ישראל פולס

עוד הסלמה בדרום: האם ישראל בדרך להסדרה או מלחמה?

p
המחבר
בקצרה
ביום חמישי אמור היה הקבינט הביטחוני לדון בפרטיה האחרונים של ההסדרה מול חמאס, אבל אחרי מטחי הירי הכבדים אל הדרום ספק אם נתניהו יוכל להעביר בדעת הקהל הישראלית הסכם שיבטיח את שלטון חמאס ברצועה לאורך שנים.

ביום חמישי [9 באוגוסט] אמור היה להתכנס הקבינט המדיני-ביטחוני מדיני לדיון נוסף, מכריע, לקראת הסכם הסדרה עם חמאס. אלא שבמקום הסדרה נדרש הקבינט לדון בתגובה לירי כ-150 רקטות מאז רביעי בערב על ידי חמאס לעבר יישובי עוטף עזה, שגרם לפציעתם של אזרחים. ביום חמישי בבוקר נורו רקטות אף אל אשקלון.

מאז תפס חמאס את השלטון ברצועת עזה לפני 11 שנים, לא עמדה ישראל בפני פרדוקס קיצוני כל כך שבו ראשי מערכת הביטחון והדרג המדיני נעים בין החלטה על הסדרה לבין החלטה על מלחמה.

ההסלמה האחרונה בגבול הדרום פרצה לאחר שצה"ל ירה פגז טנק לעבר עמדת חמאס וגרם למותם של שני פעילי הזרוע הצבאית. לאחר התקרית הבהיר דובר צה"ל כי ירי הפגז נבע מאי הבנה וכי צה"ל לא ידע שמדובר בטקס של הזרוע הצבאית של חמאס במסגרתו התקיימה תצוגת תכלית בפני בכירי התנועה.

סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, סלאח אל-ערורי, שהגיע לרצועה בידיעה ובהסכמתה של ישראל תוך הבטחה למצרים שלא תפעל לחסלו, כדי לדון עם ראשי התנועה על מתווה ההסדרה, נכח ככל הנראה בתצוגת התכלית שהסתיימה בהפגזה. זו מסתבר מאיימת להביא לקריסת ההבנות שהושגו עד כה בדרך להסכם הסדרה בין ישראל לחמאס.

אחרי התקרית בשלישי, כלומר לפני ירי הרקטות ברביעי בלילה, העבירו בכירים במערכת הביטחון בישראל מסר מרגיע לחמאס, כמעט התנצלות. בתדרוך לעיתונאים נמסר מדובר צה"ל, בתקווה שהמסר יובן על ידי חמאס, כי אם היה לצה"ל מידע מוקדם לגבי האירוע מפקדי הכוח לא היו מאשרים את ירי הטנק לעבר העמדה.

המסר הועבר, אבל ראשי הזרוע הצבאית של חמאס לא היו מסוגלים להתאפק ולהבליג על הרג שני אנשיהם, גם במחיר קריסת ההסדר שעתיד היה כך נדמה להיחתם בקרוב בקהיר ולהציל את רצועת עזה מפני משבר הומניטרי גדול.

בכירי התנועה אפילו לא הסתירו את כוונת הזרוע הצבאית להגיב על הרג פעיליהם. כלומר ההסבר-התנצלות הישראלי לא התקבל. סגנו של יחיה סינוואר, חליל אל חייה, אמר בעזה כמה שעות לפני שהזרוע הצבאית החלה בירי הרקטות לעבר יישובי הדרום כי "ההתנגדות תגיב על הפשע". הוא הוסיף כי חמאס והפלגים לא ירשו לישראל לקבוע משוואה חדשה שבה ישראל יורה וחמאס נמנע מתגובה.

לאחר שסאלח אל-ערורי יצא ממעבר רפיח בדרכו חזרה לביירות דרך קהיר ולא נשקפה לו סכנה, החל ירי הרקטות לעבר ישראל. לראשי הזרוע הצבאית קיבלו כאמור את ההחלטה שלא לתת לישראל לקבוע "משוואה חדשה.'' לכן, כבר לא היה להם חשוב שמטחי ירי כבדים אל הדרום – שלושה שבועות לאחר שנכנסה לתוקף הפסקת אש שלישית בתוך חודשיים – עלולים להביא לקריסת ההבנות שכבר הושגו בדרך להסכם ההסדרה לו ייחלה התנועה. הכבוד התנועתי והרצון לשמר את מאזן האימה מול ישראל חשוב בעיניהם כך נדמה יותר מהסכם שעשוי להבטיח לעזה הסרת חלק ניכר מהגבלות הסגר ולהבטיח את שלטון חמאס ברצועה לאורך שנים. יחיה סינוואר מנהיג חמאס בעזה הודה בעבר שחמאס אינה מסוגלת לנהל את ענייניה האזרחיים של עזה [דצמבר 2017], אבל בסופו של דבר הכל נשאר בגדר מילים.

הרצון של בכירי הזרוע הצבאית להוכיח את כוח הרתעתם מול ישראל הוא דפוס התנהגות מוכר וידוע. הוא חוזר לאורך כל העימותים המזויינים עם ישראל. "צומוד" (כבוד התנועה, כלומר עמידה איתנה) ו"בלא תנאזול" (בלי כניעה) הם מטבעות לשון החוזרות ונשנות בנאומי מנהיגי התנועה. הן מעידות לא רק על הרטוריקה הקבועה, אלא גם על דרך החשיבה הטבועה בדי.אן.איי של תנועת חמאס.

אפשר להסביר זאת בתהליכים היסטוריים של תנועה שהוקמה במחתרת, ופעלה תמיד בצילה של התנועה הגדולה פת"ח, תוך אמונה דתית מוסלמית של שליחי אללה להציל את פלסטין מיד הציונים. אולם התנהלות שאינה מכירה בגבולות כוחה המוגבל של התנועה בעזה, שלא מסוגלת לקיים את רווחת תושביה, היא תוצאה של יהירות מנהיגיה – מהזרוע המדינית והזרוע הצבאית כאחת. אלה מבקשים להוכיח ליריבתם הפנימית, פת"ח, לישראל ולציבור הפלסטיני כולו שהם טובים יותר, חזקים יותר, עקשנים יותר ומוכנים להקריב יותר עד הניצחון ("חתא אל נסר").

את קרש ההצלה, אולי היחיד, שהושיטה מצרים לחמאס הם מוכנים להשליך, ולו רק כדי להוכיח את עמידתה האיתנה של ההתנגדות.

נכון ליום חמישי בבוקר, לא ידוע מתי תיכנס עוד הפסקת אש לתוקפה, ויותר מכך לא ברור אם יתחדשו דיוני ההסדרה. ביום רביעי בצהריים, לאחר שמשלחת בכירי חמאס עזבה את עזה בדרכה לקהיר ומשם לביירות, נראה היה שרק סוגיה אחת עוד נותרה פתוחה והיא מועד החזרת גופות החיילים אורון שאול והדר גולדין והשבת האזרחים הישראלים שבידי חמאס. חמאס דרש כתנאי, וככל הנראה גם קיבל הבטחה לכך, שהחזרת הגופות והאזרחים תבוצע במועד מאוחר יותר כאשר חמאס ישתכנע שישראל ומצרים עומדות בהתחייבויות שלהן והסגר מוסר בהדרגה. מקור בחמאס אמר לאל-מוניטור עוד לפני ההסלמה הנוכחית, כי ישראל התחייבה שבשלב השני של ההסדרה ועוד לפני החזרת הגופות היא תשחרר את עצורי עסקת שליט, שנעצרו לפני מבצע צוק איתן [2014].

הכל כאמור היה מוכן לסיכום הפרטים האחרונים, ועל כך עמד לדון הקבינט הביטחוני-מדיני ביום חמישי. עכשיו ספק רב אם נתניהו יוכל להעביר בדעת הקהל הישראלית הסכם כלשהו עם חמאס. אזהרות ממשבר הומניטרי בעזה מצד מערכת הביטחון המאיצה בדרג המדיני ללכת על הסכם, ייבלעו בקריאות לחסל את מנהיגי חמאס ולהפיל את שלטונם.

ועוד שאלה עולה נוכח ההסלמה: האם הסכם שאמור להיחתם לחמש שנים אכן יצליח להחזיק מעמד? באופן שראשי חמאס מתנהלים תוך אי הבנה מינימלית של מצבם, יש חשש שגם אם ייחתם בסופו של דבר הסכם הסדרה הוא יהיה תלוי על כרעי תרנגולת.

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את נצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012).
ב-2010 יצא לאקרנים סרטו ''חיים יקרים'' אשר הוקרן בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של טורונטו וזכה אף בפרס ''אופיר''. הוא בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית ומתגורר בנס ציונה.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept