ישראל פולס

צעדת השיבה: זו הייתה רק חזרה גנרלית

p
המחבר
בקצרה
אירועי יום שישי בעזה היו רק ניסוי כלים לקראת יום האסיר (17 באפריל) ויום הנכבה (15 במאי). הנחת העבודה בישראל היא כי בפעם הבאה חמאס ינסה לגרום לצה"ל לפגוע בנשים וילדים במטרה להלהיט את השטח להזרים עשרות אלפים לגדר.

"צעדת השיבה" על הגדר של רצועת עזה ביום שישי האחרון [30 במארס] הייתה בסך הכל המערכה הראשונה. סוג של ניסוי כלים או פיילוט לקראת הצפוי לנו בעתיד הקרוב. כעת, מתכוננים בצה"ל לשני תאריכים: ה-17 באפריל, "יום האסיר" הפלסטיני שנופל השנה על ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל; וה-15 במאי, שהוא "יום הנכבה" השנה - למחרת הפתיחה המתוכננת של השגרירות האמריקאית בירושלים, ובנוסף לכל הצרות כל זה קורה עם פתיחתו של חודש הרמדאן. ביום שישי האחרון נערכה החזרה הגנרלית לקראת שני התאריכים הללו, חזרה אותה יזם חמאס כדי לנסות לשנות את כללי המשחק, לייצר משוואת כוחות חדשה ולאותת גם למחמוד עבאס ברמאללה שהמאבק על לבו של העם הפלסטיני רחוק מסיום. חמאס עוד חי, בועט וצועד.

אחרי שנשק המנהרות הולך ונשלל ממנו, צה"ל והמצרים מצליחים למנוע כניסת רקטות, טילים או נשק שובר שוויון לרצועה והמבוי נראה סתום מאי פעם, גילה חמאס דרך חדשה להמציא את עצמו מחדש: צעדה עממית, המונית, של עשרות אלפים הצועדים בואכה מחסום ארז, דורסים את הגדר, פורצים את המצור והולכים לירושלים, או לפחות לאשקלון. על פניו, זהו תרחיש האימים ממנו חוששת ישראל יותר מכל: תמונות של טנקים ומסוקים של צה"ל מרססים אזרחים הצועדים למען חרותם הן סיוט בלהות. בצה"ל החליטו לא לתת לזה לקרות.

בצה"ל התכוננו למאה אלף צועדים ביום שישי האחרון. העובדה שחמאס הצליח להביא רק 35 אלף (אומדן ישראלי רשמי) נתפסת ככישלון של התנועה, הנמצאת במשבר עמוק. ההערכה הייתה כי בחזית ההפגנות יוצבו נשים וילדים, ובחסותם יפעלו פעילי טרור, שינסו לפרוץ את הגדר, להטמין מטעני חבלה או לפגוע בחיילי צה"ל. לקראת האירוע הזהירו דוברים ישראלים רשמיים, בהם שר הביטחון אביגדור ליברמן והרמטכ"ל גדי איזנקוט, את ראשי חמאס. צה"ל הציב יותר ממאה צלפים לאורך הגדר עם הוראות פתיחה באש מדוקדקות. המשימה הייתה לסיים את האירוע במינימום הרוגים, לעשות מאמץ עליון כדי שלא יהיו הרוגים מבין הנשים והילדים, ולא לאפשר פגיעה בגדר בשום מחיר.

"תאר לעצמך", אמר לאל-מוניטור גורם צבאי ישראלי בכיר, "מה היה קורה אם הם היו פורצים את הגדר, אפילו בנקודה אחת, ומתחילים לצעוד לתוך ישראל. זה היה נגמר במרחץ דמים. אין לנו את הפריבילגיה לאפשר להמוני פלסטינים לצעוד לירושלים, אשקלון, או אחד הקיבוצים הסמוכים לגדר. היינו נאלצים להפעיל כוח רב וזה היה מוביל לעשרות אם לא מאות הרוגים. זו הייתה יכולה להיות תמונת ניצחון אדירה עבור הפלסטינים. מבחינתנו, העובדה כי האירוע הסתיים עם 16 הרוגים, מתוכם 12 כבר זוהו רשמית כפעילי טרור של חמאס, וללא הרוגים מבין הנשים והילדים, היא הישג משמעותי שאינו מובן מאליו".

בצה"ל סבורים שהצליחו להוציא את האוויר מהבלון שניפח חמאס ולמנוע ממנו הישגים, לקראת ההמשך. "בפעם הבאה", אמר שר הביטחון ליברמן, "אנחנו יכולים להגיב בצורה חריפה יותר ולא נהסס להשתמש בכל מה שעומד לרשותנו". מטרת האמירה הזאת היא להמחיש שאין בישראל כל כוונה למצמץ בכל הקשור לפריצת הריבונות לאורך הגדר.

"צריך להבין", אמר לאל-מוניטור גורם צבאי ישראלי בכיר, "הגדר הזו היא קו גבול לכל דבר, אין מדינה שתתיר לטרוריסטים לפרוץ לתוך גבולותיה. כל מה שצריך זה להקשיב לראשי החמאס, הם לא כינו את הצעדה הזו הפגנה נגד הכיבוש, אלא 'צעדת השיבה', הם הצהירו שהם צועדים לירושלים, הם מצהירים שוב ושוב שאינם מכירים בזכותה של ישראל להתקיים, ולכן הם לא מותירים לנו ברירות אלא לבלום אותם בכוח ובכל מחיר".

המחיר זו הסוגיה הכואבת שהופכת את ההישג הישראלי ביום שישי לבעייתי: חוץ מהביקורת בשמאל הקיצוני (ראשי המחנה הציוני הביעו תמיכה בצה"ל ובמדיניות הממשלה), במערכת הביטחון מודעים לכך שמספרי הרוגים גבוהים מסייעים לחמאס לשמור על גובה הלהבות ואולי אף ללבות אותן. לישראל אינטרס ברור ומובהק למיעוט אבדות שיסייע להרגעת השטח והורדת גובה הלהבות. צה''ל יכול אמנם להכיל 16 הרוגים, אך מדובר במספר גבוה כמותו לא ספג אף אחד מהצדדים (למעט בסבבי הלחימה ביניהם) בתוך יממה.

ביום ראשון השבוע, 48 שעות לאחר האירוע, זירז צה"ל מאוד את העבודות ההנדסיות שהוא מבצע בהיקף נרחב סביב הרצועה, במאמץ להוסיף מכשולים וגדרות שאמורים לעכב או למנוע פריצה של הגדר וחדירת פלסטינים לתוך ישראל במהירות. העבודות להשלמת המכשול התת קרקעי שישלול מהפלסטינים סופית את נשק המנהרות נמשכות בקצב מהיר ובהשקעה כבדה.

הרמטכ"ל איזנקוט העריך בראיונות שהעניק לחג הפסח, כי במהלך השנה הפרויקט [של המכשול התת קרקעי] יושלם וחמאס ימצא את עצמו ללא נשק אסטרטגי משמעותי מול ישראל עם חשיפת והשמדת המנהרות שעוד נותרו לו (מדובר כנראה במספר חד ספרתי). במצב הדברים יודעים גם בישראל שהנשק היחיד שנותר בידי חמאס הוא נשק ה"צעדה העממית".

הנחת העבודה בישראל היא כי בפעם הבאה לא יסתפקו פעילי חמאס במאמץ להטמין מטעני חבלה לאורך הגדר או בניסיון להצית אותה. "יתכן שבפעם הבאה הם ינסו לצלוף לעבר חיילי צה"ל ולפגוע בהם", אמר לאל-מוניטור גורם צבאי ישראלי בכיר, "הם ינסו להלהיט את השטח ולגרום לנו לעשות שגיאה שתזרים לעבר הגדר עשרות אלפים".

בצה"ל ינסו לא לעשות את השגיאה הזו. ילדה בת שבע, שהובלה לגדר ביום שישי האחרון, הוחזרה על ידי צה"ל להוריה. השאלה היא האם גם בפעם הבאה תצליח ישראל להימנע מביצוע שגיאה גסה ותייצר "מוחמד א-דורה" (הילד הפלסטיני שנהרג בזרועות אביו במחסום כיסופים בפתיחת האינתיפאדה השנייה בשנת 2000) חדש, שיטרוף את הקלפים ויחזיר את חמאס לעניינים ואת העניין הפלסטיני לאג'נדה הבינלאומית. כל תשובה אפשרית.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept