיא מבצעת באתר עיר דוד בירושלים.

בדיוק לפני שנה (אוקטובר 2017), הודיעה ארצות הברית על פרישתה מהארגון עקב "הטיה ממושכת נגד ישראל" וישראל הלכה בעקבותיה. הפרישה הכפולה אמורה להיכנס לתוקף בדצמבר השנה.

ההחלטה הברורה לפרוש מאונסק"ו הועמדה במבחן כמעט מיידי עם בחירתה המפתיעה של שרת התרבות הצרפתית לשעבר אודרה אזולאי כמזכירה הכללית של הארגון לפני שנה. כבר ביומה הראשון בתפקיד הודיעה אזולאי כי בכוונתה להחזיר את הארגון לעיסוק שלשמו הוקם, קידום החינוך והתרבות, ולהרחיק אותו מסכסוכים פוליטיים. בשיחה עם אל-מוניטור אחרי בחירתה, הביעה אזולאי תקווה שאפשר יהיה לשכנע את ישראל לחזור בה מכוונת הפרישה מהארגון. במהלך השבועות שלאחר מכן, העבירה אזולאי מסרים לירושלים בנוגע לכוונותיה לשנות את היחס של אונסק"ו לישראל.

ב-27 ביוני דחה ועד המורשת של אונסק"ו הצבעה על הצעת החלטה המכריזה על העיר העתיקה בחברון כאתר מורשת פלסטינית – הוכחה ממשית לכוונותיה המוצהרות של אזולאי. ואכן, שגריר ישראל לאונסק"ו כרמל שאמה-הכהן, שפעל בעבר למען פרישה מהארגון, נקט נימה חדשה בתגובה להחלטה. "אל לנו להתעלם מהרוח החדשה שנושבת מאונסק"ו. הייתה לנו שנה של שינויים דרמטיים. אונסק"ו, שבעבר הייתה הזירה הקשה ביותר לישראל, הפכה לשקטה במיוחד", סיפר שאמה-הכהן.

בשיחה עם אל-מוניטור בזמנו אמר שאמה-הכהן כי ההחלטה על דחיית ההצבעה בנוגע לחברון הייתה "הישג גדול לדיפלומטיה הישראלית. פעלנו בכיוון זה מול הגב' אזולאי והצוות שלה, ואני משבח אותה על נחישותה ועל הרוח החדשה שהביאה לכאן, למרות שנותרה עוד דרך ארוכה". השגריר ציין כי ישראל טרם יצאה מהארגון, וכי נותרו כמה חודשים עד שפרישתה תיכנס לתוקף (בדצמבר).

בחודש שעבר (אוגוסט 2018) אישרו דיפלומטים ישראלים כי ראש הממשלה ינאם בפני כינוס הארגון בניו יורק לצדו של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, ראש ממשלת מרוקו סעד א-דין אל-עות'מאני ושרים ממדינות האיחוד האירופי. עוד במוזמנים היו מנהיגים יהודים מרחבי העולם, בהם ההיסטוריונית הראשית של יד ושם פרופ' דינה פורת ונשיא הקונגרס היהודי העולמי רונלד לאודר, בעבר מקורבו של ראש הממשלה. אולם נראה כי לא היה די ברוח החדשה הנושבת מהיכל אונסק"ו בפריז כדי לשכנע את נתניהו, שכאמור נסוג בו ברגע האחרון מהסכמתו להשתתף בכנס בניו יורק.

החלטת נתניהו הפתיעה דיפלומט ישראלי הבקיא בעניין. "נראה היה שהכנס הזה בנושא חינוך נגד אנטישמיות נתפר למידותיו של נתניהו, והגיש לישראל סולם לרדת מעץ הפרישה מהארגון", אמר המקור בשיחה עם אל-מוניטור.

ייתכן שהחלטתו של נתניהו נבעה מפגישתו יום קודם לכן עם טראמפ, שמוביל קו לוחמני נגד רבים מארגוני האו"ם. מצד שני, ייתכן גם שיש בדבריו של נתניהו עצמו רמז למתחולל עתה מאחורי הקלעים באונסק"ו. בהודעתו אמר נתניהו כי הארגון צריך לעשות יותר מאשר אירוח כנס על אנטישמיות. "עליו להפסיק לפעול בצורה אנטישמית. עליו גם לחדול מההתנהלות האבסורדית שמכחישה את הזיקה בין העם היהודי לארץ ישראל, ובין העם היהודי לבירתנו הנצחית ירושלים".

הוועד המנהל של אונסק"ו יקיים בשבוע הבא (3 באוקטובר) את כינוסו השנתי בפריז. עדיין לא ברור אם סדר היום יכלול החלטה "מסורתית" נגד ישראל כפי שהיה בשנים קודמות, ואם כן באיזה היקף בדיוק. האם נתניהו מכין את דעת הקהל בישראל להצעת החלטה מעין זו? אם כך הדבר, ברור כי בכוונתו לממש את החלטת ישראל לפרוש מהארגון.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

רינה בסיסט-ברושנין היא עיתונאית ישראלית, המשמשת ככתבת בינלאומית של קול ישראל, ששרתה בפאריז, בריסל, ניו אורלינס ופרטוריה. היא גם כותבת עבור סוכנות הידיעות האמריקאית JTA, עבור ג'רוזלם פוסט ו-Ynet. בעבר שרתה במשרד החוץ הישראלי בתפקיד סגנית השגריר בקולומביה.

רינה בסיסט-ברושנין שייכת לצוות העריכה של 'ישראל פולס'.

אל תחמיצו
אף סיפור
הירשםו לניוזלטר שלנו
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept