האם משה כחלון מריח מחאה חברתית חדשה?

אפקט המחאה החברתית של קיץ 2011 עדיין כאן. שר האוצר מסרב לחתום על צו שיאפשר לייקר את מחירי החלב ונערך לגל התייקרויות נוסף, מה שמלמד שהאיש בעל החושים המחודדים לזיהוי הסנטימנט הכלכלי-חברתי של הציבור מזהה משהו.

al-monitor .

נושאים מכוסים

consumer boycott, dairy, food prices, knesset, israeli politics, subsidies, social justice movement, boycott, kulanu, moshe kahlon

יונ 21, 2018

ליו"ר כולנו, שר האוצר משה כחלון, יש חוש ריח מפותח לזיהוי הסנטימנט הכלכלי-חברתי של הציבור, לפעמים עוד לפני שהדברים צפים מעל פני השטח.

כך היה לאחר מינויו לשר התקשורת ב-2009, כאשר ניהל מאבק בחברות הסלולר שעד אז גבו סכומי עתק מהציבור, והצליח למרות לחצים עצומים מצדן לפתוח את השוק לתחרות ולהביא להורדת מחירים דרמטית. כחלון זיהה אז, כשנתיים לפני פרוץ המחאה החברתית בקיץ 2011, את זרמי העומק בחברה הישראלית שבישרו את הזעם המתפתח במעמד הביניים נוכח יוקר המחייה, והובילו ליציאת מאות אלפי אנשים לרחובות.

מהפכת הסלולר הפכה את כחלון למותג חברתי חזק. הוא הקים מפלגה חברתית –  "כולנו", והפך בבחירות האחרונות [2015] לשר האוצר בזכות אותו מאבק מוצלח.

לכן, החשש שהביע ביום שני [18 ביוני] בישיבת סיעת כולנו מעליית מחירי מוצרי היסוד כדבר שעשוי לפגוע בו אלקטורלית, הוא הרבה יותר מאמירה. "זה סיפור לא פשוט, בטח לא למפלגה חברתית. אם היינו הבית היהודי מה זה היה משנה", נשמע כחלון בהקלטה מהישיבה הסגורה שהגיעה לידי ערוץ 10. בהמשך גם הבהיר כי הוא אינו מתכוון לשבת בחיבוק ידיים: "אנחנו נבדוק אחד לאחד. נעשה עבודה באוצר. נעבור גם למשרד הכלכלה. חייבים להיערך לאירוע הזה".

שר האוצר מזהה זרמים תת קרקעיים שעשויים להתפתח, אולי אפילו למחאת צרכנים. אלא שהפעם הוא זה שנמצא על הגה הכלכלה הישראלית, והשנה הבאה [2019] היא שנת בחירות. עליית מחירים בלתי נשלטת היא הדבר האחרון שכחלון צריך. מה גם שרק בחודש מאי האחרון הוא חגג ניצחון, כשנרשמה סוף סוף ירידה במחירי הדיור לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאחר שלוש שנים בהן התקשה לספק הצלחות.

בחודש הבא [יולי] ימלאו שבע שנים למחאה החברתית הגדולה ביותר בתולדות ישראל, שהוציאה מאות אלפי אנשים לרחובות ונדנדה את כסאו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. יוקר המחיה ומחירי הדיור שלא הפסיקו לטפס היו אז הטריגר. כתוצאה מהמחאה נרשמו ירידות במחירי מוצרי המזון הבסיסיים, אשר נשמרו לאורך השנים, אולם בשבועות האחרונים מדווחים בעיתונות הכלכלית על עלייה משמעותית ומתפתחת במחירי המזון של 30-10 אחוזים.

ברקע מתרחש גם מאבק של יצרניות החלב להעלאת מחירי המוצרים המפוקחים, בטענה כי נגרמים להם הפסדים. אם הממשלה לא תאפשר זאת, מאיימות היצרניות, הן יאלצו לפטר עובדים. כחלון רואה את הנתונים ושומע את הקולות, ומהדברים שאמר ניכר שהוא נערך לסוג של קמפיין, כשהוא מעמיד את עצמו מול חברות המזון הגדולות. בינתיים הוא מסרב לחתום כשר אוצר על צו המאפשר את העלאת מחירי החלב, בעוד ששר החקלאות אורי אריאל כבר חתם, וח"כים בוועדת הכספים דוחקים בו לחתום גם כן.

כחלון רואה את מגמות השוק. הוא מבין שחלק מעליית המחירים נובע מהתייקרות חומרי הגלם בעולם וייתכן שלא יוכל לשלוט על כך. חששו מכך שהזעם יופנה כלפיו הוא אמיתי, ולכן כשועל קרבות חברתיים ותיק שקורא את המפה הוא עוטה כעת שוב את מדי הדון קישוט.

על פי הערכות של כלכלנים, מגמת עליית המחירים עדיין לא הגיעה למיצוי והיא תימשך, מה שמעלה את השאלה: האם הציבור הישראלי בשל לעוד מחאה, שבע שנים אחרי?

מבחינות רבות מחאת 2011 שינתה סדרי עולם, אף שלאורך השנים מאז הייתה נטייה להתייחס בביטול להישגיה, בעיקר בגלל הקושי לפוצץ את בועת הנדל"ן. השיח החברתי-כלכלי השתנה ללא היכר, הציבור מודע הרבה יותר ליכולתו להשפיע, הממשלה למדה לדבר בשפה חברתית ומכירה בצורך להציג הישגים בתחום כמנוף אלקטורלי. גם הטייקונים, סמל הדורסנות והחזירות של תקופת טרום המחאה, קרסו בזה אחר זה.

הציבור למד שהכוח בידיים שלו ושחרם צרכנים הוא כלי אפקטיבי. ב-2011 התארגן חרם צרכנים באמצעות הפייסבוק נגד התייקרות הקוטג' – הגבינה הכי ישראלית, שמחירה עלה בתקופה קצרה בעשרות אחוזים. תחילה החברות התעלמו מדרישת הצרכנים, אבל כשביצועי המכירות ירדו הם נכנעו והורידו את המחירים. יו"ר תנובה הכוחנית אז, זהבית כהן, אף שילמה בכיסאה על הטיפול הכושל בחרם הצרכנים.

למעשה חברות המזון הגדולות ורשתות השיווק לא ראו ב-2011 את המחאה מגיעה – זו הייתה עבורם תקופה טראומטית שהתבטאה בירידה במכירות ובהבנה כי הציבור הישראלי השתנה. זו הסיבה לכך שגם הן חוששות מעליות מחירים ומגששות את דרכן בזהירות מול הצרכנים.

המחאה השפיעה וממשיכה להשפיע גם על הפוליטיקה הישראלית. בבחירות 2013 ובבחירות 2015 הייתה עדנה לח"כים חברתיים ולמפלגות חברתיות. גם בבחירות הבאות הקלף החברתי ימשיך לשחק תפקיד. די להסתכל על הח"כ המוערכת אורלי לוי אבקסיס, שהכריזה על הקמת מפלגה חברתית וזוכה בסקרים לחמישה-שבעה מנדטים. לוי נוגסת בכולם: בליכוד, ביש עתיד, בכולנו – מה שמוכיח שאפקט המחאה החברתית עדיין כאן, למרות שחלפו שבע שנים מאותו הקיץ.

גם ראש הממשלה נתניהו זוכר היטב את הקיץ ההוא בו ממוצאי שבת למוצאי שבת ההפגנות נגד יוקר המחייה ונגד ממשלתו הפכן להמוניות יותר ובשיא הגיעו לכ-400,000. נתניהו נאלץ להקים את ועדת טרכטנברג באוגוסט 2011 כדי לעצור את ההתקוממות במעמד הביניים, שכולל גם מצביעי ליכוד.

בכנסת מכהנים היום שניים ממנהיגי המחאה של 2011, איציק שמולי וסתיו שפיר מהמחנה הציוני, שמובילים אג'נדות חברתיות.

לכן מעניין לעקוב אחר מאבק חברות החלב להעלאת מחירי המוצרים המסובסדים. אם יצליחו, יהיה זה סימן שהותר הרסן. בינתיים כאמור כחלון לא חתם על הצו, מה שמלמד שהאיש בעל החושים הכי מחודדים בפוליטיקה לאווירה כלכלית-חברתית מזהה משהו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
מבחן 15 המנדטים של הרשימה המשותפת
דני זקן | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
כחול לבן פספסה את ההצלחה הגדולה של הרשימה המשותפת
עפיף אבו מוך | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
האם ניצחון של נתניהו יביא לסוף הדמוקרטיה הישראלית?
בן כספית | הבחירות בישראל | פבר 26, 2020
גנץ: נתניהו חצה קווים שאסור לחצות
מזל מועלם | | פבר 25, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020