ישראל פולס

יש פתרון מעשי ומיידי למשבר הגיוס

p
המחבר
בקצרה
חוק שירות הביטחון קובע כי אשה יכולה לקבל פטור משירות צבאי מ"טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי-דתי". אם המילה "אשה" תוחלף ב"אזרחים ותושבי קבע", אפשר יהיה לשלוח צווי גיוס לכולם – יהודים וערבים, חרדים ונשים דרוזיות – ומי שירצה בפטור, יקבל אותו באורח שוויוני.

משבר פוליטי בעניין גיוסם של בחורי הישיבה הוא הדבר הקבוע ביותר במערכת הפוליטית הישראלית. הפתח הצר שנפתח לאי שירותם של בחורי הישיבה המעטים עם קום המדינה, הפך רחב מאוד, ולמקבלי ההחלטות אין מושג כיצד לשנות כיוון ולייצר שוויון בנטל הגיוס, מעבר לנאומים חוצבי להבות על עצם הצורך בכך.

קשה להסביר למשרתים בצה"ל מדוע קבוצה גדלה והולכת בחברה הישראלית אינה מתגייסת לצבא, והיא פטורה מהאתגרים והסיכונים הניצבים בפני אלה שחייבים לשרת. קשה להסביר זאת גם לציבור הרחב, שיש בו רוב גדול למען גיוס החרדים הצעירים. ניסיונותיהן של ממשלות ימין ושמאל לערוך שינויי חקיקה מינוריים שיעניקו מראה שוויוני יותר לפטור המוענק לבחורי הישיבה, לא עמדו במבחן בג"ץ.

עכשיו שוב צריכה המדינה להשיב לבג"ץ על עתירות שהוגשו כנגד המשך המצב הקיים, ועל כן הוקמה ועדה, והפעם באיוש גורמי הביטחון, כדי להציע הצעה חדשה שלא תחייב גיוס חרדים, אך תבוא חשבון עם הישיבות על אי גיוס תלמידיהן. "הוועדה לבחינת גיוס החרדים" פרסמה לפני פחות משבועיים (11 ביוני) את המלצותיה, ועיקרן: על כל ישיבה תוטל מכסה של בחורים האמורים להתגייס לצה"ל. ישיבה שלא תמלא את המכסה תיקנס בכך שהסיוע הממשלתי המוענק לה יפחת. ההפחתה תעלה ככל שיחלפו השנים והבחורים לא יתגייסו. בניגוד לתיקון חוק שאושר בכנסת הקודמת ב-2014 ועורר את זעמם של החרדים, הוועדה המליצה שהאי-גיוס לא יהיה עבירה פלילית, והמשתמטים לא ייענשו בשום דרך שהיא.

"מועצת גדולי התורה" (קבוצת רבנים המנחה את פעילותם של חברי הכנסת מטעם "אגודת ישראל") שללה את ההמלצות מכל וכל, וכבר הכריזה כי אם לא ישונו ההמלצות עד תום כנס הקיץ (ב-22 ביולי) – יעזבו חברי הכנסת של אגודת ישראל את הקואליציה. מכאן ועד לנפילת ממשלת נתניהו המרחק אפסי. כל פשרה שתימצא (בעיקר, בהתחשב בכך שגם בית המשפט אינו מתלהב מכך שיזלזלו בו, ויתקשה לקבל הצעה בלתי שוויונית נוספת) תהווה רק הסדר זמני מאוד לקראת המשבר הבא.

אבל יש פתרון פשוט לכאורה, שוויוני ללא ספק, שיש לו משמעות מוסרית וכלכלית גם יחד, ואשר לא יגרום לכך שהמשטרה הצבאית תישלח מיד לשכונות החרדיות כדי לקחת מהן, בכוח, את הנערים סרבני הגיוס. הפתרון חבוי בחוק הישראלי, וכל מה שצריך לעשות הוא לשנות אותו שינוי קל.

"חוק שירות ביטחון" נחקק מיד עם קום המדינה, ועודכן ב-1986. בין השאר, קובע החוק כי אשה שהוכיחה כי "טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי-דתי מונעים אותה מלשרת בשירות ביטחון – פטורה מחובת אותו שירות". מאז ראשית ימי המדינה, נערות דתיות רבות משתחררות משירות צבאי, לא בלי שמנגנון צבאי בודק את נכונות ההצהרה שלהן לגבי אורח חייהן הדתי. חלקן משרתות ב"שירות הלאומי", בעיקר במתן שירותי סעד לגורמים חלשים בחברה, ואחרות אינן משרתות בשום שירות. הגברים הדרוזים מקבלים צווי גיוס מאז 1956, וממלאים תפקידים חשובים בשורות הצבא, הגברים הבדואים מקבלים צווים כאלה, אך נכונות הגיוס בקירבם נמצאת במשבר. הנשים הדרוזיות והבדואיות אינן מקבלות צווי גיוס, וגם הערבים בישראל אינם מקבלים צווי גיוס. אבל אי-גיוסם מטעמי כבוד לסגנון החיים שלהם, עלול גם להתפרש כדחייה (מהחברה) או כחוסר אמון. אלה מהם המבקשים להתגייס (ומספרם עולה בשנים האחרונות), עושים זאת בהתנדבות. בחורי הישיבה מקבלים צווי גיוס, אך מי שמביא אישור מ"ועד ראשי הישיבות" כי הוא לומד בישיבה – מקבל "דחיית שירות", שפירושה, המעשי הוא פטור משירות.

אם, בחוק שירות ביטחון תוחלף המילה "אשה" ב"אזרחים ותושבי קבע", אפשר יהיה לשלוח לכולם – יהודים וערבים, חרדים ונשים דרוזיות – צווי גיוס, ומי שירצה בפטור מגיוס, יקבל זאת – באורח שוויוני – כפוף לכך שמנגנון הבדיקה הצה"לי יוודא כי המתגייסים לא רימו את הצבא. כך, חוק הגיוס עצמו, במקום השירות הצבאי, יהפוך למכנה משותף וחוויית כור היתוך מכוננת. אם יסתבר כי הסעיף הזה ינוצל על ידי המוני בית ישראל שירצו להשתמט מהשירות בתואנות שווא, ניתן יהיה להוסיף לחוק הוראת שעה המאפשרת לצה"ל לשוב לדרך הגיוס הנוכחית ולהשלים את שורותיו, עד שתתגלה דרך טובה יותר להעמקת השוויון בנטל.

אחד היתרונות בפתרון הזה, מלבד פשטותו, והשוויון שהוא מייצר בין גברים ונשים ובין קבוצות שונות באוכלוסייה, הוא ניתוק הפטור לחרדים מהצורך שלהם להמשיך וללמוד בישיבות, ולהיות תלויים באישור ממוריהם כדי להשתחרר משירות צבאי. ניתוק זה יאפשר לחרדים צעירים שאינם רוצים להמשיך את הלימודים הדתיים, ואשר נמצאים (או רשומים) בישיבות רק כדי להתחמק משירות, לצאת לשוק העבודה, ולעשות זאת בגלוי, ולא בעולם הכלכלה השחורה, שאליו נכנסו כדי שלא להיתפס כמשתמטים משירות. זו תהיה תרומה גדולה למשק הישראלי.

הקבוצות הנוגעות בדבר לא ימחאו כפיים. לערבים הפלסטינים החיים בישראל נוח שלא לקבל צווי גיוס כלל, ושלא להימצא במצב שבו המערכת קובעת כי נמנעו מלשרת בצבא מטעמי מצפון (המדובר הוא, כמובן, באי רצונם להילחם באחיהם). בקרב החרדים יהיה חשש מוצדק מכך שמספר תלמידי הישיבות יפחת משמעותית מרגע שלא יזדקקו ל"פתק" מהמורה.

אבל אחרי 70 שנה של אי שוויון משווע, הפתרון הזה הוא היחיד המתייחס במידה שווה אל כל חלקי האוכלוסייה, ומאפשר למי שאינו מוכן לכך, שלא לשרת, מבלי להפוך את צה"ל לצבא מקצועי שכיר. יש לקוות שמרגע שברירת המחדל תהיה שירות, ולא אי שירות, בתוך זמן לא רב נמצא בצה״ל גם מתגייסים בלתי צפויים, מבין הקבוצות שעד כה לא העלו על דעתן לעשות זאת. זו גם ההזדמנות להעניק פטור משירות לסרבני מצפון, כפי שנהוג בדמוקרטיות אחרות. אין שום הצדקה לאפשר זאת לנשים בלבד, כפי שאומר החוק הקיים. הגיע הזמן לעשות שינוי דרמטי.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: conscription, drafting of ultra-orthodox, equality, ultra-orthodox, women in society, yeshivas, israeli arabs, druze, idf

ד"ר יוסי ביילין מילא תפקידים שונים בכנסת ובממשלות ישראל. תפקידו הממשלתי האחרון היה שר המשפטים והדתות. לאחר שפרש ממפלגת העבודה עמד בראש מפלגת מרצ. בין השאר יזם את תהליך אוסלו, את הבנות ביילין-אבו מאזן, את יזמת ז'נווה ואת פרוייקט תגלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept