גונן שגב – יהלום איראני מזויף

גיוסו של שר קבינט ישראלי לעבוד בשירות איראן הוא הישג משמעותי, אבל פוטנציאל הנזק של ד"ר גונן שגב הוא מצומצם וחסר ערך ממשי. "אנחנו מאחלים לעצמנו שכל ההישגים שלהם יהיו כאלה", אמר לאל-מוניטור בכיר לשעבר במוסד.

al-monitor .

יונ 20, 2018

למרות שהיא מדינה עתירת מיעוטים, קולטת עלייה ומגוונת מאוד מבחינה אתנית, נחשבת ישראל ליעד מודיעיני קשה ביותר לחדירה. עד כה, מעולם לא הצליח שירות ביון זר לגייס ישראלי בכיר המשתייך לצמרת השלטונית הקרובה לשירותו. הלכידות הפנימית בישראל גבוהה מאוד והעובדה שהמדינה נמצאת עדיין תחת איום קיומי מתמשך ומוקפת מדינות עוינות, הופכת את פוטנציאל הבגידה בה לקטלני במיוחד.

שירותי הביון עמם מתמודדת ישראל מנסים מדי פעם לגייס סוכן איכותי מקרב המיעוטים, או באמצעות כנסים אקדמיים, אך ההישגים דלים. מהבחינה הזו, העובדה שד"ר גונן שגב (62), לשעבר שר האנרגיה והתשתיות וחבר בקבינט המדיני-ביטחוני בישראל [1996-1995], שימש כסוכן איראני לכאורה בשש השנים האחרונות [מאז 2012], מהווה סטירת לחי מצלצלת בפרצופה של ישראל. מנגד, הנזק שנגרם מהגיוס היוקרתי הזה אינו משמעותי לאור העובדה ששגב מרוחק ממוקדי המידע וההחלטות מעל שני עשורים. "זו עדיין סטירה", אמר לאל-מוניטור גורם מודיעיני ישראלי בכיר, "אבל חוץ מקצת כאבים בפרצוף, אין נזק. לא נשברו שיניים, אין שטפי דם, בעוד כמה דקות זה גם לא יכאב יותר".

הרוחות בישראל סוערות מאז פורסם דבר מעצרו של שגב, ביום שני השבוע [18 ביוני]. העובדה שבשנות ה-90' הוא פרש ממפלגת הימין שהכניסה אותו לכנסת יחד עם עוד שני ח"כים כדי לאפשר ליצחק רבין להעביר את הסכם אוסלו ב' ברוב קולות בכנסת, הופכת אותו עכשיו לקרדום יעיל של הימין כדי לפרק עוד יותר את הלגיטימציה המתפרקת של השמאל בישראל. הנה, הבוגד שנבחר בקולות ימין וערק שמאלה, בוגד עכשיו במדינתו. העובדה ששגב הצביע נגד הסכמי אוסלו הראשוניים (אוסלו א') עוד בטרם עריקתו, מושתקת. הוא הופך כעת, שלא בטובתו, לתחמושת קטלנית נוספת בידי הימין המתעצם בישראל כדי להמשיך ולערער את מעמדו של השמאל.

גונן שגב, רופא בהכשרתו, היה אלמוני לגמרי כשרפאל ("רפול") איתן, רמטכ"ל וגיבור מלחמה, הקים מפלגה שגרפה שמונה מנדטים בבחירות לכנסת ב-1992. חבריו של שגב מספרים שלמרות שנכנס לכנסת בחסדיו של רפול, הוא חתר תחתיו מהרגע הראשון.

"פחות משנה אחרי שנכנסנו לכנסת", סיפר לאל-מוניטור ח"כ לשעבר ברשימת רפול, "שגב כבר הסתובב ואמר שרפול זקן מדי, צריך להדיח אותו וכי הוא מתכוון להתייצב בראש הרשימה במקומו". רפול היה אז אחד הפוליטיקאים הפופולאריים בימין הישראלי. הוא נחשב, עד היום, ללוחם המהולל והאמיץ ביותר בתולדות ישראל המודרנית. "העובדה ששגב, אלמוני לגמרי שנכנס לכנסת על גבו של רפול, עסק במאמץ להדחתו כמעט מיד, מסבירה מי האיש", מוסיף הח"כ לשעבר, "הבוגדנות שלו טבועה, שורשית ועמוקה, כנראה חזקה ממנו". אחרי שבגד ברפול וערק מימין שמאלה, נפלט שגב מהחיים הפוליטיים ונתפס מנסה להבריח סמי אקסטזי לישראל. הוא נדון למאסר, השתחרר ונסע לניגריה, שם הגיע מסע הבגידות שלו לתחנתו האחרונה.

מבחינת הממסד המודיעיני הישראלי, השמחה האיראנית מוצדקת וצריך לתת לחברים בטהרן לפרוק קצת זעם ותסכול, לאחר ההשפלה הפומבית והבינלאומית הכבדה שעברה עליהם כשהתברר שהמוסד הצליח להבריח כמעט את כל הארכיון הגרעיני של איראן מטהרן לתל אביב. כן, מודים בישראל, גיוסו של שר קבינט ישראלי לעבוד בשירות איראן הוא הישג משמעותי.

"אני מתאר לעצמי את החיוך של ראש האגף הרלוונטי במודיעין האיראני (MOI) כשאחד מפקודיו בישר לו שהצליחו לגייס שר ישראלי לשעבר", אמר לאל-מוניטור מי שהיה סגן ראש המוסד רם בן ברק. יחד עם זאת, בשלב הזה נראה כי הנזק הממשי שנגרם לישראל מבגידתו של מי שישב בממשלתה בשנות התשעים הוא מצומצם. שגב לא מחובר למערכת הישראלית 20 שנה לפחות, לא היה בידיו מידע ממשי, הוא ישב בטבורה של הקהילה הישראלית המצומצמת בניגריה וגיוסו מהווה בעיקר הישג מוראלי. ניתן להניח שכעת בודקים אם הצליח שגב לבצע חיבורים והיכרויות לטובת האיראנים עם ישראלים העוסקים בפעילות ביטחונית באפריקה.

גם אם יתברר שכן, מדובר בפוטנציאל נזק שולי בלבד. בסך הכל ולמרות הזמן הרב מדי שלקח לישראל לעלות על בגידתו של שגב, בירושלים ובתל אביב נושמים כעת לרווחה. "האיראנים רשאים לטפוח לעצמם על השכם", אמר לאל-מוניטור בכיר במוסד לשעבר, "הם היו זקוקים להישג הזה ואנחנו מאחלים לעצמנו שכל ההישגים שלהם יהיו כאלה".

בין ישראל לאיראן ניטשת לא רק מלחמה צבאית, כלכלית ומודיעינית אלא, ובעיקר, מלחמה מודיעינית. חלק ניכר מתקציב המוסד הישראלי מופנה למאמץ באיראן. בתקופתו של הרמטכ"ל הקודם, בני גנץ, ניתנה הוראה מפורשת להגדיל את כל המאמצים והתקציבים הקשורים באיראן ונגזרותיה (כמו חיזבאללה) על חשבון עיסוקים בביטחון שוטף בחזיתות המאיימות פחות של ישראל.

איראן ניצבת בראש המאמץ המודיעיני הישראלי כבר שנות דור. ישראל, לעומת זאת, נמצאת רק במקום השני של תשומת הלב של מיניסטריון המודיעין האיראני. מה שמעניין כאן זו העובדה שהמודיעין האיראני היה בעבר שותף בכיר, דיסקרטי ונאמן של המוסד הישראלי, בתקופתו של השאה הפרסי. שני הגופים מכירים היטב זה את יכולותיו של זה ונהגו להחליף ביניהם אינפורמציה. למוסד היה סניף שוקק וחשוב בטהרן, ולהיפך. עכשיו הם במלחמה.

שירות הביטחון הכללי, המופקד על הביטחון הפנימי בישראל ועל סיכול ריגול, עמד בראש המבצע ל"סיכולו" של שגב. במקרה שלו, לא הייתה דילמה האם לחשוף ולנטרל אותו, או לנסות ו"להכפיל אותו" כדי לשבש את הפעילות האיראנית ולהפיק ממנו תועלת. אופיו של שגב, בוגדנותו הטבעית, מנעה מראש אפשרות כלשהי לסמוך עליו בסוגיות מודיעיניות. בשבוע שעבר הוגש נגדו כתב אישום חמור ביותר, הכולל גם "סיוע לאויב בזמן מלחמה".

ה-MOI האיראני נחשב, בישראל, לארגון הביון העוין המשמעותי ביותר מבין כל אלה עמם מתמודד המוסד. חלק משיטותיו ומהידע המקצועי המצטבר שלו הגיע, בשנות השבעים והשמונים, מהמוסד עצמו בעקבות שיתופי הפעולה הפוריים בין הארגונים.חוץ ממנו, אומר לאל-מוניטור גורם ישראלי ביטחוני בכיר, יש לאיראן גם ארגוני ביון נוספים, ביניהם הזרוע המודיעינית של משמרות המהפכה. "הם משקיעים מאמץ רב בשנים האחרונות כדי לגייס סוכני יומינט ישראלים", אמר לאל-מוניטור בכיר לשעבר במוסד, "ככל הידוע לנו בהצלחה מוגבלת מאוד. שגב היה היהלום שבכתר שלהם". הנחמה הישראלית היא שמדובר, כנראה, ביהלום מזויף. יפה, אבל חסר ערך ממשי.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020