ישראל פולס

מדוע הממשלה לא משלימה את גדר ההפרדה?

p
המחבר
בקצרה
הימין בכנסת שוב הפיל הצעת חוק שנועדה לחייב את הממשלה להשלים את בניית גדר ההפרדה. בעוד גורמי ביטחון סבורים כי הגדר נחוצה לסיכול פיגועי טרור, המתנחלים חוששים שהיא תהווה קו גבול עתידי למדינה פלסטינית. האם הממשלה מפקירה את חיי האזרחים?

ביום רביעי [6 ביוני] דחתה הכנסת, זו הפעם השלישית, הצעת חוק של ח"כ עומר בר לב ממפלגת העבודה להשלמת בניית גדר הביטחון סביב יהודה ושומרון. מפלגות הקואליציה בראשן הליכוד, הבית היהודי וישראל ביתנו הן שהפילו את הצעת החוק, שח"כ בר לב רואה בה אמצעי קריטי למניעת פיגועי טרור.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי מטרתה היא לחייב את הממשלה ואת משרד הביטחון להשלים את בניית הגדר לאלתר, בתוך 18 חודשים, "ולתת לכך עדיפות לאומית". אף שבהצעת החוק נכתב במפורש כי "קטעי הגדר שיוקמו על פי חוק זה, כמו גם קטעי הגדר שהוקמו עד כה, הם רק אמצעי ביטחוני למניעת פיגועי טרור ואינם מבטאים גבול מדיני אחר" – בימין משוכנעים שתהיה לכך משמעות מדינית. כלומר, הקמת גדר מסביב ליישובים ביהודה ושומרון והפרדתם מהיישובים הפלסטינים במסגרת מהלך יזום של מדינת ישראל תהווה אישור דה פאקטו לקביעת גבול עתידי בין ישראל למדינה הפלסטינית.

את גדר ההפרדה החלה ישראל לבנות ביוני 2002, בשיאה של האינתיפאדה השנייה, אשר גבתה את חייהם של מאות ישראלים. עד אז קו התפר בין ערי ישראל לשטחי יהודה ושומרון היה פרוץ, ומחבלים חצו בנקל את הקו הירוק והגיעו בתוך זמן קצר אל לב הערים הישראליות.

במשך תקופה ארוכה התנגדו ראש הממשלה דאז אריאל שרון וחלק משריו לבניית הגדר. בעקבות לחץ ציבורי שגבר ככל שהטרור גבה קורבנות נוספים, הוסרה ההתנגדות ולבניית הגדר הוקצו תקציבי עתק. בתוך מספר שנים נבנו מאות קילומטרים של גדר ביטחון חכמה ומכשולים, ובחלק מהמקומות, לרבות סביב שכונותיה של מזרח ירושלים, הוקמה חומה גבוהה כדי למנוע ירי.

מהלך בניית הגדר לווה בדעיכת האינתיפאדה השנייה, ובשל כך היא נחשבת כגורם משמעותי בצמצום היקף הטרור בתוך הקו הירוק. למרות ההצלחה, בכמה מקטעים הסובבים את יהודה ושומרון לא נבנתה גדר בשל התנגדות המתנחלים. אלה טוענים כי השלמת הגדר מהווה המשך קידום רעיון ההפרדה של השמאל כדי לייצר גבול קבע.

בנוסף למתנחלים, מתנגדים לגדר גם התושבים הפלסטינים וארגוני סביבה. כל אחד מסיבותיו הוא פעל בשנים האחרונות למנוע את הקמת הגדר ולא מעט עתירות הוגשו לבג"ץ בעניין זה. הפלסטינים טוענים שתוואי הגדר המוצע מביא לסיפוח שטחים שלהם אל שטח ישראל, ואילו הארגונים הירוקים טוענים כי בניית הגדר כרוכה בפגיעה סביבתית קשה. כך סבך של התנגדויות ולחצים פוליטיים מונע עד עתה את השלמת המכשול הביטחוני.

בנימין נתניהו עצמו ידוע כחסיד גדול של גדר הפרדה לאורך גבולותיה של ישראל, אך גם מבין היטב את הרגישות המדינית והפוליטית בהקמתה באזורים מרכזיים ביהודה ושומרון בהם נמצאת המאסה הקריטית של גושי ההתיישבות.

ב-2013, למשל, הגיע נתניהו לסיור בגוש עציון ושמע מראשי המתיישבים התנגדות נחרצת להשלמת הגדר באזורם, בטענה כי זו תגרום להפרדה בין חלקי הגוש ותפגע ברקמת החיים. מאמציהם ולחציהם גם באמצעות הבית היהודי בממשלה נשאו פרי.

באוגוסט 2017 סיירו נתניהו וחברי הקבינט המדיני-ביטחוני לאורך תוואי הגדר בגוש עציון כדי לבחון מקרוב את השטח בו אמורה לקום הגדר, אך מאז ולמרות התוכניות הקיימות במשרד הביטחון לא נעשה בשטח דבר.

ח"כ בר לב, אל"מ במיל', לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל, מנסה בשנים האחרונים לגרום לממשלה לסיים את פרויקט גדר ההפרדה. לטענתו, בעוד כל גורמי הביטחון מחזיקים בדעה כי נחיצותה למניעת פיגועים אינה מוטלת בספק – הממשלה גוררת רגליים מסיבות פוליטיות, כלומר בשל התנגדות המתנחלים החוששים שגדר הפרדה תקבע את קו הגבול העתידי במקרה של הסדר עם הפלסטינים בעוד הם מעוניינים בסיפוח יישוביהם לישראל.

בעקבות הפלת הצעת החוק של בר לב, יצאו ביום חמישי [7 ביוני] חברי סיעת העבודה לסיור ביהודה ושומרון באזורים בהם לא נבנתה גדר במטרה לעורר לחץ ציבורי ותקשורתי אל מול מה שהם מכנים "מחדל ביטחוני חמור".

בסרטון שהעלה בר לב אל חשבון הטוויטר שלו הוא נראה עומד כשמאחוריו העיר מעלה אדומים בה מתגוררים כ-37,000 תושבים (נכון ל-2016) ללא גדר ביטחון. "הסיבה היחידה לכך היא פוליטית", קובע ח"כ בר לב. לטענתו, שליש מהמחבלים שביצעו בשנים האחרונות אירועי טרור בתוך הקו הירוק ניצלו את היעדרה של גדר, ולכן נחיצות הגדר לסיכול פיגועים ברורה. מה גם שזוהי עמדתם המקצועית של צה"ל והשב"כ.

יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי האשים במהלך הסיור את ממשלת נתניהו וליברמן, בהפלת הצעת החוק. גבאי הצטייד במפה והציג את שלוש הפרצות העיקריות בתוואי הגדר, אותן הוא מכנה "פצצות מתקתקות": פרצת מעלה אדומים, פרצת גוש עציון ופרצת דרום הר חברון.

כדי להדגיש את גודל הסכנה, הסביר גבאי כי מפרצת גוש עציון חדרו המחבלים שחטפו את שלושת הנערים ב-2014, ומפרצת דרום הר חברון חדרו המחבלים שביצעו את הפיגוע בשרונה ב-2016. כמו בר לב, גם גבאי טוען שהסיבה העיקרית לכך שהממשלה אינה משלימה את בניית הגדר היא לחצים פוליטיים של הימין. "השיקולים (הפוליטיים) האלה של בנט וליברמן וביבי עולים בביטחון שלנו", קובע גבאי.

האבסורד בסיטואציה הזאת, שדווקא תושבי ההתנחלויות קובלים על כך שביטחונם הפקר והם דורשים תוספת תקציבית ואמצעי מיגון אחרי כל פיגוע טרור ביישוביהם. במקביל הם מונעים הקמת גדר שוודאי – כפי שטוענים כל גורמי הביטחון, תשפר את רמת ביטחונם.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept