ישראל פולס

"המהפכה המזרחית" של בנט: הדרך לשינוי הגדול עוד ארוכה

p
המחבר
בקצרה
הודעת השר נפתלי בנט, כי בשנת הלימודים הקרובה ישולבו כלימוד חובה יצירות של יוצאי עדות המזרח שעוסקים בחוויה המזרחית, היא צעד חשוב בדרך לתיקון העיוותים המבניים במערכת החינוך הישראלית.

"הכנסה של גיבורי ספרות ושירה מזרחיים אל תוך תוכנית הלימודים בבתי הספר היא מבורכת, אבל עדיין לא ברור אם מדובר בלימודי חובה", אומר לאל-מוניטור ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני), פרופ' לפילוסופיה של החינוך, "אני יודע שבמקרים רבים לימוד היצירות הללו של יוצרים מזרחיים הוא רשות, והמורה בוחר שלא לעסוק בהן". הדברים נאמרים בתגובה לראיון שהעניק שר החינוך נפתלי בנט ל"ידיעות אחרונות", המבשר כי "המהפכה המזרחית" של השר עולה שלב בשנת הלימודים הקרובה שתיפתח ביום ראשון [2 בספטמבר].

הכוונה היא ליישום של חלק ממסקנות הוועדה בראשות המשורר ארז ביטון, אשר מונתה על ידי בנט והגישה לו את המלצותיה לפני כשנתיים [2016]. תפקיד הוועדה היה להציג תוכנית להעצמת הזהות של יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך, מתוך נקודת מוצא שהתרבות, המורשת וההיסטוריה העשירים של יהדות המזרח כמעט אינם קיימים בתוכנית הלימודים. 

על פי הראיון, בשנת הלימודים הקרובה ישולבו בחינוך העל יסודי יצירות של יוצאי עדות המזרח שעוסקות בחוויה המזרחית כיצירות חובה, והמורים יעברו השתלמויות בהתאם. כך למשל ייכללו שלושה שירים של מייסדת חבורת "ערס-פואטיקה", המשוררת עדי קיסר, בת למשפחה ממוצא תימני, וכן הנובלה האחרונה של הסופרת רונית מטלון (שנפטרה לאחרונה) "והכלה סגרה את הדלת". נוסף על כך ייחשפו התלמידים למורשתו של רבי שלום שבזי, מגדולי משוררי תימן, שהשנה יצוינו 400 שנה להולדתו, וכן יתקיימו בבתי הספר מפגשים עם פייטנים.

"הבנו שמערכת החינוך לא נותנת מספיק ביטוי להיסטוריה ולתרבות של ציבור רחב בחברה הישראלית. הבנו שיש חצי סיפור שאבד לנו בדרך", אמר בנט באותו ראיון.

אין ספק שמדובר בצעד חשוב בדרך לתיקון העיוותים המבניים בלימוד הספרות וההיסטוריה במערכת החינוך הישראלית, שהדירו את התרבות המזרחית ושימרו את ההגמוניה האירופית. השאלה היא, עד כמה עמוק השינוי ועד כמה מחויבת אליו מערכת החינוך. הנקודה שח"כ יונה מעלה היא מהותית, מכיוון שעד השנה אמנם הוצגה בפני המורים לספרות האפשרות ללמד יצירות של משוררים וסופרים מזרחיים, אך ברוב המקרים הם ויתרו על ההזדמנות.

ח"כ יונה הוא זה כמה עשורים אחת הדמויות הבולטות בהעלאת השיח המזרחי אל סדר היום, כחוקר וכאקטיביסט. הוא פרסם מחקרים רבים על שוויון הזדמנויות בחינוך, ובכנסת הנוכחית הוא משמש כחבר ועדת החינוך ועוקב אחרי יישום מסקנות ועדת ביטון.

"דיברתי עם מורה לספרות, והיא אמרה לי שחלק ניכר מהיצירות של יוצרים מזרחיים לא נכללות בלימודי החובה והמורים פשוט לא מלמדים את זה", הוא אומר. לדבריו, אם היצירות הללו לא ייכנסו אל תוכנית החובה, מדובר בצעד חלול וחסר משמעות: "כדי לשנות את הקאנון חייבים לקבוע שמדובר בלימודי חובה, וכמובן להבטיח זאת גם בעתיד".

המאבק על שינוי ההגמוניה האירופית בתוכנית הלימודים, בעיקר בספרות ובהיסטוריה, צבר תאוצה כבר לפני כשני עשורים. הובילו אותו האינטלקטואלים המזרחים האקטיביסטים במסגרות שונות כמו הקשת המזרחית. במשך תקופה ארוכה השיח הזה נחשב אזוטרי ולעתים בכייני, אף שלא היה צודק ממנו. כפי שאומר בנט, דורות של תלמידים מזרחיים ואשכנזים שלמדו במערכת החינוך הישראלית שמעו "רק חצי סיפור". המורשת הענפה של המזרחיים במרוקו, עיראק ותימן - השירה, הספרות והפיוטים, וכך גם ההיסטוריה עצמה, המעשה הציוני וההגירה לישראל, לא סופרו כלל או באו לידי ביטוי באופן מצומצם ולעתים לא בהקשר הראוי.

אף שבנט הוא פוליטיקאי, וברור שמנחים אותו גם שיקולים פוליטיים והקריצה אל האלקטורט המזרחי, יש לזקוף לזכותו את ההחלטה לקחת על עצמו את משימת תיקון העיוות ועשיית הצדק התרבותי במערכת החינוך.

אמנם, הביקורת הנשמעת על כך שמסקנות ועדת ביטון מיושמות במשורה ושיש להרחיב את חובת הלימוד עבור יצירות של מזרחיים היא מוצדקת; עם זאת, המהלך של בנט הוא בעל חשיבות עצומה, ולו בשל העובדה שמשרד החינוך (כלומר מדינת ישראל) הודה שקיימים עיוותים ואפליה בעניין הנרטיב המזרחי בתוכניות הלימודים בספרות ובהיסטוריה, ושבמשך שנים, באופן מובנה ושיטתי, הועלמה מורשת שלמה וחשובה שהיא חלק בלתי נפרד מהספרות וההיסטוריה היהודית.

בציבור הכללי "המהפכה המזרחית" של בנט מתקבלת באהדה, אף שלא כולם מבינים עד הסוף מה בדיוק מלמדים ומה החידוש. "זה נשמע רעיון מצוין", אומרת לאל-מוניטור הציירת לילך בן יעקב, אם לארבעה ילדים מקריית טבעון, שניים מהם תלמידי בתיכון. "על פניו הייתי שמחה אם היו בהזדמנות הזאת מלמדים מורשת והיסטוריה של מזרח אירופה ומדינות ערב גם מכיוונים שונים כמו תרבות, אמנות, מבנה משפחתי ושינויים דמוגרפיים. לצאת מאזור המלחמות והכיבושים, שהתכנים יהיו רחבים ועמוקים".

בן יעקב מבטאת את הבלבול ואת חוסר ההבנה לגבי התכנים עצמם, תחושות שמקננות גם במורים במערכת החינוך, שמטבע הדברים מנועים מלבקר את המערכת. אבל גם בעניין הזה אפשר לגלות סלחנות כלפי בנט: בסופו של דבר, מדובר בשינוי עומק במערכת עצומה שקשה מאוד לחולל בה שינויים מהותיים, בוודאי כשמדובר בתכנים לימודיים שהושרשו במשך 70 שנה. אי אפשר לצפות שהשינוי ייושם בן רגע באופן אורגני, וכמו בכל תהליך היסטורי, זה עשוי לקחת שנים.

התמונה הכללית עדיין מתסכלת, כי העיוותים הם רבים ובעיקר מובְנים, ויידרשו כנראה שנים להטמיע אותם, עד שהם יתקבלו באופן טבעי ורצוי ולא בכפייה; אבל מה שבטוח הוא שהדגל הונף. המאבק לצדק תרבותי של המזרחים רשם הישג, אבל הדרך עוד ארוכה.

 

 

 

 

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept