ישראל פולס

החוק להסתרת הכיבוש

p
המחבר
בקצרה
בניגוד לטענותיהם של שרי הממשלה, החוק האוסר תיעוד חיילי צה״ל בשטחים לא נועד להגן על כוחות הביטחון, אלא להעלים מעיני הציבור בישראל ובעולם את הנעשה ביהודה ושומרון, ולמנוע עדויות מצולמות של מעצר ילדים פלסטינים וירי בנערים או במחבלים מנוטרלים.

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה ביום ראשון (17 ביוני) את הצעת החוק של ח"כ רוברט אילטוב מישראל ביתנו, האוסרת לצלם חיילים בשטחים. תומכי החוק טוענים שההצעה נועדה להגן על חיילי צה"ל הפועלים לצד אוכלוסייה פלסטינית, או כפי שטען מנסח החוק אילטוב, למנוע "צילום שנועד לערער את רוח חיילי צה"ל, תושבי מדינת ישראל או לפגוע בביטחון המדינה". על פי הנוסח שאושר בוועדה, מי שיפר את החוק עלול להישלח למאסר של בין חמש לעשר שנים.

סיעת כולנו של משה כחלון, שנתפסת בציבור כסמן הליברלי בקואליציה, תומכת בהצעה. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הבהיר לפני ההצבעה כי הוא מתנגד לחוק מכיוון שאינו חוקתי. השרים העניקו לח"כ אילטוב אור ירוק לעבור לקריאה טרומית במליאת הכנסת ביום רביעי (20 ביוני), עם הבטחה שבעתיד נוסח הצעת החוק ירוכך בהתאם להערותיו של היועץ. אולם גם אם יוכנסו בו שינויים בהמשך הדרך, מדובר בחוק שיש לו מטרה עיקרית אחת: להעלים מעיני הציבור בישראל ובעולם את הנעשה בשטחי יהודה שומרון ועזה.

ח"כ רוברט אילטוב הוא יושב ראש סיעת ישראל ביתנו בכנסת, ובדרך כלל נחשב למוציא לפועל של יוזמות החקיקה מטעם יו"ר תנועתו, שר הביטחון אביגדור ליברמן. מיד לאחר אישור החוק ליברמן פירסם בטוויטר מתקפה חריפה, בנוסח שמזכיר משטרים אפלים, על ארגוני זכויות אדם ופעילי שמאל שנוהגים לתעד את פעולות צה״ל בשטחים: "חיילי צה"ל נתונים במתקפה מבית של עוכרי ישראל ותומכי טרור שמחפשים להשפיל לבזות ולפגוע בהם. נשים לזה סוף". ליברמן וחברי סיעתו מתאמצים לאחרונה להתבטא ולקדם שורה של חוקים נגד האוכלוסייה הערבית בישראל, כדי לשפר את מעמדה בימין של מפלגתם המדשדשת בסקרים. אולם כל חברי ועדת השרים, מכל מפלגות הקואליציה, הצביעו בעד ההצעה.

כמה שעות לפני ההצבעה על חוק הצילום, מתנחלים פצעו 11 שוטרים בפינוי מבנים לא חוקיים במאחז תפוח במערב השומרון. ליברמן, כמו יו״ר הבית היהודי, שר החינוך נפתלי בנט, לא השמיע מילת ביקורת על האלימות שהופנתה כלפי השוטרים. אבל אם הממשלה תמשיך לאשר חוקים שמונעים תיעוד של מה שמתרחש מעבר לקו הירוק, בעתיד השרים לא רק יוכלו להתעלם מאירועים כאלה שמביכים את הימין - הם יוכלו להסתיר אותם לחלוטין. אמנם הצעת החוק של אילטוב "דואגת" בינתיים רק לחיילי צה"ל, אך מי יודע, אולי היא תורחב לכל כוחות הביטחון כדי שגם אלימות מתנחלים נגד שוטרים לא תגיע לעיני הציבור.

יושבת ראש מרצ, תמר זנדברג, תקפה את קידום החוק ואמרה כי "אם הממשלה כל כך חפצה לדאוג לחיילי צה"ל, כדאי שתתחיל לטפל במתנחלים שמפרקים רכבים צבאיים, פוצעים שוטרים וזורקים אבנים על חיילים".

האמת היא שיותר מהחוק המיועד נועד להגן על החיילים בשטחים, מטרתו היא כנראה לפגוע בפעילותם של ארגוני זכויות האדם, ובעיקר בפעילות ארגון "בצלם". פרויקט המצלמות של בצלם הביא לציבור בישראל ובעולם תיעוד מצולם של שגרת הכיבוש, והצליח להציב בפני הממשלה מראה מטרידה על מציאות שהיא מעדיפה לא לראות.

פרויקט המצלמות החל ב-2005 כשראשי הארגון הבינו שתמונה אחת שמפורסמת ברשתות או משודרת בטלוויזיה שווה יותר מאלף מילים בדו״חות כתובים (חשוב ככל שיהיו) על הכיבוש. בצלם חילקו מצלמות וידאו לתחקירני הארגון ולתושבים פלסטינים, ומאז הפך הפרויקט לנדבך חשוב בעבודתם. ב-2015 הם תיעדו את מותו של הנער הפלסטיני מוחמד האני אל-קוסבה מירי מפקד חטיבת בנימין, אלוף משנה ישראל שומר. הצילום הוכיח שהנער יידה אבנים והחל להימלט מהמקום, כך שהמח״ט לא היה בסכנת חיים בעת הירי, אלא רדף אחריו וירה בו.

על אף הדרישה להעמיד לדין את המח''ט, הפצ"ר החליט לסגור את התיק. הוא קיבל את הטענה כי הירי בוצע במסגרת נוהל מעצר חשוד, היה מוצדק בנסיבות העניין, ונועד להביא למעצר. הפצ"ר הסביר עוד כי אל"מ שומר ירה תוך כדי תנועה ולא במצב סטאטי. כתוצאה מכך הירי לא היה מדוייק וגרם למותו של הצעיר הפלסטיני. בצלם טענו אז כי מדובר בטיוח.

ב-2014 הפיצה בצלם צילומים ממצלמות אבטחה בכפר ביתוניא, שבה נראה שוטר משמר הגבול יורה למוות בצעיר פלסטיני, מבלי שהיתה כל סכנה לחייו. הצילומים הובילו להרשעתו של השוטר בגרימת מוות לפני כחודשיים. נגזרו עליו תשעה חודשי מאסר.

אחד הצילומים המטרידים יותר, שזכה לתהודה בינלאומית משמעותית, היה מעצרו ב-2013 של ודיע מסוודה, ילד בן 5 בחברון שידה אבנים. כשהחיילים עצרו את הפעוט הוא פרץ בבכי קורע לב. מנכ"לית בצלם לשעבר, ג'סיקה מונטל, תהתה אז איך כל החיילים בשטח, כולל המפקדים והקצינים הבכירים, לא הבינו שאין להם בסיס חוקי לעצור ילד קטן כל כך.

הצילום שחולל את הסערה הגדולה ביותר בישראל היה התיעוד מחברון של אלאור אזריה יורה בראשו של מחבל מנוטרל במארס 2016. על אף שאזריה פעל על דעת עצמו בניגוד לדעת המפקדים בשטח ותוך סיכון חיילי הכוח שעמדו במקום (כך עלה מפרסומים מאוחר יותר), האירוע לא דווח כחריג ואזריה לא נעצר. רק אחרי פרסום הסרטון ע"י בצלם קמה סערה ציבורית, לרבות דרישת הרמטכ"ל רא"ל גדי אייזנקוט להעמידו לדין. איזנקוט אמר אז, "זה לא צה"ל, אלו לא ערכי צה"ל וזו לא תרבות צה"ל"

בלי המצלמות של בצלם, הציבור היה מין הסתם שומע על האירוע דרך הודעה של דובר צה״ל, שככל הנראה הייתה מדווחת על חייל שמנע פיגוע באמצעות ירי במחבל. אזריה נידון בתחילת השנה ל-18 חודשי מאסר, ושוחרר מהכלא לאחר שעונשו קוצר לתשעה חודשים (כולל תקופת מעצרו לפני גזר הדין). שר הביטחון ליברמן ניצב לצדו של אזריה לכל אורכם של הדיונים המשפטיים, כפי שהוא ניצב היום מאחורי החוק להסתרת פעולות צה״ל בשטחים. אם ההצעה תאושר כפי שהיא, ליברמן לא יצטרך בעתיד ללוות חיילים שפעלו בניגוד לחוק ולפקודות צה״ל, מכיוון שפעולותיהם יישארו סמויות מעיניי הציבור.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: זכויות האדם

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept