ישראל פולס

הקהילה הלהט"בית נגד נתניהו - האם הפעם יהיה שינוי?

p
המחבר
בקצרה
זו לא הפעם הראשונה בה ראש הממשלה מעדיף את האינטרס הפוליטי שלו על פני זכויות הלהט״ב. אלא שהפעם, הפרת הבטחה מפורשת שנתן רק יומיים קודם לכן יצרה גל הלם בקהילה שהוביל למחאה חסרת תקדים, כולל חסימות כבישים וקריאה לשביתה. הסיכוי היחיד של המחאה להשפיע, הוא להיות רחבה וממושכת.

אין מה להיות מופתע מההתקפלות של ראש הממשלה בנימין נתניהו (18 ביולי) מכוונתו לתמוך בתיקון לחוק שיאפשר לאבות יחידניים להביא לעולם ילד בפונדקאות. כשמול עיניו הברית עם הסיעות החרדיות, המתנגדות לתיקון לחוק, והחשש ממשבר קואליציוני רגע לפני יציאת הכנסת לפגרת הקיץ, הוא העדיף את השקט הפוליטי.

נתניהו הוא אשף הזגזוגים. רגע אחד הוא יכול לדבר בשכנוע מלא על מהלך מסוים, ובתוך יום או אפילו שעות להתהפך. זה קרה גם באפריל, כשהכריז במסיבת עיתונאים על הסכם עם האו"ם לפתרון סוגיית הפליטים ומהגרי העבודה מאפריקה, אך ביטל אותו כעבור שעות בשל הלחץ הפוליטי מימין.

מה שיוצא דופן הפעם הוא המחאה המאורגנת, חסרת התקדים, שהתעוררה בעקבות פניית הפרסה של ראש הממשלה. הקהילה הלהט"בית, במהלך שהולך וצובר תאוצה, קראה לחבריה לשבות ביום ראשון (22 ביולי), ולא להגיע למקומות העבודה שלהם.

החוק שאושר השבוע בכנסת מוסיף את אוכלוסיית האמהות היחידניות לקבוצה הרשאית לקיים הליך פונדקאות בישראל - אבל משאיר בחוץ את האבות היחידניים, רובם הומואים.

על פי הבאזז ברשתות החברתיות ובתקשורת הממוסדת, נראה כי אלפים ואולי אף יותר ייקחו בחלק בשביתה, שזוכה לרוח גבית מצד מעסיקים גדולים במשק, ההסתדרות ועיריית תל אביב. כמה חברות בולטות בהיי-טק ובפרסום, כמו IBM, eBay ומטריקס, הכריזו שלא ינכו ימי חופש לשובתים. מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל הודיע על הענקת 60 אלף שקלים לעובד, ללא קשר למגדר, מגזר ונטייה מינית, גיל או מצב משפחתי - שירצה להקים משפחה בפונדקאות. בהמשך חברת הטכנולוגיה מלאנוקס הצטרפה ליוזמה. במקביל נערכו הפגנות וצעדות מחאה בירושלים ובתל אביב.

ארגוני הקהילה נערכים למלחמה משפטית באמצעות בג"ץ. הטיעון המרכזי הוא שמדובר בחקיקה מפלה מגדרית הנוגדת את ערכי השוויון הבסיסיים. נראה שנתניהו ישמח אם גם הפעם בג"ץ יעשה עבורו את העבודה, ויעזור לו לגלגל מקרבתו את תפוח האדמה הלוהט, כמו שקרה עם החוק המסדיר פטור מגיוס לחרדים.

מה השתנה ביומיים שעברו בין ההכרזה של נתניהו על תמיכתו בהוספת אבות יחידניים לחוק הפונדקאות, אשר נשמעה כמו בשורה אמיתית במאבק לזכויות קהילת הלהט״ב, לבין הצבעתו נגד אותו תיקון בדיוק?

את התוספת לחוק גיבש ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד, בעצמו אב לתאומים שבאו לעולם יחד עם בן זוג בהליך פונדקאות יקר בחו"ל. אוחנה פנה אישית לנתניהו, ביקש את תמיכתו ונענה בחיוב. בסרטון של ראש הממשלה נאמר בין השאר: "ח"כ אמיר אוחנה דיבר איתי לא פעם על חוק הפונדקאות. הוא העלה נקודה מאוד פשוטה: לאמהות יחידניות יש זכות להליך פונדקאות, אבל לאבות יחידניים אין זכות כזאת. זה פשוט לא הוגן וצריך לתקן את זה. ולכן הודעתי היום בישיבת סיעת הליכוד שאני אתמוך בתיקון החוק שהוא יגיש". עם פרסום ההצהרה הזאת, ארגוני הלהט"ב בישראל היו משוכנעים שהם הולכים לעשות היסטוריה ושביום רביעי, כנסת ישראל תאשר חוק מתקדם ושוויוני.

אלא שחברי הכנסת החרדים, ששמעו על התיקון הזה, הפעילו לחץ על נתניהו ואיימו לפרק את הקואליציה ולא לתמוך בחוק הלאום (פרויקט הדגל הנוכחי של נתניהו, שאושר סופית בכנסת ב-19 ביולי). וכך, ראש הממשלה, כמו רוב חברי הקואליציה, הצביע נגד התיקון לחוק. אחרי הסערה שהתעוררה בעקבות ההתקפלות שלו בפני החרדים, נתניהו הסביר כי התכוון לתמוך בהוספת אבות יחידניים לחוק בהליך נפרד שייעשה בעתיד, לאחר שהחוק יאושר במתכונתו הנוכחית. הוספת התיקון של ח״כ אוחנה לנוסח החוק הנוכחי, הוסיף ראש הממשלה, היה מפיל אותו ופוגע גם באמהות.

לאור התנהלותו השבוע, בקהילת הלהט״ב הבינו שאינם יכולים לסמוך על ראש הממשלה במאבקם לשוויון זכויות והכריזו על מלחמה של ממש בנתניהו עד שהתיקון לחוק יאושר. מדובר בקהילה הנחשבת לחזקה ומשפיעה בחברה הישראלית. לא מעט מובילי דעה, עיתונאים, שחקנים ומגישי טלוויזיה פופולריים נמנים עליה - חלקם אף הביאו ילדים באמצעות הליך פונדקאות יקר בחו"ל. על פי עדויות שפורסמו בימים האחרונים, ההוצאה על הליך פונדקאות כזה נעה בין 300 ל-700 אלף שקל.

אחד הפוסטים הבולטים שפורסמו בהקשר הזה היה של מגיש תוכנית הלילה של קשת, נדב בורנשטיין, אב לשתי בנות שבאו לעולם בהליך פונדקאות. בורנשטיין הפגוע פרסם בפייסבוק תמונה של בנותיו הפעוטות (מגבן) מביטות בו על מסך הטלוויזיה וכתב: "היום ביבי ירק לי בפנים. לי ולעוד מאות אלפי אזרחים בישראל". בהמשך סיפר כיצד הוא ובן זוגו חסכו ״כל החיים כל שקל. ויתרנו על הטיול שאחרי צבא. ויתרנו על החלום של לקנות דירה. ויתרנו על המון - כדי שנוכל להיות הורים. והיום המדינה שלנו ויתרה עלינו״. בורנשטיין הודיע כי יצטרף לשביתה ביום ראשון ולא יגיש את תוכניתו.

רועי נוימן, יועץ תקשורת בן 34 מתל אביב ואחד המארגנים של צעדי המחאה, אמר לאל-מוניטור: "אני מרגיש שמדינת ישראל עושה הכל כדי לפגוע באפשרות שלי להקים משפחה. זה לא רק החוק הזה שימנע ממני ומחברי לעשות הליך פונדקאות בישראל. היא יוצרת מצב שבו רק העשירים מבינינו יוכלו להיות הורים, כי עלות ההליך מגיעה ל-700 אלף שקל בארה"ב, תוך כדי דרך ייסורים קשה״.

נוימן אמנם רווק, אבל הוא מסתכל על האפשרויות העתידיות שלו לאבהות, ומבין שזה הזמן לצאת למלחמה - עד שהחוק ישונה. ״כנסת ישראל אמרה לנו שאנחנו שווים רק בחובות כלפי המדינה״, הוא מוסיף, ״שירות צבאי ותשלום מסים - כן, אבל האפשרות להקים משפחה ולחיות חיים טובים ובטוחים כמו כולם - לא. אין דבר יותר פוגע מלהגיד לי שאני לא ראוי להיות אבא״.

גם דמויות בולטות נוספות בקהילת הלהט״ב ובציבור הישראלי בכלל, כמו המגיש אסי עזר והעיתונאי גל אוחובסקי, לקחו חלק פעיל במחאה ודחפו אותה קדימה.

עד כמה תהיה למהלך הזה השפעה על ראש הממשלה? הידידות עם קהילת הלהט״ב חשוב מאוד לנתניהו, אבל אם הבחירה שלו היא בינם לבין האינטרס הפוליטי שלו - הוא לא ישכב עבורם על הגדר. לכן הסיכוי היחיד שהמחאה תשפיע עליו הוא אם היא תהיה גדולה, סוחפת וממושכת. תמיכה בצעדי המחאה מצד הימין הרך תהיה מאוד משמעותית. החדשות הטובות הן שבינתיים, נראה שחלקים גדולים מהציבור תומכים במחאה הזאת ומגויסים אליה.

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: זכויות האדם

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept