ישראל פולס

הממשלה לא למדה דבר ממחדלי צוק איתן

p
המחבר
בקצרה
דרך ההתמודדות של הממשלה עם ההפגנות בעזה השבוע ממחישה את ליקוי המאורות המתמשך בחלונות הגבוהים בירושלים. האם מעצמה טכנולוגית כישראל אינה מסוגלת להגן על גבולה מבלי לירות אש חיה בבני אדם שמתקהלים מעברו השני?

לכאורה, השבוע האחרון של ישראל היה עמוס הצלחות. הוא התחיל בזכייה של נטע ברזילי באירוויזיון במוצ״ש (12 במאי), נמשך בחנוכת שגרירות ארצות הברית בירושלים כעבור יומיים, והסתיים בהצלחתו של צה"ל להדוף רבבות מפגינים עזתים שהסתערו על הגדר, בלא נפגעים ישראלים. הריגתם של כמה עשרות ערבים ופציעתם של אלפים לא הפריעה להמוני ישראלים שהתקהלו בכיכר רבין לחגוג את ניצחונה של כוכבת הזמר. וכי אנחנו, הישראלים, אשמים שחמאס שלח אותם להרוג ישראלים? דובר צה"ל, תת אלוף רונן מנליס, הודיע שבכלל חמאס הוא זה ש"הורג את עזה". המסר הזה עובר, ועוד איך. כפי שהוזכר כאן, 83 אחוזים מהישראלים היהודים תומכים במדיניות הירי של צה"ל בגבול הרצועה.

אז מה אם דרום אפריקה החזירה את שגרירה מתל אביב ובלגיה נזפה בשגרירה הישראלית? למי אכפת שטורקיה גירשה את השגריר הישראלי? כל עוד הנשיא האמריקאי התזזיתי בעדנו  ועם אוונגליסטים סהרוריים לצדנו, לא מפריע לישראלים שהאירופאים משלמים מס שפתיים לפלסטינים. הרי בעוד שנה הם ישלחו את להקות הזמר שלהם לתחרות האירוויזיון שתתקיים בירושלים "בירתנו המאוחדת".

בדרג המדיני והביטחוני הבכיר חוזרים ומתדרכים שחמאס משתמש בציניות אכזרית במפגינים כבשר תותחים, כדי לחלץ את הארגון ממצוקתו הפוליטית-תקשורתית. ואמנם, ככל שמניין ההרוגים הפלסטינים מטפס, כך חמאס מטפס לראש מהדורות החדשות ברחבי העולם. כותרות המשנה מספרות על סבלם של ילדי עזה, מדווחות על נתוני אבטלה מבהילים (כ-40 אחוזים), ומקשות על הדוברים הישראלים להתבצר מאחורי טענת ההגנה העצמית.

מקבלי ההחלטות והדרגים המקצועיים מבינים, שמספר רב של הרוגים בעזה אינו משרת את האינטרס הישראלי. השאלה המתבקשת מכאן היא, האם מעצמה טכנולוגית כישראל אינה מסוגלת להגן על גבולה מבלי לירות אש חיה בבני אדם שמתקהלים מעברו השני? רק בינואר התרברב מתאם פעולות הממשלה בשטחים הקודם, אלוף יואב (פולי) מרדכי, שישראל איתרה והרסה שלוש מנהרות. לדבריו, "הגאונות הישראלית והמוח היהודי מצאו פתרון לכל מנהרות הטרור" .

באיזו מנהרה הסתתרה הגאונות הישראלית בחודשים האחרונים, כשחמאס התכונן ל"צעדת השיבה"? הטיפול הלקוי בהפגנות בגבול הרצועה לישראל מלמד שהמוח היהודי לא הצליח להחלים מהליקויים שהתגלו בו בכל הנוגע לטיפול בבעיית המנהרות. מבקר המדינה מצא כי אף על פי שאיום המנהרות מרצועת עזה גבר בהתמדה ברבות השנים, לא חל שינוי בהתייחסות הקבינט לאיום זה בשנים 2014-2010. המבקר הדגיש כי על אף שעוצמתו ומשמעויותיו של איום המנהרות היו ידועות שנים קודם, הוא לא זכה במשך השנים להתייחסות ייחודית ונרחבת של הדרג המדיני וקהילת המודיעין, אפילו בעדיפות הנמוכה ביותר.

בניסיונם המגושם לנתק את ההפגנות ממצוקתם של תושבי רצועת עזה, דוברי הממשלה והצבא מספרים שחמאס מפתה נשים וילדים להסתער על הגדר באמצעות סכום כסף קטן (עד 100 דולר) מתקציב שאיראן מעבירה לארגון. אולם כמה מיואש וחסר תקווה צריך אדם להיות כדי לסכן את חייו למען כסף קטן? כמה אטומים צריכים להיות קברניטי המדינה כדי להתעלם מהסכנה שסיר הלחץ העזתי יתפוצץ בפרצופה של ישראל? אותו מרדכי, מומחה לגאונות הישראלית בצה"ל, היה בין אלה שהתריעו בפני הקבינט בשנה וחצי שקדמו למבצע "צוק איתן", מפני השלכות המצב ההומניטרי המחמיר ברצועה.

דו"ח מיוחד של האו"ם מיולי 2015 הזהיר כי עד 2020 תהפוך הרצועה למקום שספק אם יהיה ראוי עוד למגורי אדם. ראש אמ"ן אלוף הרצי הלוי אמר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי רצועת עזה נתונה במשבר כלכלי קשה. אך שר הביטחון, אביגדור ליברמן, יודע יותר טוב מכולם מה קורה שם. "חד וחלק, אין אסון הומניטרי בעזה", אמר ליברמן בפברואר השנה. "מישהו עשה ספין ופרסם דיס־אינפורמציה", הוסיף ליברמן בהתייחסו לדיווח של הרמטכ"ל גדי איזנקוט. "הרמטכ"ל השתמש בביטוי 'מציאות אזרחית קשה", אמר. יחי ההבדל הקטן. אז מה אם מבקר המדינה קבע בדו"ח על מבצע "צוק איתן" כי הממשלה הוזהרה שבעיות חמורות באספקת המים והחשמל ברצועה, אבטלה חריפה ותחושת מחנק ומצור, "עלולות להוביל להתפרצות".

התנהלותה של הממשלה השבוע ממחישה את ליקוי המאורות המתמשך בחלונות הגבוהים בירושלים. חבל שמבקר המדינה יבזבז את זמנו על בדיקת תהליך קבלת ההחלטות בנוגע למשבר בגבול הרצועה. די לקרוא את הדו"ח שלו על מבצע צוק איתן. מאומה לא השתנה. כך למשל, המבקר מצא כי הדיון האסטרטגי בנוגע לרצועת עזה עסק רק במדרגות חומרת הפעילות הצבאית נגד חמאס, ולא באפשרויות אחרות למהלכים מול רצועת עזה. זאת, על אף שבדיון הקבינט עלתה הבעיה החמורה של התשתיות בעזה, לרבות השלכותיה המסוכנות הפוטנציאליות לגבי ישראל. המבקר העיר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי פסילתן על הסף של חלופות בתחום המדיני בלי שאלה הוצגו לקבינט, מנעה מחברי הקבינט לשקול חלופות אלו ולדון בסיכוייהן ובסיכוניהן.

אחת החלופות ששבו באחרונה לכותרות היא הסכם הפסקת אש, "הודנה", בין ישראל לחמאס. המזרחן פרופסור מתי שטיינברג, מבחין בין "הודנה רזה", שתאפשר להקל על מצוקתם של תושבי עזה, לבין הודנה ארוכת-טווח הכוללת מיזמים גדולים כבניית נמל בעזה. לדבריו, הודנה נרחבת תוכיח  שלחץ אלים מניב פרי, ואילו מי שהולך בדרכי שלום - כמו הפתח - נידון להיעלם. "האבסורד יגיע לשיאו כשישראל תשלים עם אי-פירוק מנשק של חמאס, בעוד שהרשות תובעת זאת כתנאי בל יעבור", הוא מוסיף. לכן מציע שטיינברג "הודנה רזה" מלווה בתהליך מדיני שמן למימוש החלופה הרצויה- פתרון שתי המדינות. לא נותר אלא להמתין ל"עסקת המאה" של טראמפ ולזמזם "טוי, טוי, טוי" כל הדרך לשומקום. 

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: music, israeli politics, us embassy, gaza strip, gaza blockade, hamas, gaza protests, israeli security

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept