ישראל פולס

יתמותה של משפחת השלום הישראלית

p
המחבר
בקצרה
למרות שנתניהו הצליח לדחוק את המילה ''שלום'' מחוץ לאג'נדה הפוליטית, למרות שמפלגת העבודה התרחקה מהסכמי אוסלו, ולמרות משבר המנהיגות במרצ, חיילי מחנה השלום אינם מרימים ידיים.

חבר כנסת יהודי-ישראלי שהיה שר הביטחון, ח"כ ערבי-ישראלי בכיר ופוליטיקאי בכיר מהשטחים הכבושים נפגשו בשבוע שעבר בתל אביב. אכן, זה נשמע כמו התחלה של בדיחה, אך המפגש הנדיר הזה התרחש ביום רביעי (22 באוגוסט) באכסדרה של בית העיתונאים. עמיר פרץ מהמחנה הציוני, יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה, וד"ר נביל שעת', מבכירי הרשות הפלסטינית, לחצו ידיים למרגלותיו של ארון קבורה מעץ. על גבי הארון הייתה מונחת תמונתו של העיתונאי וחבר הכנסת לשעבר אורי אבנרי, שהלך לעולמו בגיל 94.

למרגלות הארון, צחוק הגורל, היה מונח זר פרחים מטעם יושב ראש הכנסת, אותו מוסד שזה עתה העביר את חוק הלאום, המפלה בין אזרחי ישראל היהודים לשכניהם הערבים; אותו בית מחוקקים ששבר את שיאי החקיקה הגזענית בישראל, ועוד ידו נטויה. בעוד הממשלה מנהלת משא ומתן עם ארגונים המטיפים לחיסולה של מדינת ישראל, פרסם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) הודעת אבל, שבה העלה על נס את מאבקו של אבנרי לסיום הכיבוש הישראלי שהחל ב-1967, ולמען הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל. 

"ריגש אותי לראות את הטלוויזיה הפלסטינית מפרסמת לאורך כל היום את איגרת התנחומים ששלח הנשיא אבו מאזן", אמר עודה. "אני רוצה לראות את שמו מונצח ברחוב ברמאללה", הוא זרק כפפה לעברם של חברי המשלחת מרמאללה. הבה נתחיל בתל אביב, חשבתי בלבי. חיפשתי לשווא בעיני את רון חולדאי, ראש העיר שבה חי אבנרי וממנה יצא לפעולותיו למען השלום. אולי נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שציין לטובה את מאבקו של אבנרי להכרה ממלכתית בלוחמי האצ"ל, יגזור את הסרט. 

אבנרי קרס כשהיה בדרכו לעצרת המחאה נגד חוק הלאום בכיכר רבין (11 באוגוסט), שבה עמדו אלה לצד אלה ערבים ויהודים, שוחרי שלום ותומכי שוויון, ציונים ופוסט ציונים. בתום האירוע הם התפזרו איש איש לביתו. אלה להרצליה ואלה לסכנין. למחרת הם עסקו בהדיפה אפולוגטית של התקפות דוברי הימין והתקשורת, שעטו כמוצאי שלל רב על כמה דגלי פלסטין שנישאו בעצרת.

האם ללוחמי מחנה השלום יש סיבה להתנצל או לאבד תקווה? אבנרי לא התנצל על המפגש עם ערפאת ב-1982, כשהאיש נחשב בעיני רוב הישראלים לרוצח נתעב. הוא לא חשש לצעוד בראש הפגנות שבהן דגלי פלסטין נישאו בגאון לצד דגלי ישראל. הוא לא היסס ליזום רשימה של מפעלים וחברות שפעלו בשטחים הכבושים ולקרוא להחרמתם. בשעה שמחנה השלום הישראלי נתקף בפסימיות משתקת, אבנרי פרסם שני כרכים של אוטוביוגרפיה בשם "אופטימי". חרף הקשיים הרבים, כולל שלושה ניסיונות התנקשות, הוא סירב להתכופף מול הרוחות הרעות שתקפו את החברה הישראלית.

בעשר שנות שלטונו הצליח בנימין נתניהו לדחוק את המילה "שלום" אל שולי השיח הפוליטי. מפלגת העבודה התרחקה מהסכם אוסלו והפכה ל"מחנה הציוני". מרצ מפולגת בין פעילים כמוסי רז, שמתעקשים להניף את דגל השלום, לבין יו"ר הסיעה אילן גילאון, שמעדיף את המסר החברתי. בחד"ש משתעשעים ברעיון להקים גוש שמאל יהודי-ערבי, אך חוששים לפלג את היישוב הערבי ולצנוח אל מתחת לאחוז החסימה.  

המצב בזירה החוץ פרלמנטרית אינו טוב בהרבה. בעוד שארגוני ימין תוקפניים דוגמת "אם תרצו" נהנים מגיבוי פוליטי וכלכלי, ארגוני השמאל עסוקים בהתגוננות ובהישרדות. ראשיהם אינם מצליחים לגבש עמדה אחידה לגבי נושאים מהותיים כמו חרם על ההתנחלויות, גיוס ארגונים בינלאומיים ומגעים עם חמאס. נדבנים יהודים ימניים וקהילות אוונגליסטיות מזרימים מאות מיליוני דולרים לחיזוק מפעל ההתנחלויות. אילי הון יהודים, שתומכים בהסדר מדיני וסולדים מהדרת מיעוטים, שולחים מאמרי ביקורת לעיתוני ארצות הברית.

כך לדוגמה, נשיא הקונגרס היהודי, רון לאודר, גינה את חוק הלאום ואת מדיניות ההתנחלויות במאמר בניו יורק טיימס. דיים ויויאן דאפילד, בתו של המיליארדר סר צ'רלס קלור ומהתורמות הבולטות לישראל, כפי שהיה גם אביה, אמרה ל"הארץ" כי "חוק הלאום הוא אפרטהייד, הוא דרום אפריקה". אך עוד הם מדברים, שלדון אדלסון מימן את הקמתה של פקולטה לרפואה בהתנחלות אריאל והזרים עוד מיליוני דולרים ל"ישראל היום" ו"מקור ראשון", שופרי הימין הלאומני.

שלושה ימים אחרי טקס האשכבה לאורי אבנרי, מתנחלים תקפו במקלות ואבנים שישה פעילים ישראלים מהארגון הזעיר תעאיוש, ושברו את מצלמותיהם. ארבעה פעילים הובאו לטיפול רפואי בבית החולים סורוקה בבאר שבע עם חבלות בצלעות ובגפיים; אחד מהם לא היה מסוגל לעמוד על רגליו. כל "חטאם" של הפעילים היה שביקשו לצלם ולתעד פלישה של מתנחלים ממאחז מצפה יאיר שבדרום הר חברון לאדמותיהם של איכרים פלסטינים.

הסופרת והמתרגמת אילנה המרמן בת ה-74 נמנית עם אותו קומץ חסידי אומות עולם, כמו אבנרי, שמנסים לעצור בגופם את גירוש הפלסטינים ולשמור על גחלת השלום. "אילו לא יחידים, כי אם מאות היו מצטרפים אליהם", כתבה המרמן במאי השנה, "היה המנגנון הצבאי והביורוקרטי, העושה את מלאכתו האלימה בצווים ובדחפורים ובכלי נשק, מתחיל לחרוק סוף־סוף והצעקה הייתה נשמעת למרחוק, בישראל ומחוץ לה". הצעקות שנשמעו בסוף השבוע למרחוק, הן גם צרחות הכאב של שלושה צעירים ישראלים, שהוכו בסוף השבוע עד זוב דם בגלל שהם ערבים. הם רק רצו לרחוץ בים, אותו ים שבו פוזר אפרו של אבנרי, חייל השלום מספר אחת של ישראל. עשרות אנשים היו עדים ללינץ'. רק צדיק אחד נחלץ לעזרתם.

"אבנרי לא זכה להגיע לסוף הדרך ולראות את השלום מתממש", כתבו חבריו מ"גוש שלום", הארגון שיסד והנהיג. הם הבטיחו כי רבים מאלה שהושפעו ממנו ימשיכו בדרכו. לא נותר אלא לשמור על אופטימיות.

 

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
נמצא ב: peace, palestinian-israeli peace process, palestinian-israeli conflict, apartheid, israeli politics, two-state solution, knesset, israeli-palestinian conflict

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept