הממשלה החדשה בעיראק שוב תזדקק לברכתה של איראן

p
המחבר
בקצרה
איראן אמנם אינה המנצחת בבחירות בעיראק, אך נדמה שעדיין שמורה לה המילה האחרונה.

אם חיידר אל-עבאדי יישאר בתפקידו כראש ממשלת עיראק, הוא יצטרך לקבל את ברכתה של איראן. איראן ועיראק שמרו על יחסים טובים לאורך כל כהונתו של עבאדי. הוא חייב לאיראן, וכך גם ליחידות הגיוס העממיות - בהן אלה שזוכות לתמיכת טהרן - בשל תפקידן המכריע בהכשלת משאל העם של הכורדים בעיראק בשנה שעברה, שהעניק ניצחון אדיר לעבאדי.

ייתכן שעבאדי אינו הבחירה הראשונה של ההנהגה באיראן, ואולם היחסים בין שני הצדדים מבוססים היטב. עבאדי תלוי גם בוושינגטון, אך נדמה שאיראן תהיה התחנה האחרונה בדרך לממשלה חדשה בעיראק.

אפשר להעריך שאיראן תדרוש בתור תגמול שינוי כלשהו בהתבטאויות של עיראק כלפי ארה"ב. בהתחשב בגישתה התוקפנית יותר של ארה"ב כלפי "התנהגותה הממאירה" של איראן, אין ספק שאיראן תדרוש מהממשלה הבאה של עיראק להוכיח, איכשהו, מתישהו, שבגדד אינה חלק אינטגרלי מהמחנה האמריקאי. עבאדי מבקש אמנם לשמור על קשרים טובים עם ארה"ב, אבל גם הוא עצמו אמר שעיראק לא תשמש זירה לעימות בין ארה"ב לאיראן.

אין ספק שהצלחתה המפתיעה של תנועת א-סאדר, שזכתה ב-54 מושבים, מייצגת התקדמות לכיוון זהות עיראקית עצמאית, ואולי אף דמוגרפיה צעירה יותר. ואולם למקום השני הגיעה התנועה המועדפת על איראן, ״ברית פתח״ השיעית, שזכתה ב-47 מושבים. ״ברית הניצחון״ של עבאדי הגיעה למקום השלישי, עם 42 מושבים.

מפלגת כורדיסטן הדמוקרטית, שזכתה ב-25 מושבים, עשויה ליהנות מקאמבק בעיראק, אך זה תלוי בטוב לבה של איראן ובהסכם כלשהו שיושג עם עבאדי. ממשלת כורדיסטן העיראקית אירחה ועידה בנושא הקשרים הכלכליים עם איראן, רק שבוע לפני הבחירות בעיראק.

הפוליטיקה המקומית בעיראק חושפת את הניואנסים בעמדותיו של מוקתדא א-סאדר, הן כלפי ארה"ב והן כלפי איראן. עלי מאמורי מסביר שסאדר "עומד על כך שהוא עצמאי, ושולח מסרים הן לארה"ב והן לאיראן שאין בכוונתו לאמץ מדיניות שתאיים על האינטרסים שלהן בתוך עיראק".

"בשנים האחרונות, התנהגותו הפוליטית של סאדר השתנתה״, כותב מאמורי. "הוא מיתן את הטון הביקורתי שלו כלפי ארה"ב. פה ושם הוא המשיך לבקר את ארה"ב, אך לא איים על הנוכחות האמריקאית בעיראק כחלק מהקואליציה הבינלאומית שנלחמה במדינה האיסלאמית. סאדר גם לא רמז, כפי שעשה בעבר ב-2004 וב-2008, לאפשרות של הקמת מיליציה שתפעל מחוץ למדינה ותתנגד לנוכחות האמריקאית. צבא המהדי פורק לגמרי מנשקו".

מאמורי מוסיף: "בשיחת טלפון עם חבר בכיר בתנועת סאדר בנג'ף נאמר לאל-מוניטור שסאדר אינו מוכן להקים שום כוח צבאי שיאבק בנוכחות האמריקאית, וגם לא לתמוך בכוח שכזה, אף שיש בכוונתו לפעול מתוך הגוף המחוקק של עיראק כדי לגרש חוקית את כל הכוחות הזרים, בהם גם של ארה"ב. המקור ששוחח עם אל-מוניטור בעילום שם התעקש ואמר שסאדר שולל שימוש באלימות נגד כוחות ארה"ב, מאחר שהם שוהים במדינה בהתאם לבקשתה של ממשלת עיראק".

גם הדיבורים החוזרים ונשנים על העוינות בין סאדר לאיראן עשויים להיות מופרזים, למרות התקרבותו של סאדר לסעודיה, ועל אף חילוקי הדעות עם טהרן בנושא הסורי. "לסאדר אין כוח צבאי שנלחם בסוריה, בניגוד לרוב המיליציות העיראקיות הנאמנות לאיראן", ממשיך וכותב מאמורי. "האחרונים נלחמים בתוך סוריה זה שנים, לצד משטרו של הנשיא בשאר אל-אסד. סאדר, מצדו, התנגד לכל נוכחות של כוח עיראקי מחוץ למדינה, ביקר את אלו שהגנו על משטרו של אסד, וקרא לנשיא סוריה לפרוש מתפקידו ולסלול את הדרך לדמוקרטיה בסוריה".

סאדר כבר נפגש עם מנהיג ברית פתח, האדי אל-עאמירי, ואילו דהיא אל-אסדי, מנהל הלשכה המדינית של סאדר, "אמר בראיון טלוויזיוני לערוץ אל-מיאדין 'יש לנו מערכת יחסים יציבה עם איראן', ואף הדגיש כי 'תנועת א-סאדר ושותפותיה לא ייכנעו לרצון האמריקאי'. שגריר איראן, איראז' מסג'די, לא השתתף בפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר בין סאדר לבין שגרירי מדינות האזור. אסדי טען כי מלשכתו של סאדר נשלחה הזמנה לשגריר איראן בבגדד, אלא שזה התנצל ואמר שלא יוכל להגיע. לדברי מסג'די, 'קיימים קשרי רעות ואחווה בין בכירים איראניים לבין אנשי סאדר. רבים מאותם בכירים, בהם גם קאסם סולימאני, רוחשים ידידות רבה לסאדר'".

איראן רואה בעצמה את הפוסקת הסופית בשאלת הקמתן של ממשלות והשפעתה עליהן, הן בעיראק והן בלבנון, מתוך כוונה לסכל את הלחץ האמריקאי. בלבנון, תפקידו של חיזבאללה ייבחן לעומק עוד יותר מתמיד, לא רק בשל הסנקציות שהטילו האמריקאים, אלא גם בשל פיגורים בהעברת תרומות בינלאומיות, המותנות ברפורמות שתלויות במידה רבה בתפקידו של ארגון חיזבאללה ובמדיניות שלו, המגובה על ידי איראן.

ברומטר נוסף של הלחץ האמריקאי על איראן הוא השאלה אם סין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם, תתעקש לשלם ביואן על רכישות הנפט שלה, כאמצעי לעקוף את הסנקציות של ארה"ב. כל זה יכול להיות חלק ממשא ומתן נרחב יותר על המסחר בין ארה"ב לסין, או פוטנציאל לסדק גדול שייפער במשטר הסנקציות האמריקאי.

מקור נוסף לחשש מצד ממשל טראמפ עשוי להיות קריאתו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, שדיבר על "ריבונות פיננסית של אירופה", כשישב לצדו של עמיתו הרוסי ולדימיר פוטין, בפורום הכלכלי הבינלאומי של סנט פטרבורג ב-25 במאי. מקרון אולי מבקש להעניק את ברכתו לרוסיה כמתווכת העיקרית בין ישראל לאיראן, כפי שכבר דיווחנו כאן לפני שבועיים, וזאת כדי לשוב ולהעניק לאיחוד האירופי השפעה כלשהי, על רקע הגישה התוקפנית יותר של ארה"ב כלפי איראן.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: haider al-abadi, kurdistan democratic party, muqtada al-sadr, emmanuel macron, independence referendum, sairoon alliance, iraqi elections, iran-iraq relations
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept