ישראל פולס

הדילמה הישראלית: מה יקרה כשפליטים סורים יתמקמו על גדר הגבול

p
המחבר
בקצרה
תרחיש בו ממשלת נתניהו מודיעה על קליטת פליטים סורים בישראל אינו סביר, אך מה יקרה אם וכאשר לגבול תגיע מסה גדולה של פליטים, ותמונותיהם מתחננים להגנה ישודרו בכל העולם? האם גם אז תסרב ישראל לפתוח את גבולה כדי להציל חיים?

גם לאחר סוף שבוע של לחימה בו המשיכו אלפי פליטים סורים לזרום אל עבר הגבול עם ישראל בדרום רמת הגולן, ונוכח הטרגדיה האנושית, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא שינה דבר ממדיניותו.

"אנחנו נמשיך להגן על גבולותינו, נסייע הומניטרית ככל יכולתנו, לא נאפשר כניסה לשטחנו ונדרוש קיום קפדני של הסכמי ההפרדה מ-1974 עם צבא סוריה", אמר נתניהו לתקשורת בפתח ישיבת הממשלה השבועית ביום ראשון בבוקר [1 ביולי]. נתניהו ציין גם כי הוא עומד בקשר רצוף עם הבית הלבן והקרמלין, וכי שר הביטחון והרמטכ"ל עומדים בקשר דומה עם עמיתיהם.

מסר דומה השמיע שר הביטחון אביגדור ליברמן כבר ביום שישי [29 ביוני]: "כמו תמיד נהיה מוכנים להעמיד כל סיוע הומניטרי לאזרחים, נשים וילדים. אך לא נקבל אף פליט סורי לשטחנו".

ואכן, במקביל להתקפות צבא אסד על העיר דרעא בדרום סוריה, טרחו גורמים רשמיים בישראל להבליט את הסיוע ההומניטרי שניתן לפליטים הסוריים. קצינים בצה"ל נשלחו לחזית התקשורתית, התראיינו ועדכנו בפרטי הסיוע ההומניטרי שמעבירה ישראל לפליטים: מאות אוהלים, מזון לתינוקות, בגדים, סולר וכמובן סיוע רפואי במסגרתו הועברו מספר פליטים לטיפול בבתי חולים בישראל. אין ספק כי ישראל מנצלת היטב את האירועים כדי להציג לעולם את פניה היפות וההומניות. במקביל היא מצליחה לשמור על הגבול סגור, תוך תיאום עם ארה"ב, רוסיה וירדן.

מבחינת הציבור הישראלי, הסיוע לפליטים הסורים נתפש כמעשה חסד אנושי ואינו נתקל בהתנגדות, גם לא בימין הפוליטי, כל עוד מדובר במהלך מוגבל שאינו כולל קליטת פליטים בישראל. למעשה הפליטים הסורים כבר מזמן אינם נתפשים בישראל כאויב אלא כקורבנות של משטר אסד, שטבח בהם והרג את ילדיהם בגז.

לחלק מהפליטים יש קרובי משפחה בישראל, בכפרים הדרוזים ברמת הגולן ומקרב ערביי ישראל, ואלה דורשים בשנים האחרונות מהממשלה לסייע להם ביטחונית והומניטרית. בכירים בעדה הדרוזית בישראל, למשל ח"כ אכרם חסון מכולנו, מובילים בשנה האחרונה מהלך לקליטת פליטים סורים בישראל. חסון פגש בחודש נובמבר 2017 במציאות המדממת באופן אישי, לאחר ששישה מבני משפחתו נהרגו בקרבות בכפר חאדר בסוריה.

השאלה הגדולה כעת היא מה יקרה אם וכאשר לגבול עם ישראל תגיע מסה גדולה של פליטים, ותמונותיהם מתחננים להגנה ישודרו בכל העולם.

הדילמה הזאת מעסיקה את המערכת הפוליטית וגורמים ביטחוניים, ככל שזרם הפליטים המגיע סמוך לגבול מתגבר. על פי הערכות שפרסם האו"ם, כ-160,000 בני אדם נמלטו מאזור הקרבות בתקופה האחרונה, כ-11,000 מתוכם התמקמו סמוך לגבול עם ישראל וירדן בדרום רמת הגולן. ההערכות המטרידות הן כי זרם הפליטים יימשך, ויש חשש לאסון הומניטרי.

בינתיים התקשורת הישראלית מגלה עניין באירועים בגבול עם סוריה ומקדישה נפח סיקור משמעותי לנהירת הפליטים אל הגבול ולמצבם. הדיווחים מתאפיינים באמפתיה גדולה, ויש גם ניסיון להביא את הקולות האותנטיים מהשטח. כך למשל, בעיתון הארץ פורסמה ביום ראשון [1 ביולי] כתבה בה רואיינו פליטים, שסיפרו על חששם לחייהם. חלקם אף אמרו כי הם מצפים שישראל תגן עליהם ותגדיל את הסיוע הניתן להם. בכתבה מתוארת הבריחה אל הגבול: כיצד אלפים נדחסים אל תוך משאיות, ילדים קטנים מסתובבים בוכים ללא הוריהם, כאוס, אימה וריחו של אסון הומניטרי מתקרב.

גם בתאגיד השידור הציבורי כאן מסקרים את הדרמה על הגבול בפרופיל גבוה ומביאים קולות מהשטח. באחד הדיווחים הובא ראיון עם עיתונאי סורי מקוניטרה, שהזהיר מפני עוד טרגדיה בסוריה ואמר: "המצב כאן על סף אסון. המיליציות האיראניות מתקדמות לכיוון דרעא ואנשים מפחדים מטבח". ברקע דבריו שודרו תמונות מהגבול שקשה להישאר אדיש אליהן: בני אדם נמלטים, צפיפות וחוסר אונים.

הקו הרשמי של ישראל, כפי שמציגים אותו נתניהו וליברמן, זוכה לקונצנזוס במערכת הפוליטית מלבד יו"ר מרצ ח"כ תמר זנדברג, אשר קראה ביום שבת [30 ביוני] לקלוט פליטים סורים: "אם מתדפק על דלתך אדם שנס על חייו מרצח עם של מנהיג אכזרי שטובח בבני עמו, זו החובה המוסרית שלנו ברמה האנושית הבסיסית ובמיוחד כמדינת העם היהודי לסייע". אף ראש מפלגה ציונית אחרת לא הביע עמדה דומה. 

האם נתניהו יגמיש את עמדתו במצב בו נחשולי הפליטים יתגברו? להערכת שר בכיר בליכוד ששוחח עם אל-מוניטור, אין סיכוי לכך. בעיקר כאשר השכנה ירדן הודיעה חד משמעית שלא תקלוט את הפליטים מדרעא. לדבריו, "נתניהו לא יכול לפתוח את הגבול. זה לא תואם את השקפת עולמו וגם פוליטית זה לא משרת אותו".

אכן, תרחיש בו ממשלת נתניהו מודיעה על קליטת פליטים סורים בישראל אינו סביר, אך מה בדבר סיוע אחר כמו שיתוף פעולה בינלאומי במתן הגנה צבאית לשוהים על הגבול, אם הלחץ על הגבול יגבר?

נוכח המצב מתחילים לצוץ רעיונות יצירתיים. חיים תומר, בכיר לשעבר במוסד, טוען למשל כי הפליטים החדשים מהקרבות בדרום סוריה יוצרים עבור ישראל הזדמנות יוצאת דופן להעמיק את שיתוף הפעולה שלה עם מדינות המפרץ הסוניות וגם לנקוט עמדה מוסרית. המתכונת לכך, לדבריו, היא קליטתם במחנה מעבר בישראל והעברתם בהמשך, בהסכמה מראש, למפרץ.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: tamar zandberg, idf, daraa, druze, benjamin netanyahu, refugees, civil war, golan heights

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept