אחרי מתקפת הטילים, טראמפ חוזר אל אסטרטגיית היציאה שלו מסוריה

p
המחבר
בקצרה
״אף דם או כסף אמריקאי שיישפך באזור לא יביא שלום וביטחון בני קיימא למזרח התיכון״, אומר טראמפ.

המזרח התיכון הוא ״מקום בעייתי״

ארה״ב אמנם ״חמושה ומוכנה״ להגיב לכל מתקפה כימית עתידית, אך פרט לכך ממשיכים לתכנן בממשל טראמפ את אסטרטגיית היציאה מסוריה.

ב-14 באפריל הכריזו ארה״ב, בריטניה וצרפת על מתקפת טילים נגד מתקני הנשק הכימי בסוריה, אך בה בעת, הנשיא דונלד טראמפ גם הוסיף והבהיר את גישתו הנרחבת בסוריה ובאזור: מעבר להבסת שארית כוחותיה של המדינה האיסלאמית (דאעש), גישתו כוללת צמצום משמעותי של המעורבות האמריקאית באזור.

״לאמריקה אין שום רצון לשמר נוכחות קבועה בסוריה, בשום מצב״, אמר טראמפ. ״בעוד מדינות אחרות מגבירות את מאמציהן ואת תרומתן, אנחנו מצפים ליום שנוכל להחזיר את לוחמינו הביתה״.

טראמפ קרא לשותפותיה של ארה״ב באזור ״לשאת באחריות גדולה יותר לביטחונו של אזורן, כולל תרומה של סכומי הכסף הגדולים הדרושים למשאבים, לציוד ולמאמץ המלחמה [בדאעש]. מעורבות גדולה יותר מצד עמיתינו, כולל סעודיה, איחוד האמירויות הערביות, קטאר, מצרים ומדינות נוספות, תבטיח שאיראן לא תרוויח מחיסולה [של דאעש]״.

לאחר מתקפת הטילים, מזכיר ההגנה האמריקאי ג'יימס מאטיס קרא ״לכל אומות התרבות להתאחד בדחיפות כדי לשים קץ למלחמת האזרחים בסוריה ולתמוך בתהליך ז'נבה שמוביל האו״ם״.

שעה שטראמפ הצהיר כי בניגוד לקודמו בתפקיד, בכוונתו לאכוף את הקווים האדומים ביחס לשימוש בנשק כימי בסוריה, הנשיא האמריקאי הוסיף והבהיר כי התכוון לכך כשאמר שארה״ב תצא מסוריה ״בקרוב מאוד״.

״כשאנו האמריקאים מביטים בעולם הבעייתי שמסביבנו, אין לנו שום אשליות״, הוסיף טראמפ. ״לא נוכל לטהר את העולם מכל גילוי של רשע ועריצות. אף דם או כסף אמריקאי שיישפך באזור לא יביא שלום וביטחון בני קיימא למזרח התיכון. זה מקום בעייתי. נשתדל לשפר אותו, אבל זה מקום בעייתי״.

וכך, גם לאחר הצהרתו של טראמפ כי ״המשימה בוצעה בהצלחה!״, נדמה ששום דבר כמעט לא השתנה בסוריה. 

למרות חילופי ההאשמות הצפויים בין וושינגטון למוסקבה במועצת הביטחון של האו״ם, נעשה שימוש ״תכוף״ בערוץ ההידברות הצבאי בין ארה״ב לסוריה לפני מתקפת הטילים, וכפי שאמר מנהל המטות המשולבים הגנרל קנת' פ. מקנזי, מערכות ההגנה האווירית של רוסיה בסוריה היו אמנם פעילות, אך לא ״נעשה בהן שימוש״ במבצע שהובילה ארה״ב.

וכך חוזרת תשומת הלב אל תהליך אסטנה והפסקת האש שיזמו רוסיה, איראן וטורקיה, כפי שהסברנו כאן בשבוע שעבר. המשטר הסורי, בתמיכתן של רוסיה ואיראן, בוודאי יסיים בקרוב את המבצע הצבאי שלו במזרח רוטה, וישקול כיצד ומתי לפתוח במתקפה נגד הכוחות הסלפים ושאר ארגונים חמושים באדלב.

קריאתו של טראמפ לכול שותפותיה של ארה״ב באזור להגביר את מעורבותן בסוריה לא תניב כנראה שום תוצאות. ריאד ואבו דאבי שקועות עמוק בביצת המלחמה בתימן ובסכסוך שלהן מול קטאר, שני נושאים שהפכו לסלע מחלוקת המעיב על יחסי ארה״ב ומדינות המפרץ. מצרים ניצבת בפני אתגרים פנימיים משלה, ותעדיף להישאר בשוליים ולא ליטול תפקיד של מנהיגה אזורית.

עבור סוריה יהיה זה אסון אם סעודיה וקטאר ייענו לקריאתו של טראמפ ויגבירו את תמיכתן בארגונים סלפיים חמושים וקיצוניים כמו אחראר א-שאם או ג'ייש אל-אסלאם, שמקוטלגים לא פעם באמצעי התקשורת כחלק ממה שמכונה ״האופוזיציה״ הסורית. האידאולוגיה של שני הארגונים הללו כמעט אינה נבדלת מזו של אל-קאעידה ודאעש. ראשי אחראר א-שאם אף כרתו לא פעם בריתות עם בני בריתה של אל-קאעידה. לאחר שכוחות המשטר סילקו את שני הארגונים מחאלב ומרוטה, הם מצאו מקלט באדלב, ומשם הם מהלכים אימה על האוכלוסייה המקומית במסווה של חוקי השריעה.

פינאר טרמבלה מצביעה על כך שטראמפ לא כלל את טורקיה ברשימת הידידות שטראמפ מצפה מהן לקחת על עצמן אחריות גדולה יותר למתרחש בסוריה. הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן תמך במתקפה שמובילה ארה״ב, אך הוסיף ואמר ב-14 באפריל, ״כדי לעשות בסוריה צעד אמיתי שיוביל לביטחון, לשלום, לעתיד טוב יותר ולזכויות עבור העם הסורי, ראשית יש להפגין את אותם עקרונות גם כלפי המשטר וכל ארגוני הטרור, כמו דאעש ו-PYD [המפלגה הדמוקרטית המאוחדת]״.

כפי שכתבנו בטור הזה באוגוסט: ״העיסוק של הטורקים בניסיון להדוף את השליטה הכורדית-סורית בצפון המדינה עשוי לפתוח פתח לניסיון הידברות כלשהו עם דמשק״. באל-מוניטור סיקרנו את הניסיונות של איראן ושל רוסיה לתווך בין דמשק ל-PYD ולגבש הסכם שיהיה מקובל גם על טורקיה.

בקרב מקבלי ההחלטות בארה״ב קיים חשש מוצדק ומובן מפני ״מכירתם״ של כוחות הכורדים בסוריה, שהיו שותפיה האמינים והיעילים ביותר של ארה״ב באזור, בפעילותה הצבאית נגד דאעש. אך לאחר שטראמפ ציין מפורשות את כוונתו לסגת מסוריה, ב-PYD עלולים לחוש שהולך ונסגר חלון ההזדמנויות להסכם עם דמשק, וכפועל יוצא גם עם אנקרה, בתיווכן של רוסיה ושל איראן. 

אמברין זמאן מדווחת שראשי PYD נזהרו מאוד בהצהרות הפומביות שפיזרו לפני מתקפת הטילים האמריקאית, וחוששים ממה שיקרה כעת. ״הכורדים בסוריה חשים ודאי פגועים לנוכח העובדה שוושינגטון לא היססה לצאת למלחמה נגד אסד בגלל מה שאירע בדומה, ומנגד לא נוקפת אצבע שעה שטורקיה בולעת את אפרין״, כותבת זמאן. ״קיימות אמנם הערכות שונות, אך לפחות 300 אזרחים נהרגו במתקפה הטורקית, וכ-140 אלף איש נעקרו מבתיהם״.

פהים טשטקין מסביר את הדילמה של טורקיה סביב הצעדים הבאים בסוריה. ״רוסיה תומכת בנשיא הסורי בשאר אל-אסד״, כותב טשטקין. ״ממשלת טורקיה, שנקטה מדיניות של עוינות גלויה כלפי אסד, שינתה לאחרונה את המגמה להאשים את המשטר בדמשק בכל אסון אפשרי... היה בכך כדי לרמוז שטורקיה עשויה לחבור לרוסיה לשותפות שאיננה חקוקה בסלע... אנקרה עדיין רוצה להעניש את משטרו של אסד. ועם זאת, טורקיה חייבת לשמר את הקשרים שלה עם מוסקבה, מכמה סיבותטילי ה-S-400 הרוסיים שטורקיה מבקשת לקנות, הקשרים הכלכליים המעמיקים והולכים, ההתקדמות בהנחת צינור הגז הטבעי של טורקיש סטרים, המתקפה הטורקית באפרין ושאר פעולות צבאיות שמבצעת טורקיה בסוריה באישורה של מוסקבה, וגם תהליך השלום שנחתם באסטנה שבקזחסטן סביב הנושא הסורי״.

״נושא נוסף שדורש מאמץ דיפלומטי מצדה של טורקיה הוא התנגדותה של אנקרה לכוחות הדמוקרטיים של סוריה (SDF), שזוכים לתמיכה הן מצדה של רוסיה והן מצד ארה״ב וצרפת״, מוסיף טשטקין. ״וישנה גם תזכורת לחשיבותו - ולמחירו הכבד - של אור ירוק מצדה של רוסיה, לאחר ששר החוץ הרוסי סרגיי לברוב יצא לאחרונה בהצהרה שטורקיה צריכה למסור את השליטה באפרין לצבא הסורי - אף שטורקיה לא ששה לעשות זאת״.

״יותר מזה, ארדואן בונה על רווח פוליטי מבית בעקבות הפעולות בסוריה - אלא שכל פשרה אפשרית באסטנה עלולה לחבל בזה״, מוסיף טשטקין. ״אין כמעט ספק שטורקיה צריכה לעדכן את המדיניות שלה כלפי הכורדים, לאחר שהרוסים קבעו שהכורדים זכאים להשמיע את קולם במשא ומתן על עתידה של סוריה. ואם ארדואן יסכים ללכת בעקבות ארה״ב ולתאם עמדות עם יחידות ההגנה העממיות של הכורדים (YPG) ועם כוחות SDF, הוא עלול לאבד הרבה מאוד תמיכה מבית לקראת הבחירות הקרובות״.

״גורמים סותרים מונעים כיום מטורקיה לנקוט עמדה ברורה ולבחור בין שני המחנות״, מסכם טשטקין. ״אבל אם המצב יחמיר עוד יותר, אנקרה תיאלץ לבחור. מעל הכול, טורקיה תעמוד בפני ההכרעה מה לעשות עם האזורים הסורים שנפלו בשליטתה. היא תצטרך להישאר במשחק עם רוסיה, להחזיר את השטחים שכבשה ולחפש דרכים כדי להישאר ניטרלית, או להעמיד את נוכחותה הצבאית בסוריה (וגם את המיליציות המקומיות שבהן היא תומכת) לרשות הקואליציה שמובילים המערב ומדינות המפרץ״.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept