מיומנותו של מוחמד דחלאן לגייס מאות מיליוני דולרים ממנהיגי מדינות המפרץ למען תושבי עזה ותושבי מחנות הפליטים בגדה היא עובדה ידועה. מקורביו הנאמנים, אנשי ״ג'מאעת אבו פאדי״ (חבורת דחלאן) מספרים בגאווה כיצד אמירים, נסיכים ואילי נפט בנסיכויות המפרץ נשבים בקסמו ומגויסים על ידו לסייע לבני עמו, בעיקר לתושבי עזה הסובלים מהמצור. מתנגדיו, אנשי אבו מאזן בשטחי הרשות הפלסטינית, טוענים שגיוס הכספים והעברתם למחנות הפליטים נועדו לחזק את מעמדו של דחלאן כדי שבבוא היום תהיה לו מספיק תמיכה ציבורית להיות זה שיחליף את היו"ר. למרות זאת, אבו מאזן לא העז לגעת בכספים, פן יואשם שבשם היריבות עם דחלאן הוא פוגע בתושבי הגדה. מנגד, מנהיגי חמאס בעזה זוקפים לזכותו של דחלאן את הפיוס עם מצרים, חידוש הזרמת דלק וסולר לרצועה והמענקים לשיפור תשתיות בעזה, כמו גם כספים לנזקקים, מענקים לזוגות צעירים, ארגון חתונה המונית וסיוע בדיור.
ישראל מעודדת באופן רשמי את המדינות התורמות להתגייס למען שיקום הרצועה, מחשש שהמשבר ההומניטרי שם יגרום להסלמה באזור. השר לעניינים אסטרטגיים צחי הנגבי ומתאם הפעולות בשטחים השתתפו בדיוני המדינות התורמות בינואר (בריסל) ובספטמבר האחרון (ניו יורק), והפצירו בהן לסייע לרצועה. כל עוד "כספי דחלאן״ הגיעו לעזה, ואפילו לשטחי הגדה, כולם היו שבעי רצון.