ההשפעה הזניחה של הסנקציות על ההתנחלויות

גם הברכות הפלסטיניות וגם המחאות בישראל להחלטת הפרלמנט בדבלין להטיל סנקציות על יבוא סחורות מהתנחלויות היו חסרות פרופורציה. מחקרים מראים שלצעדים מוגבלים כאלה יש השפעה שולית, אם בכלל, על הכלכלה ועל דעת הקהל בישראל.

al-monitor .

יול 17, 2018

אלמלא מצבו העגום של התהליך המדיני ותמרות העשן והאש שעולות מהדרום, אפשר היה להתפוצץ מצחוק למקרא התגובה הפלסטינית והמחאה הישראלית על החלטת הסנאט בדבלין בשבוע שעבר (11 ביולי) לאשר חוק המטיל סנקציות על יבואני סחורות מיוצרות בהתנחלויות בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן. יו"ר הוועד הפועל של אש"ף, סאיב עריקאת, הגדיר את היזמה "מחווה היסטורית ואמיצה שמעבירה מסר חד וברור ומראה את הדרך קדימה לשאר האיחוד האירופי".

לפי שעה אין שום סימן, לא קהה ולא מעורפל, ששאר האיחוד האירופי ילך בעקבות הסנאט האירי. לא בטוח שהחוק, שעבר בניגוד לעמדת ממשלת אירלנד, יסיים אפילו את תהליך החקיקה בפרלמנט המקומי בדרך לספר החוקים.

לעומת זאת, דובר משרד החוץ בירושלים אמר שהסנאט האירי נתן ידו ליוזמה מסוכנת וקיצונית הפוגעת בסיכויים לדיאלוג בין ישראל לפלסטינים, ושתגרום נזק לתהליך המדיני במזרח התיכון. מי בדיוק הפרטנר הישראלי לדיאלוג? ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו, שהבטיח כי במשמרת שלו לא תקום מדינה פלסטינית? מרכז הליכוד, מפלגת השלטון (כולל רוב שרי המפלגה), שקרא לנבחריו לפעול כדי להחיל את חוקי ישראל וריבונותה על כל "מרחבי ההתיישבות המשוחררים ביהודה ושומרון"? שר הביטחון אביגדור ליברמן שמקדם את בנייתן של 1,958 יחידות דיור בגדה, רובן (1,536) בשטחים שבהם אמורה לקום פלסטין?

"זה לא מספיק רק לדבר על פתרון שתי המדינות", אמר עריקאת בדברי ברכתו למהלך האירי, "צריך גם לנקוט צעדים ספציפיים". כמעט רבע מאה חלפה מאז שברשות הפלסטינית חגגו צעדים ספציפיים שהאיחוד האירופי נקט נגד ההתנחלויות. פתרון שתי המדינות צעד מאז לאחור. בהסכם האסוציאציה שהאיחוד חתם עם ישראל ב-1995 נקבע כי כללי הפטור ממכס אינם חלים על השטחים שכבשה ישראל ב-1967. בסוף 2015 קראה הנציבות האירופית למדינות האיחוד לאכוף סימון מוצרים מההתנחלויות ברשתות שיווק. זאת לאחר שרוב מדינות האיחוד בחרו להתעלם מההנחיה.

כך או כך, לסנקציות על ההתנחלויות יש השפעה שולית, אם בכלל, על כלכלת ישראל ועל דעת הקהל. על פי הערכות משרד הכלכלה (כפי שפורסם ב''דה מרקר'' בנובמבר 2015), ההוראות יחולו על כ-50 מיליון דולר יצוא מתוך יצוא כולל בהיקף של 200-150 מיליון דולר בשנה מההתנחלויות, שהם פחות מאחוז אחד מהיצוא לאיחוד האירופי שעומד על כ-27 מיליארד דולר בשנה. היצוא הישראלי הכולל לאירלנד הגיע בשנה שעברה ל-68.3 מיליון יורו (לעומת יבוא בסך 868.4 מיליון יורו). בהנחה שהסחורות שההתנחלויות מייצאות לאירלנד מהוות כאחוז אחוז מסך היצוא, המשמעות הכספית של החרם בטלה בשישים.

אבל אצל נתניהו דין פרוטה כדין מאה. במיוחד כשמדובר בפרוטה פלסטינית. "האבסורד במהלך של הסנאט האירי", הצליף משרד החוץ באירים, "הוא שהחרם יפגע בפרנסתם של פלסטינים רבים העובדים באזורי התעשייה הישראליים שיושפעו מהחרם". הוא עוד יטען בבית המשפט שצמצום משלוחי הסיגרים לרחוב בלפור היה פוגע בפרנסתם של הפועלים בשדות הטבק בקובה. החרדה של נתניהו לגורלם של הפלסטינים מזכירה לד"ר אלון ליאל, מי שהיה שגריר ישראל בדרום אפריקה ומנכ"ל משרד החוץ, את טענת משטר האפרטהייד הדרום אפריקני שחרם על המדינה יפגע בראש ובראשונה בשחורים. "כל אומה שנאבקה לשחרורה ועל חירותה נאלצה לשלם מחירים", אמר ליאל לאל-מניטור "הפלסטינים יודעים זאת היטב, ואפילו אנחנו, הישראלים".

על דאגתם של המתנחלים לעובדים הפלסטינים אפשר ללמוד מדו"ח של ארגון Human Rights Watch מ-2015 הכולל עדויות על העסקת מאות ילדים פלסטינים, בהם בני 11, בשדות ההתנחלויות בבקעת הירדן. הם מתחילים לעבוד בחמש וחצי או שש בבוקר, למשך שמונה שעות, שישה וגם שבעה ימים בשבוע. הם נושרים מבתי הספר וסובלים מתנאי עבודה קשים בחום כבד.

על פי דו"ח של ארגון העובדים "מען" מאפריל השנה, כ-30 אלף עובדים פלסטינים מהגדה המערבית מועסקים באזורי תעשייה ובתוך ההתנחלויות עצמן. "רוב העובדים בהתנחלויות מועסקים עד היום בתנאי ניצול קשים, כאשר לעתים קרובות פועל נאלץ לעבוד עבור 120 שקל ליום עבודה של 12 שעות ולוותר על זכויות סוציאליות. על פי חוקי העבודה בישראל (שכר המינימום עומד היום על 28.49 שקלים לשעה) עובד ישראלי המועסק אותו מספר שעות מגיע לפי שלושה, בנוסף לזכויות סוציאליות.  

הדאגה הישראלית לרווחתם של הפלסטינים לא שכנעה את הסנאט בדבלין להסתפק בסימון מוצרי ההתנחלויות. לפי שעה אין בסיס לתקוותם של הפלסטינים שמדינות נוספות יילכו בעקבות האירים.

ד"ר ניצן פלדמן, מומחה לכלכלה פוליטית בינלאומית מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, כתב כי המחקרים מלמדים שעד כה ההשפעות הפוליטיות השליליות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני על הסחר עם אירופה לא היו משמעותיות במונחים מקרו־כלכליים. ואולם, הוא מדגיש, ההשפעות האלה עשויות להתעצם אם מערכת הדה־לגיטימציה כלפי ישראל תתרחב. במזכר שחיבר לפני שנתיים כתב פלדמן כי חרם רשמי כולל על תוצרת מהשטחים עלול לאותת על נכונות לנקוט עוד צעדים בעתיד ולהרתיע חברות מהעמקת הקשרים עם ישראל.

פלדמן צפה שמהלכים רשמיים, אשר מבליטים את חוסר הלגיטימיות שהממשלות באירופה מייחסות לפעילות העסקית בהתנחלויות, יעניקו תנופה למהלכים נגד חברות ישראליות הפועלות גם בתוך הקו הירוק וגם ביהודה ושומרון. "המשתנה החשוב ביותר שיקבע את הנזק שיגרם לישראל", מסכם החוקר, "הוא מידת האנטגוניזם שפעולותיה של ישראל בנושא הפלסטיני יעוררו בקרב הציבור הרחב והממשלות במדינות האיחוד האירופי". האנטגוניזם שהכיבוש הישראלי עורר בדבלין הוא אולי מעט מדי, אך לא מאוחר מדי לעורר את ירושלים מהתרדמה המדינית.

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020