ישראל פולס

כישלון מאבקה של ש"ס באפליה החרדית-אשכנזית

p
המחבר
בקצרה
על רקע תחקיר תאגיד השידור הציבורי המציג את האפליה על רקע עדתי בקבלה לישיבות חרדיות אשכנזיות, מודה ח"כ יעקב מרגי בשיחה עם אל-מוניטור: לא התקדמנו בנושא הזה ולו מטר אחד מאז הוקמה ש"ס.

שנת 1982, הרב ניסים זאב מירושלים, ביקש לרשום את בתו בת ה-12 לסמינר אשכנזי, חטיבת ביניים יוקרתית לבנות חרדיות, אבל סורב למרות היותו רב בעל מעמד בכיר. כשהבין שהבעיה היא במוצאו המזרחי, קרי, בן להורים שעלו לישראל ממדינות ערב, הוא החליט להקים בית ספר שבו תוכלנה להתקבל בנות ממוצא מזרחי. אך כשניסה לגייס מימון מעיריית ירושלים אמר לו פקיד בעירייה, כי ללא כוח פוליטי הוא לא יצליח. אם כך, אקים כוח פוליטי, החליט. וכך לפני 36 שנים [1982] הוקמה ש"ס כמפלגה חרדית מזרחית בשל סיבה אחת עיקרית: מלחמה באפליה חרדית-אשכנזית כלפי הקהל שהיא אמורה לייצג. ש''ס התמודדה ראשית במישור המוניציפלי וזכתה בארבעה מושבים במועצת העיר ירושלים. בהמשך התמודדה המפלגה בבחירות לכנסת ה-11 [1984], ומאז בכל מערכות הבחירות. בשיא כוחה הגיעה ש''ס ל-17 מנדטים והיוותה גורם משפיע בכמעט כל ממשלה עד היום.

האם הצליחה ש''ס במשימתה העיקרית? חבר הכנסת יעקב מרגי מש''ס מודה בכישלון. "לא התקדמנו בנושא הזה ולו מטר אחד מאז הוקמה התנועה", פוסק מרגי, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, בשיחה עם אל-מוניטור על רקע תחקיר טלוויזיוני המגלה כי אפליה בקבלה לישיבות חרדיות על רקע עדתי עדיין קיימת.

כאמור, לפני מספר ימים [8 ביולי], שודר תחקיר של תאגיד השידור הציבורי לפיו ישיבות חרדיות יוקרתיות ביצעו מעקבים אחר נערים המועמדים להתקבל אליהן, ערכו לגביהם רשימות שונות והצמידו לשמם כינויים כגון "פרענק" – כינוי גנאי בחברה החרדית ליוצאי מדינות ערב. במקצת מהמקרים קיבלו הורי תלמידים אלה הודעה כי יוכלו בכל זאת ללמוד בישיבה אשכנזית אם ישלמו דמי כניסה של עשרות אלפי שקלים.

מערכת החינוך החרדית בישראל היא ברובה עצמאית, כלומר מנוהלת על ידי ראשי ישיבות כמעט ללא פיקוח ממשלתי אף שהן זוכות למימון חלקי של המדינה. הצעירים החרדים ממוצא מזרחי, לומדים בישיבות הנשלטות על ידי הזרם הליטאי האשכנזי של המגזר החרדי – זה שמוצאו באירופה. בהיעדר מסגרות חרדיות אחרות ליהדות המזרחית השמרנית, קיבלו אותם ישיבות, אלה אך תהליך הקבלה לא היה שלם. מחקר של מכון ירושלים לחקר מדיניות תיאר את המצב הזה כך: "דפוסים של התנהלות סטריאוטיפית מלוּוה בדעות קדומות, שהביאו להפרדה אתנית בין 'מזרחים' ל'אשכנזים'. המגזר המזרחי של בני התורה נדחק אל שולי חברת הלומדים החרדית."

על פי המצע שלה, מטרותיה של ש"ס הן כאמור להביא לכך שלא תהיה אפליה בין ספרדים לאשכנזים ו"להחזיר עטרה ליושנה", כלומר להחזיר את היהדות המזרחית השמרנית למקומה המוביל. בפועל נדמה כי מאבקה של ש"ס נגד האפליה והגזענות נחל כישלון חרוץ, אם 36 שנים לאחר הקמתה מבחן הכניסה העיקרי לישיבות המובילות הוא (עדיין) מוצאו של התלמיד.

חיים, תלמיד ישיבה ממוצא מזרחי שהצליח להתקבל לישיבה אשכנזית לאחר שנדחה מישיבה אחרת, אומר לאל-מוניטור: "התופעה קיימת בכל ישיבה אשכנזית, אולי פחות בישיבות של תנועת חב"ד שהיא הכי ידידותית למזרחיים. בכל יתר המקומות אנחנו מוקצים מחמת מוצא. כמו שיש מוקצים מחמת מיאוס, כך המזרחיים מוקצים מחמת מוצא. וזה מתבטא בעיקר כשזה מגיע לענייני שידוכים, קבלה למוסדות לימוד, השפעת רבנים – אז אנחנו מוקצים".

ח"כ מרגי מפנה אצבע מאשימה אל החברה החרדית המאפשרת לתופעה הזאת להימשך. לדבריו, על החברה החרדית לעשות חשבון נפש שכן הגזענות והאפליה גורמות לבריחה של צעירים חרדים רבים אל מחוץ למסגרת הדתית. הוא קרא לצעירים להימנע מללמוד בישיבות הנוקטות מדיניות מפלה, שכן הן "רקובות ומלמדות גזענות והתנשאות".

הרב מרדכי בלוי, מראשי החינוך החרדי האשכנזי, הסביר בתגובה לתחקיר כי יש ישיבות נחשבות יותר ופחות, כפי ש"יש אוניברסיטת קיימברידג' ויש את האוניברסיטה העברית". 

חבר כנסת מיהדות התורה, המפלגה החרדית האשכנזית, אמר לאל-מוניטור כי מדובר בתופעה שולית יחסית וכי הבעיה היא לא ברמתם של התלמידים החרדים המזרחיים אלא בהיותם בעלי מנטליות שונה במקצת. לדבריו ראשי הישיבות חוששים מהשפעות חיצוניות כאלה עליהם, ולכן מקבלים רק מעט מהם.

את החששות הפליא להסביר ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה, אשר בשיחה פנימית עם חסידים מקהילתו לפני כשנה [2017] השתמש גם הוא בביטוי פרענק: "הרי יש באמת הרבה מ'הפרענקים' שהולכים לצבא בגלל המכסות וזה מפני שלמרבה הצער יש אצלם רפיון, יש שם הרבה כאלו". באמירה זו ביטא אייכלר את הדעה הרווחת בציבור החרדי, כי החרדים המזרחיים פחות שמרנים ומושפעים (מהחברה הישראלית החיצונית) ביתר קלות. אבל אמירתו עוררה תגובות נזעמות והאשמות על שימוש בביטויים גזעניים.

מנהיג ש"ס שר הפנים אריה דרעי טען בתגובה לאל-מוניטור כי הוא מכיר היטב את "הבעיה הכאובה", ובתפקידיו כיו"ר ש"ס וכשר הוא פועל במרץ כל יום למיגורה. אחת הדרכים, לדבריו, היא הקמה של מוסדות לימוד ברמה גבוהה לחרדים המזרחיים.

הפתרון הזה בעייתי משתי סיבות. האחת, בהעדר מספיק מוסדות כאלה רבים מהתלמידים המזרחיים פונים למוסדות האשכנזיים. השנייה, הקמת מוסדות כאלה מקבעת את עצם ההפרדה על בסיס מוצא, כלומר סגרגציה גזענית, אשר בחברה החרדית עדיין נראית טבעית.

ובחזרה לח"כ מרגי. בתשובה לשאלה האם כישלונה של ש"ס בסוגיה זו מעיד על כך שאין בה צורך יותר, הוא אומר "להיפך". לדבריו, "אנחנו מצליחים במלחמה סיזיפית למצוא פתרונות לתלמידים רבים בכל שנה וגם לקיים מאבקים עקרוניים, אבל שינוי מהותי בחברה החרדית חייב לבוא מתוכה. על מנהיגיה האחריות לעשות כן". על רקע סירובם של מנהיגי החברה החרדית להגיב לתחקיר, ספק אם יהיו הם אלה שיובילו מהלך נגד ההפרדה והאפליה הגזענית במוסדות החינוך החרדיים. הסקרים האחרונים מראים כי ש''ס ירדה מאוד בכוחה וספק אם תעבור את אחוז החסימה – סקרים המעידים כי גם הציבור חושב שהתנועה נכשלה במשימתה העיקרית.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: תרבות

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

x
keyboard_arrow_up

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept