ישראל פולס

ארה״ב עוזבת את המזרח התיכון. מה ישראל צריכה לעשות?

p
המחבר
בקצרה
.כדי להתמודד עם המדינית האמריקאית החדשה באזור, על ישראל לנקוט שני צעדים מרכזיים: לייצר הרתעה חדשה ומשמעותית מול איראן - גם במחיר של הסלמה צבאית - ובמקביל לאפשר את ייסודה של ברית אזורית על בסיס היוזמה הסעודית

הכרזתו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ מ-29 במארס כי הוא משאיר את המשבר בסוריה לטיפולם של "אחרים", ופסגת פוטין-ארדואן-רוחני באנקרה כמה ימים לאחר מכן (4 באפריל), ממחישות את השינוי המסוכן - לא רק לישראל - המתחולל במזרח התיכון.

בטווח הקרוב ישנם ציווים ביטחוניים הנובעים מהמצב החדש בסוריה ומהמגמה האמריקאית לעזוב את האזור. עם גיבוי אמריקאי או בלעדיו, ישראל חייבת למנוע בכל מחיר את התבססות איראן בסוריה בבסיסים של משמרות המהפכה, של חיזבאללה או של המיליציות השיעיות הכפופות להן. השטח שממערב לכביש סווידה-דמשק חייב להיות מפורז לחלוטין.

צעדים חיוניים אלה עלולים אמנם לגרום להסלמה, אבל ניסיון העבר מלמד שכל העלמת עין ישראלית תביא בסופו של דבר לתוצאות חמורות פי כמה.

מלחמה בחזית הצפון עלולה להביא פגיעה קשה בעורף. על כן עדיף למנוע אותה, במידת האפשר. ניתן לעשות רק על ידי זניחת המשוואה הישנה שאינה פועלת עוד, והצבת משוואת הרתעה חדשה. איש בטהרן אינו מתרשם מהאיום בהרס התשתיות בלבנון אם העורף הישראלי ייפגע. לאף אחד מראשי משטר האייתולות לא אכפת אם לסונים, לנוצרים ואף לשיעים בלבנון לא יהיו מים וחשמל. על כן, ישראל צריכה להבהיר כי במקרה של תקיפת עריה בטילים - היא תהרוס את מתקני יצוא הנפט של איראן. ניתן להקנות אמינות לאזהרה זו. הרתעה חלולה לא עובדת.

המדיניות האמריקאית לצאת מהמזרח התיכון אינה נובעת רק ממצב הרוח השורר בה, של רתיעה ממלחמות מרוחקות ונטייה לעיסוק בבעיותיה שלה. הפקת נפט-הפצלים הפכה את ארה״ב מיבואנית ליצואנית נפט, וב-2020 היא אף צפויה לעקוף את רוסיה וסעודיה ולהפוך ליצרן הנפט מספר אחד בעולם. האינטרס היסודי והעיקרי שלה במזרח התיכון - אבטחת זרימתו החופשית של הנפט מהאזור - חדל מלהתקיים.

לכאורה, הברית בין ישראל לאמריקה הדוקה ואינטימית מתמיד. אבל זו ברית פוליטית-דתית ולא ברית אסטרטגית. זוהי ברית בין האגף הנוצרי-דתי בימין האמריקאי לבין האגף הימני-דתי בפוליטיקה הישראלית. גשר פוליטי הוא גשר מוצק, אבל צר מאוד. למרבה הצער, ישראל מאבדת את אהדתה של אמריקה הצעירה והליברלית יותר. בנוסף, התמיכה הדו-מפלגתית המסורתית, שאפיינה תמיד את הידידות לישראל, נעלמה באורח טרגי בשלהי כהונתו של הנשיא האמריקאי הקודם.

יתר על כן, היחסים המצוינים עם ממשל טראמפ אינם מקלים על בידודה המדיני של ישראל. ידידינו בעולם, המעריצים את החדשנות הטכנולוגית והמדעית שלנו, אינם מקבלים את השליטה שלנו על חמישה מיליון פלסטינים ואת סיכול פתרון שתי המדינות על ידי הקמת ההתנחלויות והרחבתן המתמדת. בקהילה הבינלאומית יש רוב מסיבי המתנגד למדיניותה בשטחים. רק תשע מחברות האו"ם הצביעו בעד הכרזת טראמפ המכירה בירושלים כבירת ישראל. 128 מדינות הצביעו נגדה, למרות איום בוטה בקיצוץ הסיוע הניתן להם מוושינגטון.

בכל מבצע עתידי בעזה או בגבול הצפוני יזדקק צה"ל לזמן כדי להשיג את יעדיו. אחד הגורמים המרכזיים בקביעת משך הזמן לפעולה ישראלית הוא מועצת הביטחון של האו״ם, שתחליט מתי תוכרז הפסקת אש. גם הממשל הנוכחי בארה״ב לא יוכל לתת לישראל זמן בלתי מוגבל לפעולה. שגרירת ארה"ב באו"ם, ניקי היילי, תיאלץ להצטרף בסופו של דבר להסכמה רחבה יותר שתביא לסיום הלחימה, וצה"ל עלול להיעצר בטרם השלים את משימותיו. במלים פשוטות, ישראל אינה יכולה עוד לנצח את מלחמותיה כל עוד חטוטרת הכיבוש על גבה.

אך המשמעות החמורה ביותר בעזיבת ארה"ב את האזור היא במי שבא במקומה. עוצמתה של רוסיה, שמילאה את החלל שהשאיר טראמפ, אינה נובעת מההיקף של כוחה הצבאי באזור - אלא מהעדר עכבות להפעלתו הברוטלית. זו מהותו של האיום הרוסי.

רוסיה אינה רואה בישראל אויב. ממש לא. אבל מוסקבה החליטה באופן ברור החלטה אסטרטגית להעדיף בסוריה את האינטרס האיראני על זה הישראלי. כשגורלה של סוריה נחרץ בסוצ'י, וישראל, שהיא שכנתה החזקה ביותר, אינה יושבת סביב השולחן, המשמעות היא שישראל נחלשה. האירוע שהמחיש היחלשות זו באופן החמור ביותר היה הסכם טראמפ-פוטין על סוריה, שנתן לגיטימיות לנוכחות הצבאית האיראנית על אדמתה. שום ממשלה אחראית בירושלים לא תוכל לקבל את נוכחותם של מתקנים אסטרטגיים איראנים בסוריה, את פריסתן של שלוש המיליציות השיעיות בפרוזדור איראן-לבנון ואת קירבתן לגבול ירדן.

כדי לבצר את ביטחונה באזור המשתנה, על ישראל לנקוט מספר צעדים חיוניים.

החשוב מכל הוא ליצור ברית אזורית חדשה המושתתת על יוזמת השלום הערבית שסעודיה הציעה ב-2002 ותקפה עד היום. זו תהיה למעשה אמנת הגנה בין סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות, ירדן וישראל. מטרתה האסטרטגית תהיה יצירת מגן צבאי וטכנולוגי מול איראן. הברית תפתח ותייצר מערכת כדוגמת "מלחמת הכוכבים" שהציע נשיא ארה״ב רונלד רייגן בשעתו. מערכת זו תקדם את סכנת הטילים הבליסטיים האיראניים ותגן מפניה. זו תהיה תוצאתו של שיתוף פעולה טכנולוגי ופיננסי של המדינות החברות בברית ההגנה החדשה. הברית תפעל כמובן במשותף לסיכול הטרור והחתרנות באזור.

אין ספק כי ברית חיונית זו לעולם לא תוקם אם פתרון שתי המדינות לא ימומש. מפגישותיי בשנים האחרונות עם אישים ברחבי המזרח התיכון עלתה מסקנה חד-משמעית, כי שום מנהיג ערבי, חושש מאיראן ככל שיהיה, לא יעמוד תחת מטרייה ביטחונית עם ישראל בעודו זונח את פתרון הבעיה הפלסטינית. פתרון זה מבוסס על מדינה מפורזת בגבולות 1967 עם תיקונים, שמזרח ירושלים בירתה.

לפתרון זה יש מחיר הידוע לכל, אבל כנראה שצריך לפרטו שוב. השטח שבין הירדן לים חייב להיות מחולק – 78 אחוזים לישראל ו-22 אחוזים למדינה הפלסטינית. כ-120 אלף מתנחלים יפונו להתנחלויות אחרות בתחום שיסופח לישראל במסגרת ההסכם או לתוככי "הקו הירוק". בלי זה לא יהיה הסכם.

התמורות לישראל מהפתרון הזה יהיו עצומות. השילוב עם כלכלות המפרץ יאפשר לכלכלה הישראלית זינוק ענק קדימה. כל עלויות הפינוי והיישוב מחדש יכוסו מהרווח הכלכלי של השילוב באזור.

את ברית ההגנה האזורית הזו יש להשלים על ידי ברית אזורית נוספת – זו של מזרח הים התיכון. שותפות של שלוש הדמוקרטיות - יוון, קפריסין וישראל - מציעה אפשרויות עצומות של שיתוף פעולה בתחומי האנרגיה והכלכלה, עם קישור לאירופה ולמצרים.

שילוב עם המדינות באזור, התנגדות משותפת לתוקפנות האיראנית וקידום הסכם שתי המדינות עם הפלסטינים – כך יכולה ישראל  להגיב לשינויים באזור. אז גם תוכל ישראל לבנות כלכלה של חברה מגובשת ולא מקוטבת, ולהישאר הכוח החזק ביותר בין הים הכספי לגיברלטר. בלי עליונות זו, אין לה קיום.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

ד''ר אפרים סנה, תא"ל במילואים, שר וסגן-שר בממשלות ישראל, משמש כיום כיו"ר המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית בנתניה.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept