ישראל פולס

האם הגיעה העת לבטל את גיוס החובה?

p
המחבר
בקצרה
יותר משליש מהצעירים החייבים בגיוס אינם מתגייסים, ועדיין, היחידות הלוחמות נמצאות בתפוסה כמעט מלאה, וקיים עודף של חיילים בתפקידים העורפיים. ח״כים מהקואליציה והאופוזיציה עושים יד אחת לקידום הצעת חוק שלראשונה מקום המדינה תבטל את שירות החובה בצה"ל.

בשעה שהמערכת הפוליטית חצויה סביב חוק גיוס החרדים (המכונה גם חוק השוויון בנטל) חברו יחד חברי כנסת מארבע מפלגות סביב הצעת חוק לביטול גיוס החובה, המנוגד לאתוס "השוויון בנטל". חברי הקואליציה, מנחם מוזס החרדי (יהדות התורה) ויהודה גליק הדתי-לאומי (ליכוד), עושים יד אחת עם אנשי השמאל החילונים מוסי רז ועיסאווי פריג' (מרצ) ודב חנין (חד"ש, הרשימה המשותפת), לביטול שירות החובה בצה"ל. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי רעיון צבא העם הוא נחלת העבר ואינו מתאים לחברה הישראלית כיום.

האם מדינת ישראל, המתמודדת עם שלל אתגרים ביטחוניים בגבולותיה, יכולה להרשות לעצמה לצמצם את סדר הכוחות (סד״כ) שלה? כבר כיום, נכתב בהסבר להצעת החוק, יותר משליש מהחייבים בגיוס אינם מתגייסים (לעומת רבע ב-1990). משנת 2013 ועד 2017 חלה עלייה של כ-15 אחוז במספר החיילים שמקבלים פטור תוך כדי השירות, עקב חוסר התאמה לשירות צבאי. בעוד שהיחידות הלוחמות נמצאות בתפוסה כמעט מלאה, קיים עודף של חיילים בתפקידים העורפיים.

כבר לפני חמש שנים אמר הרמטכ"ל אז, בני גנץ, כי "העידן הזה של מאסות של סד"כ כבר לא קיים. אנחנו חייבים לנצל כעת את כוח האדם ואת הפיתוחים הטכנולוגיים. סד"כ קטן שיהיה מצויד, זריז, גמיש, ממוגן, קטלני ומוכן".

ח"כ רז הסביר השבוע בשיחה עם אל-מוניטור כי על פי המודל שלו, פחות אנשים יתגייסו ליותר זמן, כך שהמשרתים יהיו ותיקים יותר, הורים לילדים, מקצועיים יותר ומיושבים יותר בדעתם. במקביל, בוגרי תיכון מצטיינים שהפרופיל הצבאי שלהם מונע מהם לשרת בתפקידי לחימה, יוכלו לתרום למדינה מכשרונם במגזר האזרחי.

מה באשר לעיקרון השוויון בנטל, שהפך לפופולרי בקרב לא מעט פוליטיקאים בשנים האחרונות? הנתונים שנמסרו בדברי ההסבר לחוק מלמדים שגיוס החובה פוגע בעיקר בחיילים מאוכלוסיות מוחלשות. שלושה מתוך ארבעה כלואים בכלא הצבאי מרצים עונש מאסר עקב נפקדות או עריקות הנובעות מרצון לעבוד ולסייע למשפחותיהם לשאת בנטל הפרנסה. בהצעת החוק צויין כי כי 13 אחוז מהכלואים הם בני העדה האתיופית, המהווים רק שלושה אחוזים מכלל החיילים ואחוז נמוך מכך מהאוכלוסייה הכללית (למרבה הצער הם עדיין האוכלוסייה החלשה בישראל מבחינה כלכלית).

לפני נתונים עדכניים ל-2009, "השוויון בנטל" עולה למדינה סכומי עתק  (כתשעה מיליארד שקלים לשנה, המהווים 1.2 אחוז מהתוצר המקומי הגולמי), בגלל אבטלה סמויה בצה״ל, והוצאת הצעירים בני 21-18 משוק העבודה הישראלי. את הכסף הזה ניתן להקצות לשיפור מערכת החינוך והמחקר המדעי, המהווים נדבך חשוב בבניית ביטחון המדינה בטווח הארוך. בספר התקציב האחרון נאמר כי "חיילי החובה הם משאב יקר ביותר בהיותם חלק מפוטנציאל כוח העבודה וההשכלה, ומשמעות השירות הצבאי היא דחיית מימושו". בגיל 18, בעת שבני נוער במערב מצטרפים לשוק העבודה או רוכשים השכלה, נכנס הנוער הישראלי לקיפאון תעסוקתי. מעטים מחיילי הסדיר, כמו טכנאים או אנשי מחשבים, רוכשים בשירותם כישורים רלבנטיים לשוק האזרחי.

ההערכה שביטול גיוס החובה יביא להקטנת מספרם היחסי של שמאלנים וחילונים בצה"ל, ויהפוך אותו לצבא הציונות הדתית, אינה מבהילה את רז. "זה קיים כבר היום", אומר הח"כ ממרצ, "50 אחוז מבוגרי קורס קצינים ו-40 אחוז ממפקדי החטיבות הם חובשי כיפות, והאחוז עולה כל שנה. אני סבור שדווקא ביטול שירות החובה, שיהפוך את הצבא לרשות, יפתח את צה"ל בפני אוכלוסיות חדשות ויאזן את הכוחות. למשל, ערבים ישראלים רבים מתגייסים למשטרה, מכיוון שזה אינו שירות חובה".

כותרות העיתונים והאתרים בישרו בפברואר 2006 על "מהפכה בצה"ל: חיילים ישרתו שנתיים ב-2010". שר הביטחון אז, שאול מופז, והרמטכ"ל אז, רב אלוף דן חלוץ, הודיעו במסיבת עיתונאים משותפת כי לוחמים ובעלי מקצועות ייחודיים ישרתו שנתיים וארבעה חודשים ויקבלו תגמול כספי משמעותי. מאז מאומה לא השתנה. ב-2014, כלומר ארבע שנים אחרי שקיצור השירות היה אמור להיכנס לתוקפו, המליץ המרכז למדעי ההתנהגות (ממד"ה) בצה"ל להתכונן לשינויים במודל הגיוס וביטול גיוס החובה בישראל. מחקר מקיף שערך ד"ר יובל בנזימן עבור ממד''ה ציין כי בעשרות השנים האחרונות מדינות רבות ביטלו את גיוס החובה, והנוהג ממשיך להתקיים רק בשש מדינות מהגוש האירופי ובמספר מדינות באסיה ובאפריקה.

ואחרי כל הדברים האלה, אפשר להסתכן בניבוי שהצעת החוק הרב-מפלגתית לביטול שירות החובה תסיים את חייה בגנזך הכנסת. אף על פי שהוא נחשב לצבא החזק באזור, ורבים מחייליו עוסקים בהגנה על מפעל ההתנחלויות, צה"ל נהנה ממעמד של דוד המגן על בני עמו מפני גוליית. כבר עשרות שנים שחטיבות שלמות המשרתות בשטחים מופקדות על שמירת בטחונם של המתנחלים מחוץ לגבולותיה של מדינת ישראל.

אנשי חיל חינוך מלמדים חיילות וחיילים צעירים בני 18 ששמירה על התנחלויות לא חוקיות היא הגנה על המולדת. מרצים מטעם הרבנות הצבאית וחסידי חב"ד שמתארחים בבסיסיהם, מספרים להם שהם זכו להשתתף במלחמת מצווה. לעומת זאת, לפעילי ארגון "שוברים שתיקה", בוגרי צבא שחושפים את עוולות הכיבוש שחוו ובצעו או שנגלו לעיניהם בעת שירותם הצבאי, אין דריסת רגל במחנות צה"ל.

כדאי שרז וחנין, אשר מבקשים לבטל את גיוס החובה, יביאו בחשבון שלא בטוח כי צעירים שמאמינים שצה"ל צריך להיות צבא מוסרי, לא רק חזק, יתנדבו לבלות שלוש שנים בניהול הכיבוש בגדה והמצור על רצועת עזה.

יש לקוות שיום העיון שיתקיים בשבוע הבא (25 ביוני) בנוגע לשרות החובה, יציב סוף סוף את הנושא החשוב הזה במקום הראוי לו בשיח הפוליטי והתקשורתי.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept