ישראל פולס

נתניהו, הגיע הזמן להפסיק להשוות

p
המחבר
בקצרה
בנאומיו השונים נוהג ראש הממשלה לגייס שוב ושוב את השואה למאבק באיראן. במלאת 70 שנה לעצמאות ישראל, צריך לשים קץ לזילות המעשים שבוצעו בתקופת השלטון הנאצי, ולהוקיע פוליטיקאים שהפכו באמצעותם את מניפולציית הפחד לתחליף למדיניות אמיצה.

"הדבר היחיד שעלינו לפחד ממנו הוא הפחד עצמו - פחד שאין לו שם, אין לו היגיון ואינו מוצדק אשר משתק את המאמצים שלנו להתקדם" (פרנקלין דלאנו רוזוולט, נשיאה ה־32 של ארצות הברית).

ערב יום הזיכרון לשואה שצוין ביום חמישי (12 באפריל), זימן הרוצח מדמשק לשכנים היהודים תמונות זוועה של טבח המוני בילדים ונשים. בשאר אל-אסד המחיש לניצולי השואה ולבני הדור השני והשלישי כי רצח עם עדיין יכול להתרחש כאן ועכשיו. התמונות הקשות מדומא לא עשו רושם על נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, נותן החסות לפשע נגד האנושות שבשבע השנים האחרונות גבה את חייהם של כחצי מיליון בני אדם. מוסקבה הודפת את הראיות לשימוש בגז עצבים במתקפה על העיירה ובמקביל תוקפת את ישראל, שפועלת להרחקתו של צבא איראן מגבולה.   

לפני קצת יותר מחודשיים עמד פוטין לצדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס יום השואה הבינלאומי, שהתקיים במוזיאון היהדות והסובלנות במוסקבה. נתניהו ניצל את ההזדמנות כדי להודיע ש"75 שנים אחר הגיהינום, אנחנו נחושים לבלום משטרי קנאות, ובראשם איראן שאומרת באופן גלוי שמטרתה להשמיד אותנו". נתניהו הוסיף כי "הנחישות שלנו להגן על עצמנו, היא קיר ברזל, קיר פלדה, שאינו נסדק, והוא ימשיך להגן עלינו". בפנותו לפוטין אמר, "אדוני הנשיא, אני יכול להעיד שבין מנהיגי העולם יש מעטים שמבינים זאת כמוך״.

מתברר שהמאמץ לחבר את העימות עם איראן לשואה לא עשה רושם על פוטין. הנשיא הרוסי מחה השבוע (11 באפריל) על מאמציה של ישראל לבלום את התבססותה של איראן בגבול הסורי. פוטין אף הזהיר את נתניהו מפני פגיעה ב"יציבותה של סוריה".

עוד באותו יום נתניהו גייס מחדש את השואה למאבק באיראן. בנאום שנשא בעצרת הפתיחה לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה ב"יד ושם" הוא שב לכרוך את הסכם הגרעין עם איראן להסכם מינכן. נתניהו חזר להטיף מוסר לעולם ששוב עומד מנגד בשעה שחיי יהודים בסכנה, והבטיח כי מדינת ישראל העצמאית תדע להגן עליהם מפני הצורר האיראני.

המוטיב החוזר בנאומיו של נתניהו באירועים הקשורים לשואה, דוגמת הטקס במוזיאון במוסקבה, הוא התחייבות אישית שלו כי "לא תהיה שואה נוספת". בטקס יום השואה בשנה שעברה הציע נתניהו ללמוד מהשואה כי "החזק הוא זה ששורד. החלשים נמחקים". הלקח הזה, כי "עלינו להיות מסוגלים להגן על עצמנו בכוחות עצמנו מול כל איום", סיפר ראש הממשלה, "מנחה אותי יום-יום – בוקר-בוקר וערב-ערב".

נתניהו לא לבד, שרה, רעייתו הנאמנה, עוזרת לו לטפח את הפחד מפני השואה שאורבת לנו יום ולילה. בטקס יום השואה הבינלאומי האחרון שהתקיים בחיפה (27 בינואר), הסבירה הגברת נתניהו כי "החובה הראשונה היא להבטיח שטרגדיה נוראה כמו זו שידענו לא תישנה... עמנו לא יחזור להיות חלש וחסר-מגן, עלה נידף ברוח". אחרי שבירכה על כך שיש לנו "ברוך השם, מדינה חזקה, צבא חזק ומתקדם וכוחות ביטחון מעולים", היא לא שכחה לספר כי "יש לנו כמובן הנהגה שמתייחסת ברצינות לכל איום ושומרת עלינו".

הפחד מפני "שואה שנייה" מהווה קרקע פורייה לצמיחתה של מנהיגות ימנית, שמשדרת חוסר אמון בזולת ושנאת האחר - בין אם הוא ערבי, מבקש מקלט, איש שמאל, שופט, איש חוק, פעיל זכויות אדם או עיתונאי. אפילו נשיא המדינה שדוגל ברעיון ארץ ישראל השלמה, אך אינו הולך בתלם הלאומני, מוצא אל מחוץ למחנה. פחד הוא מתכון בדוק לדיכוי תקווה, שינוי וסובלנות. פחד מפני אובדן מנהיג דגול, האחד והיחיד שמגן על עם ישראל מפני השמדה, יכול להכריע את שלטון החוק ולמוטט את אבני היסוד של הדמוקרטיה.

"לעתים אני מרגיש סביבי יותר מדי פחד", אמר הנשיא ראובן ריבלין בנאום  שנשא בחודש שעבר בכנס, שכותרתו   ''70 שנות דמוקרטיה בתנועה". "יותר מדי אנשים מפחדים ממחלוקות וביקורת", התריע ריבלין. ברמז עבה לנתניהו וחבורתו בליכוד, אלה שמטפחים פחדים למיניהם כדי לדהור על גבם מעל  משוכות פוליטיות המאיימות להפילם, אמר הנשיא כי "אנחנו חזקים מספיק, על מנת לבנות מוסדות חזקים לדמוקרטיה שלנו - מוסדות כמו זכויות אזרח, בית משפט, משטרה וצבא ממלכתיים. אנחנו חזקים מספיק על מנת לבקר את ההנהגה שלנו, בביקורת שלא תגלוש להסתה מבלי לחשוש שבביקורת אנו פוגעים בחוזקה של החברה הישראלית".

החוק בישראל קובע כי מי שמפרסם דברים המכחישים את המעשים שבוצעו בתקופת השלטון הנאצי, המהווים פשעים כלפי העם היהודי או פשעים כלפי האנושות, או ממעיטים את ממדיהם, בכוונה להגן על מבצעי הפשעים הללו או להביע אהדה או הזדהות כלפיהם, דינו מאסר חמש שנים. ישראל מוקיעה, בצדק, מכחישי שואה בכל פינה בעולם ותובעת להענישם. אם השוואה בין איום איראני על ישראל לבין השואה שהמיטו הגרמנים על יהודים חסרי מדינה, איננה הכחשת שואה - הרי שהשוואה זו מגמדת את השואה שאין לה אח ורע בתולדות האנושות. במלאת 70 שנה לעצמאותה של מדינת ישראל, צריך לשים קץ לזילות השואה ולהוקיע פוליטיקאים שהפכו באמצעותה את מניפולציית הפחד לתחליף למדיניות אמיצה.

 

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept