איראן מיתממת על תמיכתה במתקפה הטורקית על PKK בעיראק

p
המחבר
בקצרה
המתקפה של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, קשורה כנראה לבחירות בטורקיה ולפוליטיקה הפנימית בעיראק; האם טורקיה נשארת בצפון סוריה, או נסוגה? פוטין וראש ממשלת לבנון, סעד אל-חרירי, דנים בפליטים הסורים.

ארדואן מזמין "חברים" לצאת למתקפה על קנדיל

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בונה על תמיכתה של איראן במתקפה טורקית נגד בסיסים של מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK) בהרי קנדיל, בגבול שבין איראן לעיראק, אף שעדיין נותרו שאלות לגבי היקף המבצע ומידת התמיכה האיראנית.

ארדואן טען שדן במתקפה עם נשיא איראן חסן רוחאני, ושהשניים הסכימו על הצורך בשמירה על ביטחון האזור. שר ההגנה הטורקי, נורטין ג'ניקלי, הוסיף ואמר שטורקיה הציעה לאיראן לצאת למבצע משותף.

המתקפה הטורקית נגד PKK בכורדיסטן העיראקית, השלישית בשנתיים האחרונות, נראית קשורה גם לבחירות בטורקיה ב-24 ביוני, וגם להקמתה של ממשלה חדשה בעיראק. ארדואן אמר ב-15 ביוני: "חיסלנו את פרוזדור הטרור בצפון סוריה. עכשיו אנחנו מפציצים את קנדיל. ולאלו שטוענים שהם ידידינו: אם אתם חברי אמת, טפלו בזה. כי אם לא, אנחנו נעשה את זה. ובימים הקרובים יהיו לנו בשורות טובות אחרות עבורכם".

"איראן טרם השיבה לטענותיה של טורקיה שגם היא הצטרפה למערכה", כותבת אמברין זמאן. "למדינה יש אוכלוסייה כורדית גדולה ושלווה משלה, והסניף האיראני של PKK, מפלגת החיים החופשיים של כורדיסטן (PJAK) צוברת פופולריות רבה, במיוחד בקרב הכורדים השיעים. בדומה לאנקרה, גם בטהרן מתרעמים על תמיכתה של ארה"ב בבעלות בריתה של PKK, יחידות ההגנה העממיות (YPG) של הכורדים בסוריה, שמגייסות לשורותיהן כורדים איראנים".

"המבצע הצבאי של טורקיה נגד PKK בכורדיסטן העיראקית כבר היה בעיצומו, וחיילים טורקים נפרשו לאורך כ-30 קילומטרים באזור חרקורק, מצפון-מזרח לקנדיל", מוסיפה זמאן. "ואולם 'המתקפה הגדולה' - זו שתכלול כנראה כוחות קרקעיים ותכבוש את בסיס ההר - עדיין לא החלה. רבים מטילים ספק באפשרות ששיטות לחימה קונבנציונליות יצלחו נגד לוחמי גרילה, הנהנים מרשת נרחבת של מקומות מסתור, עמוק מתחת לשרשרת ההרים הסלעית, וזה בתורו מוביל להשערות שהלוחמנות של טורקיה איננה אלא ניסיון לקושש קולות לקראת הבחירות שייערכו ב-24 ביוני. רבים מהמחנות שלהם ארעיים. ובעיירה קנדיל, שנמצאת הלכה למעשה בשליטת PKK – כפי שמעיד גם דיוקן ענק של מנהיג המפלגה עבדוללה אג'לאן, שצופה אל העיירה מעל צלע ההר - מתגוררים מאות אזרחים מהשורה".

מטין גורג'ן כותב: "טורקיה זקוקה לתמיכתה הצבאית המלאה של טהרן כדי לפתוח פרוזדור נוסף ממזרח ומצפון-מזרח ולהתקדם לכיוון קנדיל. והיא זקוקה גם לבגדד ולארביל כדי לספק תמיכה צבאית פעילה בדרום. ללא עזרה שכזו, טורקיה עלולה לצאת למבצע משותף (טורקיה-איראן-עיראק) ורחב היקף (אולי מעל 30 אלף חיילים), שיהפוך למצור ויימשך שנה לפחות. אחרת, אנקרה לא תוכל להשיג תוצאות של ממש".

גורג'ן מוסיף ומדווח: "נראה כעת שטהרן התמקדה בפעילותה של המפלגה למען חיים חופשיים בכורדיסטן (PJAK), המסונפת ל-PKK באיראן, והגבילה את שיתוף הפעולה שלה עם אנקרה נגד הברחות אל מעבר לגבול, וכן בנושאים כמו ביטחון הגבולות ותיאום מודיעיני בעניין PJAK. שלא כמו אנקרה, נדמה שלטהרן אין אסטרטגיה או יכולת להיאבק ב-PKK מחוץ לגבולות איראן, בעיקר בעיראק. יש לזכור כי טהרן הכריזה פעמים רבות שאין לה שום כוונה לתמוך בפעולה של אנקרה נגד PKK בצפון עיראק, לפחות לעת עתה. תמיכה של טהרן במבצע שכזה נראית בלתי סבירה, למרות הצהרות אופטימיות מצד כמה בכירים טורקים".

"לעמדת וושינגטון יש השפעה ישירה על האבולוציה של המבצע, מאחר שארה"ב שולטת היום במרחב האווירי בצפון עיראק", מסביר גורג'ן. "אנקרה מרחיבה דרמטית את פעילותה האווירית בצפון עיראק, המחייבת הסכמה אמריקאית ותיאום מבצעי ישיר, שלא לדבר על תיאום אסטרטגי ודיפלומטי מוגבר".

האם טורקיה נשארת בסוריה או נסוגה?

"טורקיה מתכננת לפתוח את האוניברסיטה הרביעית שלה בשטח שנמצא בשליטתה בצפון סוריה", כותב פהים טשטקין. "זה רק אחד מצעדים רבים שמובילים אנשים לתהות אם אנקרה מתכננת אי-פעם לצאת מהאזור".

"לפני הקמתה של אוניברסיטת חרן, הממשלה הטורקית, אם באופן חד-צדדי ואם בסיועם של ארגונים אזרחיים, כבר ייסדה שלוש אוניברסיטאות בסוריה... [ובנוסף לכך] טורקיה שולחת בשקט פקידים ואנשי מינהלה לאזורים שנכבשו במבצע 'מגן הפרת' ובמבצע 'ענף זית' (שהושק בינואר). אהמט טורגיי, סגן מושל גאזיינטפ, פועל כעת מתוך משרד בג'רבלוס. באזור שבין ג'רבלוס לאל-באב, המשרד הטורקי לענייני דתות וגופים הקשורים למשרדי הפנים, החינוך, הבריאות והתקשורת אכן הקימו מוסדות מקבילים. משרד החינוך הטורקי הקים בתי-ספר בג'רבלוס, בכובאנביי, באל-באב ובעזאז, שם לומדים כיום כמעט 200 אלף תלמידים וסטודנטים. לאחרונה, קיבלו התלמידים את תעודות סוף השנה שלהם, שהיו מעוטרות בדגלי טורקיה וצבא סוריה החופשית (FSA), ובטקסים השתתפו גם פקידים טורקים", מדווח טשטקין.

"בשנים 2016 ו-2017 המשטרה הטורקית הכשירה כ-5,000 סורים לארגון משטרתי מקביל, ושירות הדואר של טורקיה פתח סניפים בג'רבלוס, באל-באב ובכובאנביי. סלהטין יילדירים, המסונף למשרד הטורקי לענייני דתות, מונה למופתי של אל-באב. אנקרה פועלת גם להקמת תעשייה ותחנת כוח ליד אל-באב", כותב טשטקין.

חרירי קורא לפוטין לדון בסוריה, בפליטים ובאיראן

ראש ממשלת לבנון, סעד אל-חרירי, שהגיע למוסקבה לרגל המונדיאל, שוחח עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על סוריה, כולל צעדים לטיפול במשבר הפליטים הסורים.

"לשלטונות בלבנון יש עניין רב באלפי העקורים הסורים שחוזרים הביתה בכל מקום שבו הושב הביטחון על כנו", כותב אנטון מרדסוב. "לא זו בלבד שמחנות הפליטים הארעיים מערערים את הכלכלה הלבנונית החבולה ממילא, אלא שעל פי הדיווחים, הם משמשים כר פורה לגיוס לוחמים לארגוני טרור שונים. עבור מוסקבה וביירות כאחד, הסוגיה איננה הומניטרית וכלכלית גרידא, יש לה גם גוון פוליטי חזק. תהליך החזרה של הפליטים מחייב התערבות מצד המשטר הסורי, המוקצה מהקהילה הבינלאומית. חרירי, לעומת זאת, לא נראה להוט במיוחד להתמודד מול אסד, בייחוד לאור עמדתם של האמריקאים ושל הסעודים בנושא. ולכן, תפקידה של רוסיה בעניין זה עשוי להיות מכריע".

ג'ו מקרון כותב: "בכירים לבנונים מודאגים מכך שנציגי נציבות האו"ם לפליטים עמדו ליד האוטובוסים באזור חוות שבעא ביום החזרה המתוכנן, בניסיון אחרון לשכנע את הסורים העקורים שלא לבצע את המהלך. בהצהרה פומבית שפרסמה הנציבות נכתב כי היא אינה מעורבת בתהליך החזרה, 'בהתחשב במצב ההומניטרי והביטחוני ששורר בסוריה'. השלטונות בלבנון חוששים שהקהילה הבינלאומית מכינה את לבנון להסדר ארוך טווח עבור הפליטים הללו. כמה מהשחקניות הבינלאומיות מאמינות מצדן שהשלטונות ממהרים להחיש את תהליך החזרה, מבלי לספק את הערבויות הדרושות. ההבדל העיקרי בין שני הצדדים הוא עניין של הערכה - האם המלחמה בסוריה הסתיימה ברובה או לא".

מקרון ממשיך וכותב: "תהליך החזרה בשלב זה מחייב את הפליטים הסורים להודיע לביטחון הכללי של לבנון על כוונותיהם לחזור לארצם. השלטונות מעבירים את הבקשה ומצליבים את השמות אצל המשטר הסורי. בחודשים האחרונים, החלו נציגים של נציבות האו"ם לפליטים להיפגש עם אלה המוכנים לחזור, כדי לוודא שקיבלו את החלטתם מרצון. בשלב הבא, מספק המשטר הסורי אוטובוסים להובלת הפליטים שחוזרים לארצם. אלפי בקשות ממתינות לטיפול, והשלטונות בלבנון מצפים שהמגמה תימשך. עם זאת, האתגר הלוגיסטי העיקרי הוא חוסר יכולתו של המשטר הסורי נטול המשאבים לטפל בבקשות ולספק אוטובוסים די הצורך״.

מרדסוב כותב: "מטרד נוסף הוא חוק 10 החדש והדרקוני, שמעניק לבעלי הנכס שנה אחת להוכיח בעלות, לפני שרכושם מופקע. החוק אמנם עדיין לא יושם, ואולם פליטים רבים - בהם גם בני משפחותיהם של חברי האופוזיציה הסורית - עלולים להתקשות בהצגת הראיות לבעלות על רכושם, וכך עלולה להתעכב חזרתם. חרירי ציין כי החוק הזה נדון גם עם פוטין".

לדברי מרדסוב, "הסוגיה של חזרת הפליטים והשבת רכושם קשורה קשר הדוק עם היבט נוסף של ביקור חרירי: ריסון ההשפעה האיראנית. עם נסיגת ארה"ב מעסקת הגרעין עם איראן והלחץ הישראלי הגובר, איראן מבקשת להצניע את נוכחותה בסוריה. סביר להניח שתסתמך על חיזבאללה ועל מיליציות מקומיות אחרות ותנצל את השפעתן, שהתגברה כתוצאה משינויים דמוגרפיים, כפי שטוענים מקורות אופוזיציה סוריים, כולל יישובם של שיעים בגבול לבנון ורכישת נכסים בכמה ממחוזות המדינה. חיזבאללה, בינתיים, הציג את עצמו כמגן האזרחים בערסאל מפני האופוזיציה הסורית הקיצונית, ובכך שיפר כנראה את תדמיתו בקרב הסונים הלבנונים, ועוד יותר מזה השיג דריסת רגל שתאפשר לו להשפיע על מהלך המלחמה בסוריה״.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
x
keyboard_arrow_up

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept